בְּרֵאשִׁית
בְּרֵאשִׁית
שְׁמוֹת
שְׁמוֹת וַיִּקְרָא
בַּמִּדְבָּר
בַּמִּדְבָּר
דְּבָרִים
דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

פנים אוהל מועד - מודל המשכן, אלון אדיר 2018. רשיון שימוש: [CC-BY-SA-4.0] - ניתן לעבד ולהשתמש חופשי גם למטרות עסקיות, ויש רק לציין את שם היוצר (אלון אדיר) ואת המקור (alamapa.com).
השֻׁלְחָן (מצפון), המְּנוֹרָה (מדרום) ומזבח הקְטֹרֶת ניצב מול הפָּרֹכֶת המסתירה את קודש הקודשים שם נמצא האֲרוֹן.
עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד (ד)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Timna: Stiftshütte, Schaubrote - Tisch. By Mboesch [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת...וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה...וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה (ה-ז)
סיכום
מצוות נֵר התָּמִיד שעל הכוהנים להקפיד שידלוק במנורה שבמִּשְׁכָּן. מצוות לֶחֶם הפָּנִים (12 חַלּוֹת) שעל הכוהנים להקפיד שיהיה תמיד על שֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן. סיפור האיש שקילל את ה' והענשתו במוות בסקילה. באופן כללי כל מי שמקלל את ה' או נוקב בשמו לשוא יענש כך. מי שפוגע בבהמה ישלם את מחירה. מי שהורג, או מטיל מוּם באדם אחר יענש בכך שיעשו לו את אותו נזק עצמו (עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן).
תקציר
נֵר התָּמִיד: על אַהֲרֹן (וצאצאיו הכהנים
[^]שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוקים כ-כ"א: כ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. כא בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
) לקחת שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתוּשׁ\כָּתִית (בְּבֵית הַבַּד) ולשמור על נֵר תָּמִיד במְנוֹרָה שבאוהל מועד מחוץ לפָּרֹכֶת
[*]הפָּרֹכֶת היא המסך המפריד בין תחום הַקֹּדֶשׁ באוהל לבין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שם נמצא הארון. בתחום הַקֹּדֶשׁ שממזרח לפָּרֹכֶת ניצבים השֻׁלְחָן מצפון, המְּנוֹרָה מדרום ומזבח הקְטֹרֶת מול הפָּרֹכֶת. ראו איור להלן ובשְׁמוֹת פרק כ"ו פסוקים ל"א-ל"ה
[^] שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוקים ל"א-ל"ה: לא וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים. לב וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף. לג וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. לד וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. לה וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.
.
, כל יום מהערב ועד הבוקר.
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. ג מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. ד עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד.
לֶחֶם הפָּנִים: חובה (על אַהֲרֹן וצאצאיו הכהנים) לאפות 12 חַלּוֹת, כשכל חַלָּה עשוייה מסֹלֶת במידה של שתי עֶשְׂרֹנִים
[*]עִשָּׂרוֹן הוא מידת נפח השווה לנפח של עשירית האֵיפָה. כל עִשָּׂרוֹן משוער בכ-2 עד 4 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה.
. את החַלּוֹת יש לערוך בשתי מַעֲרָכוֹת, כל אחת של 6 חַלּוֹת, על שֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן אשר מצופה בזהב טָּהֹר
[^]שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים כ"ג-ל: כג וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. כד וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. כה וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב. כו וְעָשִׂיתָ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. כז לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת הַשֻּׁלְחָן. כח וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וְנִשָּׂא בָם אֶת הַשֻּׁלְחָן. כט וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. ל וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
.
ה וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. ו וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה. ז וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה.
יש להניח לצד מַעֲרָכוֹת החַלּוֹת לְבוֹנָה נקייה שהיא האַזְכָּרָה
[*]בוַיִּקְרָא פרק ב פסוק ב
[^] וַיִּקְרָא פרק ב פסוק ב: ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
היא מכונה האַזְכָּרָתָהּ, והיא החלק של המִנְחָה המוקטר על המזבח, להבדיל מחלק המִנְחָה המחולק לכוהנים - ראו להלן.
המוקרבת כאִשֶּׁה
[*]הקורבן הנשרף על אש המזבח.
. יש לשים חַלּוֹת חדשות כל שַּׁבָּת, והחלות נחשבות כחלק מקורבן ה"מִנְחָה" שהיא מדרגת קודש גבוהה של קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ולכן היא נאכלת רק ע"י זכרי הכוהנים ורק במקום קדוש (בחצר המִּשְׁכָּן)
[^]וַיִּקְרָא פרק ב פסוקים א-ג: א וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה. ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. ג וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהוָה.
.
ח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. ט וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק עוֹלָם.
עונשו של הַמְקַלֵּל: אִישׁ אחד, בֶּן של אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית (שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי משבט דָן) ושל אב מִצְרִי, התקוטט\נִצָּה עם אִישׁ יִּשְׂרְאֵלִי אחר, ובמהלך הריב הוא נקב בשם המפורש של ה' וקילל את ה'. אז שָׂמוּ את המקלל תחת מִּשְׁמָר עד שיפורש להם מה יש לעשות איתו לפי חוקי ה'.
י וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. יא וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. יב וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְהוָה.
ה' הורה למֹשֶׁה להוציא את המקלל אל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. שם על כל מי שהעיד ששמע את הקללה לבוא ולסמוך
[*]מפורש כ"להניח על או מֵעַל"
את ידיו על ראשו, ואז כל הקהל יסקול אותו למוות. יש להזכיר לעַם את החוק שכך יש להעניש כל מי שמקלל את ה' או שנוקב בשמו (כדי לקלל). חוק זה תקף לגֵּר (או לחצי גֵּר כמו במקרה שכאן) בדיוק כמו לאֶזְרָח מהעַם.
יג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יד הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה. טו וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. טז וְנֹקֵב שֵׁם יְהוָה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת.
עַיִן תַּחַת עַיִן: אָדָם המַכֶּה (לַמָּוֶת) אָדָם אחר יענש במוות, וישלם על הנֶפֶשׁ שלקח בנפשו שלו
[*]הבטוי "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" בסוף פסוק י"ח שייך כנראה לפסוק י"ז
. אָדָם המַכֶּה (לַמָּוֶת) בְּהֵמָה של אחר חייב לשלם לבעלה את מחירה.
יז וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת. יח וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.
באופן כללי, אָדָם שגורם למוּם\פגם בגופו של אָדָם אחר, יענש בכך שאותו מוּם יעשה גם בגופו שלו. למשל: שֶׁבֶר (בעצמות) יענש בשֶׁבֶר, הוצאת עַיִן תיענש בהוצאת עַיִן, ושבירת שֵׁן בשבירת שֵׁן. גם חוקים אלה תקפים לגֵּר בדיוק כמו לאֶזְרָח מהעַם.
יט וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. כ שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ. כא וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
אז הוציאו את המקלל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, ושם סקלו אותו למוות, כפי שצווה ה' את מֹשֶׁה.
כג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ב וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
כ שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.