פרטי היוצר\ת
Giroust David condamne à mort l'Amalécite, By VladoubidoOo, 1778 [Public domain / CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
וַיַּחֲזֵק דָּוִד בבגדו בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ (י"א)
פרטי היוצר\ת
וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ (י"ז)
|
|
סיכום
נער עמלקי "מבשר" לדָוִד על תבוסת יִשְׂרָאֵל ועל שהרג את שָׁאוּל לבקשתו אחרי שנפל על חרבו. דָוִד מצווה להרוג את הנער על שהרג את משיח ה'. קינת דָוִד לשאול וליְהוֹנָתָן.
תקציר
| נַּעַר עֲמָלֵקִי מספר לדָוִד על תבוסת יִשְׂרָאֵל ועל מות שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן: שלושה ימים אחרי שדָוִד חזר לצִקְלָג לאחר הבסתו את העמלקים [*]דָוִד היה עסוק במלחמה בעמלקים בזמן הקרב בגִּלְבֹּעַ בא אליו נער ממחנה שָׁאוּל עם בגדים קרועים ואדמה על ראשו ומשתחווה לפני דָוִד. |
| א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם. ב וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. |
| דָוִד שואל מהיכן בא, והנער עונה שבא ממחנה יִשְׂרָאֵל. דָוִד מאיץ בנער לדווח מה קרה, והנער מספר על התבוסה, על הנופלים הרבים ועל מות שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן. |
| ג וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד אֵי מִזֶּה תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי. ד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד מֶה הָיָה הַדָּבָר הַגֶּד נָא לִי וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ. |
| דָוִד חוקר את הנער כיצד הוא יודע על מות שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, והנער מספר שהגיע במקרה לגִּלְבֹּעַ כששָׁאוּל נפל על חֲנִיתוֹ, וכשהַפָּרָשִׁים הפְּלִשְׁתִּים בעלי המרכבות כבר כמעט הגיעו אליו. שָׁאוּל הפנה אז את מבטו לאחור, ראה את הנער וקרא לו. שָׁאוּל שאל את הנער מי הוא והנער ענה שהוא עמלקי. |
| ה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי מֵת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ. ו וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל חֲנִיתוֹ וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ. ז וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵנִי וַיִּקְרָא אֵלָי וָאֹמַר הִנֵּנִי. ח וַיֹּאמֶר לִי מִי אָתָּה ויאמר [וָאֹמַר] אֵלָיו עֲמָלֵקִי אָנֹכִי. |
| שָׁאוּל ביקש שהנער יעמוד מעליו ויהרוג אותו כי תפס אותו פחד-גדול\שָּׁבָץ על כך שנשאר בחיים אחרי שנפל על חֲנִיתוֹ [*]שָׁאוּל פחד שהפְּלִשְׁתִּים יתפסו אותו ויענו אותו - ראו שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוק ד . הנער קיים את בקשתו ועמד מעל שָׁאוּל והרג אותו, כי ידע שבכל מקרה שָׁאוּל עומד למות בעקבות נפילתו על חֲנִיתוֹ. הנער לקח את הכתר\נֵּזֶר מראשו של שָׁאוּל ואת הצמיד\אֶצְעָדָה מזרועו והביא אותם לכאן לדָוִד.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוק ד: ד
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ.
. אך תאור מותו של שָׁאוּל שם שונה מתיאורו של הנער כאן. |
| ט וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי. י וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי הֵנָּה. |
| דָוִד ואנשיו קורעים את בגדיהם, סופדים לנופלים, בוכים וצמים עד הערב. דָוִד חוקר את הנער על מוצאו והנער עונה שהוא מבני עמלק. דָוִד כועס על הנער על שהעז לשלוח את ידו כדי לפגוע במְשִׁיחַ ה' [^]שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק א: א
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד.
, ומצווה על אחד מנעריו להרוג אותו. דָוִד אומר לנער המוצא להורג שהוא שהביא על עצמו את שפיכת דמו, כי אמר בעצמו שהוא שהמית את מְשִׁיחַ ה'. |
| יא וַיַּחֲזֵק דָּוִד בבגדו [בִּבְגָדָיו] וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. יב וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם יְהוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב. יג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי. יד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵת אֶת מְשִׁיחַ יְהוָה. טו וַיִּקְרָא דָוִד לְאַחַד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר גַּשׁ פְּגַע בּוֹ וַיַּכֵּהוּ וַיָּמֹת. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דמיך [דָּמְךָ] עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת מְשִׁיחַ יְהוָה. |
| קינת דָוִד: דָוִד מקונן על שָׁאוּל ויְהוֹנָתָן כדי לעודד את בני יְהוּדָה ללמוד מלחמה, והקינה נשמרה בסֵפֶר הַיָּשָׁר [*]ספר שירים ופתגמים שבו נרשמו גם דברי יְהוֹשֻׁעַ בימי הקרב עם הָאֱמֹרִי :
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים י"ב-י"ג: יב
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.
יג
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.
|
| יז וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. יח וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. |
| עם יִשְׂרָאֵל! הלוחמים המפוארים כצְּבִי נפלו חלל על הָרֶיךָ\בָּמוֹתֶיךָ [*]הכוונה לבמות קורבן, כמו למשל במְלָכִים-א פרק ג פסוק ג . איך קרה שנָפְלוּ כל אותם גִבּוֹרִים?
[^]
מְלָכִים-א פרק ג פסוק ג: ג
וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת יְהוָה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו רַק בַּבָּמוֹת הוּא מְזַבֵּחַ וּמַקְטִיר.
, והגִּלְבֹּעַ שעליו הגיבורים נפלו חלל נמשל לבמה שכזו |
| יט
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים.
|
| אל תספרו על נפילת הגִבּוֹרִים בערי הפְּלִשְׁתִּים (גַת ואַשְׁקְלוֹן) כדי שבְּנוֹת הפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים [*]כינוי גנאי למי שלא נימול, למשל כפי שכינה דָוִד בגנאי את גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי לא תִּשְׂמַחְנָה\תַּעֲלֹזְנָה.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק כ"ו: כו
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים.
|
| כ
אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.
|
| דָוִד מקלל את הר הגִּלְבֹּעַ והשדות המרוממים שעליו [*]אך יש המפרשים ש"תְרוּמֹת" הוא שיבוש של תהומות, והכוונה שהגִּלְבֹּעַ יהיה יבש גם ממים עליונים וגם ממים תחתונים , שלא ירדו עליהם טַל או גשם\מָטָר, כיוון ששם התלכלך\נִגְעַל בדם מָגֵן הגִּבּוֹרִים של שָׁאוּל שנותר ללא שָׁאוּל בעליו - הוא מְשִׁיחַ ה' שנמשך בשמן למלוכה[*]אך יש המפרשים שהכוונה היא ששאול לא ימשח עוד בשמן את המגן כפי שהיה נהוג לעשות לפני קרב כדי לגרום להחלקת חצים פוגעים או למניעת חלודה . |
| כא
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
|
| קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לא נסוגה אחור מלהמשיך ולשפוך את דַּם החֲלָלִים האויבים ואת שומן-הגוף\החֵלֶב של גיבורי האויב, וְחֶרֶב שָׁאוּל לא שבה אליו ריקה מאותו דַּם וחֵלֶב. |
| כב
מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם.
|
| שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן שהיו נֶּאֱהָבִים ונְּעִימִם זה על זה לא נפרדו זה מזה בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם, ובמלחמה הם היו קלים לעוף על אויביהם אף יותר מנשר טורף והם גם גברו בכוחם אף על אֲרָיוֹת. |
| כג
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.
|
| דָוִד קורא לבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לבכות אֶל שָׁאוּל המת שהלביש אותן [*]בכך שהעשיר את ממלכתו ע"י ממשל טוב ונצחונות בקרב בבגדים בצבע שָׁנִי[*]צבע יקר של אדום זוהר שהופק מביצי כנימות של תוֹלַעַת השָׁנִי, וששימש לצביעת בדים מהודרים כמו למשל בדי המִּשְׁכָּן ובתכשיטים מעודנים ושָׂם תכשיט\עֲדִי זָהָב על בגדיהן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ד: ד
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.
|
| כד
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן.
|
| איך קרה שנָפְלוּ כל אותם גִבּוֹרִים בקרב? [*]חזרה על קריאת השֶׁבֶר שהופיעה כבר בראשית הקינה בפסוק י"ט יְהוֹנָתָן, איך נפלת חלל על ההר\במת-הקורבן שלך[*]בהמשך להמשלת הגִּלְבֹּעַ לבמת קורבן כפי שנעשה בפסוק י"ט . |
| כה
אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל.
|
| דָוִד מצטער מאוד על נפילת יְהוֹנָתָן שהיה לו כאָח. יְהוֹנָתָן היה לו נעים מאוד, ואהבתו אליו היתה נפלאה אף יותר מאהבת נשים [*]ויש המפרשים שמדובר באהבה מינית בין גברים, כפי שנרמז אולי גם במקומות נוספים .
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ח פסוק א: א
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד ויאהבו [וַיֶּאֱהָבֵהוּ] יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ פסוק י"ז: יז
וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ פסוקים י"א, מ"א: יא
וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל דָּוִד לְכָה וְנֵצֵא הַשָּׂדֶה וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הַשָּׂדֶה.
... מא
הַנַּעַר בָּא וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַד דָּוִד הִגְדִּיל.
|
| כו צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. |
| איך קרה שנָפְלוּ כל אותם גִבּוֹרִים בקרב, ואבדו כלי המלחמה? [*]הקינה מסתיימת באותה קריאת שֶׁבֶר שבה התחילה בפסוק י"ט, ושחזרה שוב גם בפסוק כ"ה |
| כז
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.
|
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ט | הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל. |
| כ"ג | שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ. |
| כ"ו | צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. |