אִיּוֹב ל”ד

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

שִׁמְעָה זֹּאת הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי - ט"ז (עיבוד על ציור של אֱלִיהוּא המוכיח את איּוב)

סיכום

נאום אֱלִיהוּא 2: אֱלִיהוּא קורא ל"חֲכָמִים" להאזין לדבריו: הוא מאשים את אִיּוֹב שלפי דעתו יוצא שאין טעם להיות צדיק, ובכך הוא מצטרף אל הרשעים. אך לדעתו, ה' תמיד משלם לאָדָם את גמול מעשיו. אי אפשר (כמו אִיּוֹב) לבקש להתדיין במשפט מול ה', כי ה' רואה הכל, וכבר יודע מראש את אשמתו או צדקתו של האָדָם. אִיּוֹב מתיימר להודיע לה' איך עליו לשפוט, אבל בדבריו הוא מוסיף פֶּשַׁע על חֵטְא, ועל כך הלוואי שיבָּחֵן לָנֶצַח ע"י ה'.

תקציר

נאום אֱלִיהוּא 2: אֱלִיהוּא קורא ל"חֲכָמִים" להאזין לדבריו, כי האֹזֶן בוחנת מלים כמו שהחֵךְ בוחן\טועם את האוכל. הוא קורא לשומעיו לקבוע יחד איתו מה הוא הצֶדֶק\מִשְׁפָּט והטּוֹב בעניין השאלות שהועלו בוויכוח עד כה.

א וַיַּעַן אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר. ב שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי וְיֹדְעִים הַאֲזִינוּ לִי. ג כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל. ד מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה לָּנוּ נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה טּוֹב.

אִיּוֹב טען שהוא נהג בצדק ושה' לא שפט אותו כראוי, אלא במשפט כוזב. כך אִיּוֹב נותר (פצוע) אָנוּשׁ מחִצֵּי ה' למרות שלא פשע. אֱלִיהוּא מאשים את אִיּוֹב שלפי דברים אלה, נראה שהוא "שתה" לַּעַג רב (אותו הוא שופך כעת). הוא מתחבר עם רשעים\פֹּעֲלֵי-אָוֶן, ומסתבר מדבריו שאָדָם לא ישיג כל תועלת\יִסְכָּן מהרצון להיות עם ה' (כיוון שצדיק ורע לו).

ה כִּי אָמַר אִיּוֹב צָדַקְתִּי וְאֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי. ו עַל מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי פָשַׁע. ז מִי גֶבֶר כְּאִיּוֹב יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם. ח וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלָלֶכֶת עִם אַנְשֵׁי רֶשַׁע. ט כִּי אָמַר לֹא יִסְכָּן גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים.

אבל אֱלִיהוּא מצהיר בפני החֲכָמִים\אַנֲשֵׁי-לֵבָב, שכמובן שבה'\שַׁדַּי אין רֶשַׁע\עָוֶל. כי ה' מְשַׁלֵּם\מַמְצִיא לאָדָם גמול לפי מעשיו\פֹעַלו ודרכו. ה' באמת לא מרשיע לשוא או מעוות מִשְׁפָּט. מי מסר לה' את השלטון בארץ\תֵּבֵל כֻּלָּהּ? (אף אחד!) והרי אם ה' ירצה להמית את האָדָם שברא, הרי הוא יאסוף את רוּחוֹ\נשמתו בחזרה אליו, וכל החי ימות, והאָדָם ישוב לעָפָר ממנו בא.

י לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל. יא כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ. יב אַף אָמְנָם אֵל לֹא יַרְשִׁיעַ וְשַׁדַּי לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט. יג מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ. יד אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף. טו יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב.

אם החָכְמָה\בִּינָה של שומעי אֱלִיהוּא שמעה את הדברים, אז הוא מבקש שתאזין גם לדברים להלן: היתכן ששׂוֹנֵא צדק\מִשְׁפָּט ימשול\יַחֲבוֹשׁ בעולם? האם ראוי כך להרשיע את ה', שהוא צַדִּיק כַּבִּיר? או לקרוא למֶלֶךְ (העולם) - "בְּלִיָּעַל", ולכנות שליטים\נְדִיבִים - "רשעים"? הרי ה' לא נותן כבוד לא הוגן לשליטים\שָׂרִים, ואינו מבחין\מַכִּיר בשׁוֹעַ\אציל לעומת עני\דָל, כי הוא ברא את כולם. השליטים שיפיל - יָמוּתוּ וירעדו\יְגֹעֲשׁוּ פתאום בחֲצוֹת הלָיְלָה, והם (החזקים\אַבִּירים) יועברו ויוּסְרוּ משלטונם לא ביד אָדָם (אלא ע"י ה').

טז וְאִם בִּינָה שִׁמְעָה זֹּאת הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי. יז הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ וְאִם צַדִּיק כַּבִּיר תַּרְשִׁיעַ. יח הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל רָשָׁע אֶל נְדִיבִים. יט אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם. כ רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד.

כי ה' עוקב בעיניו אחרי דרכי האָדָם וכל צעדיו. הרשעים\פֹּעֲלֵי-אָוֶן לא יכולים להסתתר מעיניו במקומות חשוכים\צַלְמָוֶת. לכן אָדָם לא יכול (כמו איּוב) לבקש לקיים מִּשְׁפָּט עם ה' (כי ה' כבר יודע מראש את אשמתו או צדקתו). ה' מרוצץ\יָרֹעַ שַׁלִּיטִים\כַּבִּירִים לאין-מספר\חֵקֶר, ואז שָׂם שַׁלִּיטִים חדשים במקומם. הוא מכיר את כל מעשיהם\מַעְבָּדֵיהֶם ולכן יהפוך אותם בִּן-לילה וישבור אותם\יְדַכְּאֵם. בתמורה\תַּחַת למעשי הרֶשַׁע שלהם הוא הִכָּה-אותם\סְפָקָם בפומבי. זאת כיוון שסָרוּ ולא הִשְׂכִּילוּ ללכת אחרי ה' בדרכיו.

כא כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה. כב אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן. כג כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד לַהֲלֹךְ אֶל אֵל בַּמִּשְׁפָּט. כד יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם. כה לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ. כו תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם בִּמְקוֹם רֹאִים. כז אֲשֶׁר עַל כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו וְכָל דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ.

ה' שומע את צעקות העניים שהרשעים מביאים אליו, והוא משקיט את הצעקות. מי יחטא\יַרְשִׁעַ וינסה להסתיר את פניו מה'? ומי יראה-אותו\יְשׁוּרֶנּוּ ואת חטאיו? (ה'!) כי ה' ימנע מרשע\חָנֵף למלוך ולהיות למוקש לעָם או לאָדָם גם יָחַד.

כח לְהָבִיא עָלָיו צַעֲקַת דָּל וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע. כט וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד. ל מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם.

האם איּוב אמר לה' שהוא מקבל עליו\נוֹשֵׂא את עונשו ושלא יחטא\יחְבֹּל עוד (ראו )? האם הוא ביקש מה' "אָנָּא לָמֵד אותי מה היו החטאים שעשיתי בלי שידעתי\חזיתי-בהם, ואז לא אוסיף להתלונן"? (לא!) האם ה' ישלם לבני האָדָם כגמולם לפי רצונו של איּוב? האם איּוב יֹאמַר לה' במה הוא מואס ובמה הוא בוחר, ולא ה' הוא שיִקְבַּע? כי מה כבר יודע איּוב לאמר? (כְּלוּם, לעומת חָכְמַת ה'!).

לא כִּי אֶל אֵל הֶאָמַר נָשָׂאתִי לֹא אֶחְבֹּל. לב בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף. לג הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָדַעְתָּ דַבֵּר.

אֱלִיהוּא שב וקורא לחֲכָמִים\אַנֲשֵׁי-לֵבָב לְיַעֵץ לו ולשמוע את דבריו: איּוב לא מדבר מתוך ידיעה וחָכְמָה. לכן הלוואי (אני, אֱלִיהוּא, מִתְאַוֶּה\אָבִי) שאיּוב ימשיך לְהִבָּחֵן ע"י ה' לָנֶצַח, על זה שהוא שָׂם את מבטחו\תְּשֻׁבֹתו ברשעים (ראו למשל ), ומוסיף פֶּשַׁע על חֵטְא, כשהוא מַרְבֶּה במַסְפִּיק אֲמִירוֹת קָשׁוֹת על ה'.

לד אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי וְגֶבֶר חָכָם שֹׁמֵעַ לִי. לה אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל. לו אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן. לז כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע בֵּינֵינוּ יִסְפּוֹק וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵל.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
כ"ב	אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן.
ל"ז	כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע..