פרטי היוצר\ת
Egypt, man milking a spotted cow, c. 2000 B.C. from Wellcome Images, see page for author. [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי, וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי (י)
פרטי היוצר\ת
Assyrian king Ashurbanipal on his horse thrusting a spear onto a lion’s head. By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי (ט"ז)
סיכום
איּוֹב מדבר דברי כאב ותלונה אל ה': למה ה' התאמץ וברא את איּוֹב (מתוארים שלבי בריאת האָדָם, כמו גבינה מחלב) אם אחר כך הוא הורס את בריאתו? הוא שומר עליו כל הזמן כדי לתפוס אותו אם יחטא, אבל גם אם הוא צדיק הוא בכל זאת נענש. ה' רודף אותו כאילו שהוא צד אריה ולא אָדָם. אז למה ה' הוציא את איּוֹב לחיים מבֶּטֶן אימו? עדיף אם היה מובל משם הַיְשֵׁר אל הקֶּבֶר. איּוֹב מתחנן למעט מנוחה מה' לפני שילך ללא שוב לארץ המתים החשוכה.
תקציר
| איּוֹב מואס בחייו. הוא מניח לעֶצֶב\שִׂיח שבו להתפרץ, והוא אומר את דבריו הבאים מתוך אותו עצב. הוא מתחנן לה' שלא ירשיע אותו, ושיאמר לו על מה הוא רב איתו. האם באמת ה' מאס באיּוֹב שאותו הוא התאמץ לברוא, ועכשיו הוא בוחר להופיע כמי שהולך בעצת רשעים? האם יש לה' עיני אָדָם היכולות לטעות (ולכן הוא חשב שאיּוֹב חטא)? האם חיי ה' קצרים כחיי אָדָם ולכן הוא ממהר להרשיע ולמצוא באיּוֹב חטאים שלא חטא? ברור שלא! הרי ה' יודע שאיּוֹב לא חטא, אבל מהרשעתו אין הצלה. |
| א נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי אֲדַבְּרָה בְּמַר נַפְשִׁי. ב אֹמַר אֶל אֱלוֹהַּ אַל תַּרְשִׁיעֵנִי הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי. ג הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. ד הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ אִם כִּרְאוֹת אֱנוֹשׁ תִּרְאֶה. ה הֲכִימֵי אֱנוֹשׁ יָמֶיךָ אִם שְׁנוֹתֶיךָ כִּימֵי גָבֶר. ו כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ. ז עַל דַּעְתְּךָ כִּי לֹא אֶרְשָׁע וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל. |
| ה' עיצב את איּוֹב וחיבר את חלקיו יַחַד מכל הצדדים\סָבִיב, אבל עכשיו הוא בוחר להשמיד\לְבַלֵּעַ אותו. הוא יצר אותו מחֹמֶר ויחזיר אותו לעָפָר כשימות. את התינוק הוא יצר כמו גבינה - בתחילה הִזְרִים\הִתִּיךְ את נוזל החלב, ואז הקריש\הקפיא אותו כמו גבינה. הוא הלביש את הגוף בעור ובשר, וסוכך אותו בעצמות ובגידים. |
| ח יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי. ט זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי. י הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי. יא עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי. |
| ה' עשה חֶסֶד כשנתן חיים לאיּוֹב, ולכן רוחו של איּוֹב שמרה על מצוותיו. אבל איּוֹב יודע כעת, שכל הזמן ה' הסתיר\צָפַן את תוכניותיו האמיתיות לגביו. ה' שמר כל הזמן על איּוֹב כדי לא לסלוח\לְנַקּוֹת לו אם יחטא במשהו. אבוי\אַלְלַי לאיּוֹב אם הוא היה חוטא, אבל גם כשהוא נוהג בצדק הוא עדיין נענש ולא יכול לשאת את ראשו מרוב בּוּשָׁה\קָלוֹן. ה' מתגאה כשהוא רודף את איּוֹב בדרכיו הנפלאות, כאילו שהוא צד אריה\שַּׁחַל. הוא שולח כנגדו כל הזמן עֵדִים חדשים כדי להרשיעו, מרבה את כעסו, ושולח כנגדו עוד ועוד צבאות להכות בו. |
| יב חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי. יג וְאֵלֶּה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ. יד אִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתָּנִי וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי. טו אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא אֶשָּׂא רֹאשִׁי שְׂבַע קָלוֹן וּרְאֵה עָנְיִי. טז וְיִגְאֶה כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי וְתָשֹׁב תִּתְפַּלָּא בִי. יז תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ נֶגְדִּי וְתֶרֶב כַּעַשְׂךָ עִמָּדִי חֲלִיפוֹת וְצָבָא עִמִּי. |
| אז למה ה' הוציא את איּוֹב לחיים מרֶחֶם אימו? עדיף שהיה מת\גּוֹוֶעַ ומוּבָל מבֶּטֶן אימו הַיְשֵׁר אל הקֶּבֶר. בכל מקרה אבל חייו קצרים, אז אולי ה' יֶחְדַּל לְיַסֵּר אותו? אולי ה' ישים\ישִׁית את ליבו רחוק מאיּוֹב כדי שיוכל להתגבר\להבליג, לפני שילך לְלֹא שׁוּב אל ארץ המתים מלאת החֹשֶׁךְ\צַלְמָוֶת\עֵיפָה\אֹפֶל והערבוביה\לֹא-סְדָרִים, שם ה' מופיע כמו החֹשֶׁךְ\אֹפֶל. |
| יח וְלָמָּה מֵרֶחֶם הֹצֵאתָנִי אֶגְוַע וְעַיִן לֹא תִרְאֵנִי. יט כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתִי אֶהְיֶה מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר אוּבָל. כ הֲלֹא מְעַט יָמַי יחדל ישית [וַחֲדָל וְשִׁית] מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט. כא בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב אֶל אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. כב אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי |
| י"א | עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי. |