עָלֶה נִדָּף (כ"ה)
פרטי היוצר\ת
_(14760239786).jpg){kind=link}
Cropping of original image - The children of the Bible- as examples and as warnings (1860). From Internet Archive Book Images. Taken from Flickr's The Commons [no known copyright restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי (כ"ז)
סיכום
איּוֹב גוער ברֵעָיו על שהם מעיזים לדבר דברי שקר (על איּוֹב) אל מול ה', ולשאת לה' פָּנִים (לתת לו עדיפות לא הוגנת בריב\משפט), כאילו ה' צריך שישקרו כך עבורו. בסוף ה' יכעס עליהם וכל דבריהם יהיו כערמת עפר. הם אולי תוהים למה הוא מְסַכֵּן כך את עצמו בדבריו הכועסים על ה', אבל ה' בודאי שאינו חפץ בדברי חנופה כמו שלהם. איּוֹב רק מבקש שה' יתן לו לדבר בחופשיות ללא עונשים והפחדות, ושיודיע לו במה חטא.
תקציר
| כל מה שאיּוֹב אמר הוא אמר מתוך עדות אישית (של שמיעה וראיה), והוא לא נופל מרֵעָיו בידיעותיו. אבל הוא בכל זאת רוצה\חפץ לדבר דברי תוכחה מול ה'. הם טופלים עליו אשמות שקר כאילו חָטָא במשהו, והרפואה שהם מתיימרים להביא לנפשו היא רפואת שוא (כאן "אֱלִל" כנראה במובן "שוא" ולא פסיל אלילים). |
| א הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי שָׁמְעָה אָזְנִי וַתָּבֶן לָהּ. ב כְּדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם אָנִי לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם. ג אוּלָם אֲנִי אֶל שַׁדַּי אֲדַבֵּר וְהוֹכֵחַ אֶל אֵל אֶחְפָּץ. ד וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם. |
| אולי עדיף לרֵעִים לשתוק (מדברי ההבל שלהם, ואז אולי יֵחָשְׁבוּ לחכמים) ולשמוע את דברי התוכחה שלו להלן: האם הם מעיזים לדבר דברי שקר (על איּוֹב) אל מול ה', ולשאת לה' פָּנִים (לתת לו עדיפות לא הוגנת בריב\משפט), כאילו ה' צריך שישקרו כך עבורו? |
| ה מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה. ו שִׁמְעוּ נָא תוֹכַחְתִּי וְרִבוֹת שְׂפָתַי הַקְשִׁיבוּ. ז הַלְאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה וְלוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה. ח הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם לָאֵל תְּרִיבוּן. |
| האם הם רוצים שה' יחקור אותם על הנסיונות שלהם להטעות\לְהַתֵּל בו כך כאילו היה אָדָם? הרי ה' יגער בהם גם אם הם מתיימרים לשאת לו פנים בַּסֵּתֶר, ואז רוממותו\שְׂאֵתוֹ תפחיד\תְּבַעֵת אותם, וכל דבריהם\זִכְרֹנֵיכֶם\גַּבֵּיכֶם יהיו לאֵפֶר ולערמות\גַבֵּי חֹמֶר\עָפָר\טִין. |
| ט הֲטוֹב כִּי יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ. י הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן. יא הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶם. יב זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם. |
| אולי עדיף לרֵעִים לשתוק, ועכשיו הוא ידבר את דברי התוכחה שלו לה' ויהי מה (כלומר, לא משנה איך יֵעָנֵשׁ על דיבורו)! הם אולי תוהים למה הוא מְסַכֵּן כך את גופו ואת נפשו, הרי הוא לא באמת רוצה שה' ימית אותו, ובכל זאת הוא מלא תוכחות כלפיו. התשובה היא שה' יושיע את איּוֹב גם אחרי דבריו הקשים כלפיו, כי הוא לא רוצה לקבל דברי חנופה (כמו של הרֵעִים) |
| יג הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָה. יד עַל מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי. טו הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ. טז גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא. |
| איּוֹב קורא לרֵעָיו לשמוע את דבריו במשפט שאותו הוא עורך, ובו הוא בטוח שיצא צודק. אם מישהו יצליח לטעון טענות צדק כנגדו במשפט (לָרִיב) אז איּוֹב יסכים לשתוק ולמות. |
| יז שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם. יח הִנֵּה נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֶצְדָּק. יט מִי הוּא יָרִיב עִמָּדִי כִּי עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע. |
| איּוֹב מבקש רק שני דברים מה', כדי שאיּוֹב יוכל לאמר לו מה שבאמת על לבו (במשפט שאיּוֹב מכין לעצמו): (1) שה' יסיר מאיּוֹב את כף ידו המכבידה ו(2) שה' לא יפחיד\יאיים עליו עוד באַמַּת ידו. לאיּוֹב לא משנה אם ה' יהיה השואל ואיּוֹב יענה, או שאיּוֹב יהיה השואל וה' יענה, אבל הוא מבקש שה' יאמר לו בכמה חטאים הוא פָּשַׁע, ויודיע לו מה היו חטאיו. |
| כ אַךְ שְׁתַּיִם אַל תַּעַשׂ עִמָּדִי אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר. כא כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי. כב וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי. כג כַּמָּה לִי עֲוֹנוֹת וְחַטָּאוֹת פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי. |
| למה ה' מסתיר את פניו מאיּוֹב ומתייחס אליו כאל אויבו? האם ראוי בעיניו לרדוף יצור חלש כאיּוֹב שהוא כמו עָלֶה נִדָּף ברוח, או קַשׁ יָבֵשׁ? למה הוא גוזר עליו דין מר, ומעניש אותו על חטאי נעוריו. הוא סוגר את רגלי איּוֹב בסַּד (ראו איור), ושומר ועוקב אחרי איּוֹב לכל מקום שכַּפּוֹת רגליו הולכות. |
| כד לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ. כה הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ וְאֶת קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף. כו כִּי תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרוֹת וְתוֹרִישֵׁנִי עֲוֹנוֹת נְעוּרָי. כז וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל אָרְחוֹתָי עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה. |
| האָדָם (קְצַר הַיָּמִים, מֵהַפִּסְקָה הראשונה של הפרק הבא) יִבְלֶה כמו דבר רקוב, או בֶּגֶד אָכוּל עָשׁ. |
| כח וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה. |
| י"ג | וַאֲדַבְּרָה אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָה. |
פרטי היוצר\ת
webbing clothes moth, MiteTineola. by Clemson University - USDA Cooperative Extension Slide Series, Bugwood.org [CC-BY-3.0-US], via Wikimedia Commons
כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ (כ"ח)