אִיּוֹב ומשפחתו
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא (ט"ז, י"ז, י"ח)
|
|
סיכום
אִיּוֹב מאֶרֶץ עוּץ היה צדיק, אב ל-7 בנים ו-3 בנות, ובעל מִקְנֶה גדול מאוד. יְלָדָיו נהגו לערוך מִשֶּׁתֵּאוֹת ואִיּוֹב היה אח"כ מקריב עולות כדי לכפר עליהם למקרה שקיללו את ה' בליבם. הַשָּׂטָן מופיע מול ה', וטוען שאִיּוֹב צדיק רק בגלל הטוב שהוא קיבל מה'. ה' מרשה לשָּׂטָן לפגוע באִיּוֹב, אבל לא בגופו. אח"כ באים 4 שליחים, זה אחר זה, לבשר לאִיּוֹב שכל המִקְנֶה שלו אבד בשוד ומכות טבע, וגם כל ילדיו מתו מקריסת הבית בו ערכו את המשתה. אִיּוֹב נוהג מנהגי אבלות אבל מברך את ה' (בניגוד להשערת הַשָּׂטָן).
תקציר
| אִיּוֹב חי באֶרֶץ עוּץ (ארץ לא מזוהה, אבל רוב החוקרים משערים שמדובר באזור ארץ אֱדוֹם), והיה צדיק ירֵא אֱלֹהִים, אב ל-7 בנים ו-3 בנות, ובעל רכוש גדול (אלפי בני צֹאן, גמלים, בָּקָר, אֲתוֹנוֹת, ועבדים\עֲבֻדָּה). |
| א אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. ב וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. ג וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם. |
| בני אִיּוֹב נהגו לערוך משתאות מדי פעם יחד עם האחיות, וכל פעם, בתורנות, אצל אח אחר. כל פעם, בתום הַמִּשְׁתֶּה, אִיּוֹב היה מקריב עולות כדי לכפר על ילדיו למקרה שהם בֵרֲכוּ (לשון נקייה ל"קיללו") את ה' בליבם (כשהיו שיכורים). |
| ד וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אחיתיהם [אַחְיוֹתֵיהֶם] לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם. ה וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים. |
| פעם כשהתכנסו המלאכים\בְּנֵי-הָאֱלֹהִים אצל ה', בא גם הַשָּׂטָן. ה' שאל אותו מֵאַיִן בא, והַשָּׂטָן ענה שסייר בָּאָרֶץ. ה' שאל אותו אם ראה את צדיקותו של אִיּוֹב. הַשָּׂטָן ענה שאִיּוֹב צדיק לא לחינם אלא בגלל שהוא מקבל תמורה על כך מה': ה' מגן עליו ועל ביתו ורכושו כמו במשוכת-קוצים, ומברך אותם עד שהם מתרבים מאוד\פורצים. אבל אם ה' יפגע בדברים של אִיּוֹב (בני ביתו ורכושו), אִיּוֹב יברך (במובן יקלל) את ה'. ה' מרשה לשָּׂטָן לפגוע בדברים של אִיּוֹב, אבל לא לפגוע באִיּוֹב עצמו. הַשָּׂטָן יוצא למשימה. |
| ו וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. ט וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים. י הֲלֹא את [אַתָּה] שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ. יא וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ. יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְהוָה. |
| בעוד ילדי אִיּוֹב חוגגים במשתה אצל האח הבכור, בא שליח\מַלְאָךְ אל אִיּוֹב ומודיע לו שהוא היחיד ששרד ממתקפת שודדים מארץ שְׁבָא, שגנבו את הבקר והאתונות והרגו את שאר הרועים. בעודו מדבר, בא שליח שני ומודיע שהוא היחיד ששרד מאֵשׁ שירדה מהשמיים ושרפה את הצאן ואת רועי הצאן. |
| יג וַיְהִי הַיּוֹם וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר. יד וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם. טו וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. טז עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. |
| בעודו מדבר, בא שליח שלישי ומודיע שהוא היחיד ששרד ממתקפת שודדים ממוצא כַּשְׂדִּי (אזור בבל ובין הנהרות הפרת והחידקל) שתקפו מ-3 כוונים את עדר הגמלים, גנבו אותם והרגו שר את הרועים. בעודו מדבר, בא שליח רביעי ומודיע שהוא היחיד ששרד ממפולת הבית בו נערך המשתה של ילדי אִיּוֹב, שמתו כולם בעודם חוגגים. |
| יז עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. יח עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר. יט וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. |
| אִיּוֹב נוהג מנהגי אבלות - קורע את בגדיו, וגוזז את שיער ראשו. הוא משתחווה לה' ואומר שישוב לאדמה עירום כמו שהיה כשנולד. מה שה' לקח עכשיו, הוא גם זה שנתן קודם. אִיּוֹב מברך את ה', ולא אומר דברים תפלים\נאצות כלפי ה'. |
| כ וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. כא וַיֹּאמֶר עָרֹם יצתי [יָצָאתִי] מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ. כב בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| א | אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ.. | |
| ט"ז | עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא.. | |
| כ"א | עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ. |