סיכום
תשובת איּוֹב לנאום צֹפַר: איּוֹב לועג לרֵעָיו החושבים את עצמם לחכמים גדולים, אבל הוא לא פחות חכם מהם, וכולם, כולל החיות והציפורים יודעים את "חכמתם". ברור שהחָכְמָה והגְבוּרָה הם בידי ה', אבל קורה שהוא נותן שלווה לרשעים, ומכשיל ומבלבל גם זקנים, מנהיגים, ועמים.
תקציר
| תשובת איּוֹב לנאום צֹפַר: איּוֹב לועג לרֵעָיו ואומר להם בצִינִיּוּת שאמנם הם רבים וכשימותו תמות איתם החָכְמָה, אבל גם לו יש לב (מקום החָכְמָה) שלא נופל מהלב שלהם, ואת דברי ה"חָכְמָה" שלהם בעצם מי לא יודע? הם הצוחקים לו, לְרֵעָם, הם צדיקים כל כך תמימים שהם זוכים לשוחח עם ה' (נאמר בצִינִיּוּת). הם השַׁאֲנָנים (שלא ידעו עוד סבל אמיתי) חושבים מחשבות\עַשְׁתּוּת של בּוּז לכל מי שנכשל (מועד רגל). כך קורה שדוקא השודדים, ואלה שמרגיזים את ה' בחטאיהם זוכים לשלווה בְּבָתֵּיהֶם מידו של ה'. |
| א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר. ב אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה. ג גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה. ד שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים. ה לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. ו יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ. |
| גם אם מישהו ישאל את הבהמות, העופות, הארץ, ואת דגי הים - הם ילמדו\יוֹרוּ אותו שה' הוא זה שברא אותם, כי אין מי שלא יודע את זה (ולכן אין בידע זה חָכְמָה גדולה מצד רְעֵי איּוֹב). ה' ממשיך גם להחזיק בנפש כָּל חָי ואָדָם, וקובע אפילו את פעולות החושים של השמיעה והטעם, והוא הנותן את החָכְמָה לזקנים\ישִׁישִׁים\מאריכי-ימים. |
| ז וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ. ח אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם. ט מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת. י אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. יא הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ. יב בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה. |
| ברור לכן שהחָכְמָה והגְבוּרָה הם בידי ה', אבל הוא גם יכול להרוס בכוחו הגדול, ומה שהוא הורס - לא יִבָּנֶה שוב, ומי שה' יעצור אותו - לא ישוחרר שוב. בכוחו לעצור את זרימת המים עד שתתייבש, וגם לשלוח את המים עד שיהפכו את הארץ (כמו במבול). אצל ה' נמצאת כאמור הגְּבוּרָה\עֹז והתוּשִׁיָּה, אבל הוא גם הגורם לאנשים לשגות. |
| יג עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָה. יד הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ. טו הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָרֶץ. טז עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה. |
| ה' מבלבל\מוֹלִיךְ-שׁוֹלָל את היועצים (של המלך) ומפיל שגעון\יְהוֹלֵל את השֹׁפְטִים. הוא פותח את חגורת\מוּסַר השלטון של המְלָכִים, וחוגר את המְלָכִים באֵזוֹר פשוט (המכסה רק את המותניים, ומשמש עניים ועבדים). הוא מבלבל את הכֹּהֲנִים ואת השליטים\אֵתָנִים. הוא מסיר את יכולת הדיבור מהמומחים לכך, ואת החָכְמָה מהזְקֵנִים. הוא שופך נהר של בּוּז על השָׂרִים\נְדִיבִים, ומשחרר\מרפה לשם כך את הסכר\מְזִיחַ(?) מעל אֲפִיקִי הנהרות. |
| יז מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל. יח מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם. יט מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּף. כ מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. כא שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה. |
| ה' יכול לגלות ולהוציא לאור את הסודות הגדולים ביותר המוסתרים בחשכת\צַלְמָוֶת הַמַּעֲמַקִּים. הוא יכול להעלות עַמִּים\גּוֹיִם לגְּדֻלָּה, ואז להוביל\לְהַנְחוֹת אותם לאבדון ברשת שהוא שׁוֹטֵחַ לרגליהם. הוא מסיר את הלב\החָכְמָה ממנהיגי העם, ומטעה אותם בדרכם, עד שהם כאילו מְמַמְּשִׁים את דרכם בחושך, ומבולבלים כמו שיכורים. |
| כב מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת. כג מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם. כד מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. כה יְמַשְׁשׁוּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם. |
| י"ב | בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה. |