סיכום
נאום אֱלִיפַז 3: ה' לא באמת זקוק לחכמת האָדָם ולצדיקותו - כי הם נועדו לעזור לאָדָם עצמו. חטאי איּוֹב רבים בלי סוף - הוא עשק את החלשים, ושפט ללא צדק, ולכן נענש. האם איּוֹב חושב שה' שבשמיים לא רואה את הנעשה מבעד לערפל ולעננים? אֱלִיפַז ממליץ לאיּוֹב ללכת בדרך הצדיקים, לזנוח את הזהב שגזל, ואז הוא יזכה בשלום, ותפילותיו יענו, וה' אפילו יסלח לחוטאים כשאיּוֹב יתפלל למענם.
תקציר
| נאום אֱלִיפַז 3: האם אָדָם משכיל מועיל\יִסְכָּן לה' בחכמתו? האם ה' צריך את הצדיקות ואת נקיון\תום הדרך של איּוֹב? (ברור שלא! החכמה והצדיקות מועילות לאָדָם עצמו). האם ה' יופיע למשפט מול איּוֹב (כפי שאיּוֹב מבקש) בגלל שהוא ירא את איּוֹב (ברור שלא!). |
| א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר. ב הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל. ג הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ. ד הֲמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט. |
| הרי חטאי איּוֹב רבים בלי סוף: הוא לוקח משכון מאחרים ללא הצדקה, מפשיט את העניים מבגדיהם, לא נותן לעָיֵף מַיִם או לרָעֵב לחם. כשאיּוֹב ישב לשפוט, הוא נשא פנים (נתן עדיפות לא הוגנת) לאנשים החזקים ונתן להם את השליטה באָרֶץ. הוא שלח אַלְמָנוֹת ויְתֹמִים ללא פיצוי (על העושק שנעשה להם). |
| ה הֲלֹא רָעָתְךָ רַבָּה וְאֵין קֵץ לַעֲוֹנֹתֶיךָ. ו כִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט. ז לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם. ח וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ. ט אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא. |
| לכן איּוֹב יענש ויוּקַּף במלכודות\פַחִים ויבהילו אותו מַכּוֹת לא צפויות. יפול עליו חֹשֶׁךְ בו הוא לא יוכל לראות דבר, ומַיִם רבים יכסו אותו. הרי ה' יושב ורואה הכל מהשָׁמָיִם, מעל לכוכבים הגבוהים\רָמּים שאיּוֹב יכול לראות. האם איּוֹב באמת חושב שה' לא יודע מה קורה מבעד לעֲרָפֶל, או שהעננים\עָבִים מסתירים לו את המתרחש למטה, כשהוא צועד על כיפת השמים? |
| י עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם. יא אוֹ חֹשֶׁךְ לֹא תִרְאֶה וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ. יב הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ. יג וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. יד עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. |
| האם איּוֹב הולך בדרכים שבהם הלכו אנשי-החטא\מְתֵי-אָוֶן מאז ומעולם? הם אשר נמעכו\קֻמְּטוּ לפני יומם, ושנָהָר הציף את יסודות בתיהם? הם אשר קוראים לה' להתרחק מהם, כאילו הוא לא יכול להועיל להם? (אלה דברי תגובה כמעט זהים לדברי איּוֹב ב פרק כ"א פסוקים י"ד-ט"זאיּוֹב פרק כ"א פסוקים י"ד-ט"ז: יד
וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ.
טו
מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ.
טז
הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי.
) הרי ה' הוא שמִלֵּא את ביתם בטוֹב! אבל אֱלִיפַז (כמו איּוֹב בפרק קודם) דוחה את עצת הרְשָׁעִים. |
| טו הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי אָוֶן. טז אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם. יז הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ. יח וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי. |
| הצדיקים רואים בשמחה את גורל הרשעים ולועגים להם, כי הוכחדו אלה שקמו עליהם, ואת שרידיהם אָכְלָה האֵשׁ. אֱלִיפַז ממליץ לאיּוֹב להיות רגיל\להסְכֶּן עם הצדיק, וכך יבואו עליו שלום וטוֹבָה. לכן עליו ללמוד מפי הצדיק את הוראותיו. |
| יט יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג לָמוֹ. כ אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ. כא הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְׁלם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה. כב קַח נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ. |
| אם איּוֹב יחזור בתשובה ויִבָּנֶה בדרך ה', אם הוא ירחיק את הדברים שהשיג בחטא מביתו, וישים\ישית על עָפָר בחוץ ובין סלעי הנחל את הזהב\בָּצֶר\אוֹפִיר שגָּזַל, ואם הוא ישים את ה' במקום הזהב\בָּצֶר וערמות\תּוֹעָפוֹת הכֶסֶף שלו - אז הוא יזכה להתענג מטוב ה'\שַׁדַּי ויוכל לשאת אליו את פניו (בתפילה). ואז ה' ישמע גם לבקשותיו של איּוֹב, שיזכה לשלם את נדריו (עליהם נשבע לפני תפילת הבקשה). |
| כג אִם תָּשׁוּב עַד שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ. כד וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר. כה וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ. כו כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ. כז תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם. |
| כך מה שאיּוֹב יאמר\יגזור אמנם יתרחש\יקום, ועל דרכי איּוֹב יאיר האוֹר. כשאיּוֹב יראה את המִסְכְּנִים המשפילים את עמידתם, הוא יקרא (ויגרום) להם לעמוד בגב זקוף (בגאווה), ויושיע כך את המורידים\שַׁחים את מבטם בעצב. כך גם אנשים לא נקיים שחטאו יִמָּלְטוּ מעונש בזכות נקיון\בֹר הכַּפַּיִם של איּוֹב (וכך באמת יקרה לאֱלִיפַז עצמו בסוף הספר). |
| כח וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר. כט כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ. ל יְמַלֵּט אִי נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ? |
| כ"ה | וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ. |