פרטי היוצר\ת
While the people are reaping their wheat the ark of the lord is seen, By Foster, William A. [from old catalog], 1891 [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת (י"ג)
|
סיכום
הפְּלִשְׁתִּים מחזירים את האֲרוֹן עם מנחות זהב על פָּרוֹת הצועדות בדרך נס הַיְשֵׁר לבֵּית שֶׁמֶשׁ, שם מקבלים אותו הקוצרים. אנשי בֵּית שֶׁמֶשׁ מביטים בתוך הארון וה' מכה בהם והם שולחים אותו לקִרְיַת יְעָרִים.
תקציר
הכֹּהֲנִים וְהקֹּסְמִים הפְּלִשְׁתִּים ממליצים לשלוח את האֲרוֹן לבני יִשְׂרָאֵל: האֲרוֹן היה אצל הפְּלִשְׁתִּים 7 חודשים, והם מתייעצים עם הכֹּהֲנִים וְהקֹּסְמִים שלהם לגבי הדרך שבה ישיבו אותו למקומו. |
א וַיְהִי אֲרוֹן יְהוָה בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. ב וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן יְהוָה הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ. |
המומחים מייעצים שלא להשיב את הארון בידיים ריקות אלא לשלוח איתו מנחת אָשָׁם [*]מנחה או קורבן שנועד לשלם לה' חוב תמורת אשמה כלשהי שנעשתה כלפיו. ראו על סוגי הקורבנות גם בדף ספר וַיִּקְרָא. כלשהי, וכך כשיֵרָפְאוּ מהמגיפה הם ידעו בוודאות למה יד ה' לא עברה\סרה מהם קודם. הכֹּהֲנִים וְהקֹּסְמִים מציינים שיש לכפר על אשמת כל 5 סַרְנֵי הפְּלִשְׁתִּים אשר נפגעו מהמַגֵּפָה ביחד עם נתיניהם[*]הסְרָנִים הם המושלים של 5 הערים הראשיות של הפְלִשְׁתִּים, שנקראו גם בעצמן "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים" - עַזָּה, אַשְׁדּוֹד, אַשְׁקְלוֹן, גַּת ועֶקְרוֹן , ולכן על המִנְחָה לכלול 5 פסלונים בצורת פצעי הטְחֹרים וגם 5 פסלונים בצורת עכברים.
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק ג: ג
מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים.
|
ג וַיֹּאמְרוּ אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם אָז תֵּרָפְאוּ וְנוֹדַע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם. ד וַיֹּאמְרוּ מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ וַיֹּאמְרוּ מִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חֲמִשָּׁה עפלי [טְחֹרֵי] זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם. |
כי מסתבר שגם העכברים השחיתו את אֶרֶץ הפְּלִשְׁתִּים, וכך הפְּלִשְׁתִּים יְכַבְּדוּ את ה' שיואיל אולי להכביד פחות בידו עליהם [*]ה' יָקֵל את ידו הכבדה - ראו שְׁמוּאֵל-א פרק ה פסוק ו , על אֱלֹהֵיהם
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ה פסוק ו: ו
וַתִּכְבַּד יַד יְהוָה אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם בעפלים [בַּטְּחֹרִים] אֶת אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ.
[*]דָּגוֹן - ראו בפרק הקודם ועל ארצם. בינתיים אַל לפְּלִשְׁתִּים להכביד את ליבם בעקשנות על בני יִשְׂרָאֵל, כמו שהתעקשו מִצְרַיִם וּפַרְעֹה עד שנאלצו לשחרר את בני יִשְׂרָאֵל רק אחרי שה' הִתְעַלֵּל בָּהֶם. |
ה וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי עפליכם [טְחֹרֵיכֶם] וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם וּמֵעַל אַרְצְכֶם. ו וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ. |
הכֹּהֲנִים וְהקֹּסְמִים ממליצים להכין עגלה חדשה ולרתום אותה לזוג פָּרוֹת מיניקות\עָלוֹת שעדיין לא התנסו בעבודה [*]לא הוטל על גבן עוד העול שאיתו הבהמה נושאת את המטען ולהשאיר מאחור את עגליהן[*]הפָּרוֹת עדיין מניקות את עגליהן ולכן יהיה זה נס אם יותירו את העגלים מאחור וישאו את העֲגָלָה הרחק משם . יש להניח את האֲרוֹן על הָעֲגָלָה לצד ארגז שבו יש לשים את מנחות הַזָּהָב[*]פסלוני הטְחֹרים והעכברים - ראו פסוק ה' . |
ז וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה. ח וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן יְהוָה וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ. |
כך יש לשלוח את האֲרוֹן, ואם הוא יעלה לבֵּית שֶׁמֶשׁ ובכך ישוב לגבול יִשְׂרָאֵל הרי שזה סימן שאמנם ה' הוא שפגע בהם, ואם האֲרוֹן לא יגיע לשם הרי שזה סימן שהמכות לא באו מה' אלא היו יד המִקְרֶה. |
ט וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. |
הָאָרוֹן נשלח על עגלה הנישאת ע"י זוג פָּרוֹת עד לבֵּית שֶׁמֶשׁ: הפְּלִשְׁתִּים מבצעים את המלצת הכֹּהֲנִים, וזוג הפָּרוֹת צועדות הַיְשֵׁר לבֵּית שֶׁמֶשׁ בעודן גועות ומבלי לסטות ימינה או שמאלה, בעוד סַרְנֵי הפְלִשְׁתִּים הולכים מאחריהם עד שהפָּרוֹת מגיעות לגבול התחום של בֵּית שֶׁמֶשׁ בשטח יִשְׂרָאֵל. |
י וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת. יא וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם. יב וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. |
שם קוצרי חִטִּים רואים בשמחה את הָאָרוֹן, והפָּרוֹת ממשיכות לשאת את הָעֲגָלָה עד לשְׂדֵה של יְהוֹשֻׁעַ תושב בֵּית שֶׁמֶשׁ ושם הן עוצרות ליד אֶבֶן גְּדוֹלָה. המקומיים מבקעים שם את העגלה, ומקריבים את הפָּרוֹת לעוֹלָה [*]קורבן אשר נשרף כולו, ולכן אינו משמש למאכל. ראו על סוגי הקורבנות בדף ספר וַיִּקְרָא. (על האבן?). |
יג וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. יד וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַיהוָה. |
הַלְוִיִּם מניחים את האֲרוֹן ואת הארגז עם המנחות על האבן, ותושבי בֵית שֶׁמֶשׁ באים לזבוח במקום לה'. 5 סרני הפְּלִשְׁתִּים רואים ושבים לעֶקְרוֹן באותו היום [*]ומבינים שאמנם יד ה' היתה בהם ולא יד המִקְרֶה - ראו פסוק ט' . |
טו וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַיהוָה. טז וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן בַּיּוֹם הַהוּא. |
הפְּלִשְׁתִּים העלו כאמור מנחת אָשָׁם של פסלון דמוי טחור מזהב אחד לכל אחת מ-5 הערים הראשיות שתחת שלטון הַסְּרָנִים, והוסיפו גם עכבר זָּהָב אחד לא רק ל-5 ערי הַסְּרָנִים אלא לכל עָרֵי הפְלִשְׁתִּים כולל הערים המבוצרות וכל הכפרים המופרזים [*]חסרי החומה , ששכנו עד לאזור הגבול עם יִשְׂרָאֵל באזור אותה אֶבֶן גְּדוֹלָה שבִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ עליה הונח האֲרוֹן באותו היום. |
יז וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַיהוָה לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד לְעַזָּה אֶחָד לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד לְגַת אֶחָד לְעֶקְרוֹן אֶחָד. יח וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי. |
אנשי בֵּית שֶׁמֶשׁ מביטים בתוך האֲרוֹן וה' מכה בהם בשל כך 50,070 איש. הם נבהלים מכוחו של האֲרוֹן ותוהים מי יוּכַל לעמוד בקדושתו ולקחת אותו מהם. הם שולחים לתושבי קִרְיַת יְעָרִים שליחים שמבשרים על השבת האֲרוֹן ע"י הפְלִשְׁתִּים, ומבקשים מהתושבים לרדת לבֵּית שֶׁמֶשׁ ולהעלות את האֲרוֹן לקִרְיַת יְעָרִים [*]כפי שאמנם יסופר בראשית הפרק הבא .
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוק א: א
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה.
|
יט וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יְהוָה וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה יְהוָה בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה. כ וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ. כא וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים לֵאמֹר הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן יְהוָה רְדוּ הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י"ג | וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. |
י"ט | וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יְהוָה |