וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ (א)
|
|
סיכום
תקציר
| שְׁמוּאֵל מושח את שָׁאוּל וחוזה את התנבאותו: שְׁמוּאֵל יוצק שֶּׁמֶן מתוך פַּךְ על ראש שָׁאוּל, נושק לו ומצהיר שבכך משח אותו ה' לראש\נָגִיד על עמו\נַחֲלָתוֹ של ה'. |
| א וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד. |
| שְׁמוּאֵל מנבא לשָׁאוּל שבקבר רחל בְּצֶלְצַח [*]מקום שלא זוהה שבגבולות נחלת בִּנְיָמִן[*]או בסמוך לגבול. רָחֵל נקברה על הדרך מבֵּית-אֵל דרומה לכוון לכוון אֶפְרָתָה היא בֵּית לָחֶם, כשעוד היתה "כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה" יבשרו לו 2 אנשים שהאתונות נמצאו ושאביו החל לדאוג לגורלו של בנו.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ה פסוקים ט"ז-כ: טז
וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ.
יז
וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן.
יח
וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין.
יט
וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם.
כ
וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם.
. על זיהוי מקומו של קבר רָחֵל ראו דיון בעמוד על קבר רחל. |
| ב בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. |
| כשהוא יעבור משם ויגיע לעץ אַלּוֹן מפורסם (אֵלוֹן תָּבוֹר) הוא יפגוש 3 אנשים שיעלו לזבוח בבֵּית-אֵל עם 3 גדיים, כד יין ו-3 לחמים, מהם הם יתנו לו 2 אחרי שישאלו לשלומו. |
| ג וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים בֵּית אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל יָיִן. ד וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלוֹם וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם. |
| בגִּבְעַה [*]גִּבְעַת הָאֱלֹהִים מזוהה בד"כ עם גִּבְעַת שָׁאוּל שם ישב ומלך שָׁאוּל בימי מלכותו - ראו בעמוד על גִּבְעַה. אך יש המזהים את גִּבְעַת הָאֱלֹהִים עם הגִּבְעָה של קִרְיַת יְעָרִים שם שכן הָאָרוֹן והתקיים פולחן עממי סביבו , בה מושל נציב פלישתי, שָׁאוּל יפגוש קבוצה\חֶבֶל של נביאים יורדים מבמת הפולחן ומתנבאים בלווי נבל, תוף, חליל, וכנור - שם שָׁאוּל יישתנה ויתנבא גם כן.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוקים א-ב: א
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה.
ב
וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה.
[*]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-א עמ' 103. . |
| ה אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים. ו וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר. |
| כשיתקיימו כל הסימנים\אותות הללו שניבא שְׁמוּאֵל, יוכל שָׁאוּל להתחיל ולעשות כרצונו כי ידע שה' איתו. עליו יהיה אז לרדת לגִּלְגָּל שם הוא ימתין\יוֹחֵל 7 ימים עד ששְׁמוּאֵל ירד גם הוא אליו לשם כדי לזבוח שְׁלָמִים [*]קורבן שְׁלָמִים מועלה לצורך תּוֹדָה, קיום נֶדֶר או נְדָבָה ונאכל ברובו ע"י מביא הקורבן. ראו עוד על קורבן שְׁלָמִים בדף ספר וַיִּקְרָא. ולהודיע לו מה עוד עליו לעשות. |
| ז וְהָיָה כִּי תבאינה [תָבֹאנָה] הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ. ח וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. |
| נבואת שְׁמוּאֵל מתקיימת, ושָׁאוּל מתנבא לקראת מלוכתו: שכשָׁאוּל מפנה את שִׁכְמוֹ כדי לעזוב את שְׁמוּאֵל הוא עובר שינוי פנימי וכל הסימנים שניבא שְׁמוּאֵל מתקיימים במדויק עוד באותו היום. |
| ט וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא. |
| כשהוא מתנבא עם הנביאים בגִּבְעָה תוהים מכריו איך זה שבנו של קִישׁ (שלא היה נביא) החל להתנבא, ואחד מהמקומיים עונה שגם אבותיהם של שאר הנביאים לא היה כאלה. ומאז נודע הפתגם\משל "הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים?". |
| י וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם. יא וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים. יב וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים. |
| כששָׁאוּל סיים\יְכַל להתנבא ובא לאזור הבָּמָה, דודו [*]אַבְנֵר? שואל אותו לאן נעלם יחד עם נערו, ושָׁאוּל עונה שכשלא מצאו את האתונות הם הלכו להתייעץ עם שְׁמוּאֵל. הדוד ממשיך לחקור לגבי דברי שְׁמוּאֵל, ושָׁאוּל עונה ששְׁמוּאֵל ניבא את מציאת האתונות, אך אינו מספר לדודו על המלכתו.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ד פסוק נ"א: נא
וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל.
|
| יג וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת וַיָּבֹא הַבָּמָה. יד וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל נַעֲרוֹ אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנוֹת וַנִּרְאֶה כִי אַיִן וַנָּבוֹא אֶל שְׁמוּאֵל. טו וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל הַגִּידָה נָּא לִי מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל. טז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל. |
| שְׁמוּאֵל מציג את שָׁאוּל לפני הָעָם, ושָׁאוּל מתחיל למלוך: שְׁמוּאֵל קורא לעם למִּצְפָּה וגוער בהם שם בשם ה' שהושיע אותם מהמצרים ומשאר אויביהם ובכל זאת הם מאסו בו וביקשו שישלוט עליהם מֶלֶךְ. הוא מבקש שהָעָם יתמיין לפי שבטים ומשפחות לקראת בחירת המֶלֶךְ. |
| יז וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה. יח וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם. יט וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לוֹ כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם. |
| שֵׁבֶט בִּנְיָמִן עוֹלֶה בגורל, ומהם עוֹלָה אח"כ בגורל משפחת הַמַּטְרִי, ולבסוף עולה בגורל שָׁאוּל. שָׁאוּל לא נמצא והעם שואל את ה' האם יש עוד מישהו שבא לכאן\הֲלֹם מלבד בני העם שהתמיינו, וה' חושף את שָׁאוּל שנחבא בין הכֵּלִים. |
| כ וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. כא וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן למשפחתו [לְמִשְׁפְּחֹתָיו] וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. כב וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיהוָה הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. |
| שָׁאוּל מובא לקהל ונראה לכולם שהוא גבוה מכל הנוכחים [*]השֶׁכֶם שלו, כלומר הגב העליון שלו הגיע עד גובה הקהל, ומעל לשֶׁכֶם הוא כבר היה גבוה מכולם . שְׁמוּאֵל מעיד את הקהל שיראה שה' בחר להם מלך שאין כמותו בכל הָעָם, והעם מריע "יְחִי הַמֶּלֶךְ!". שְׁמוּאֵל חוזר על מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה[*]ראו בשְׁמוּאֵל-א פרק ח אותו הוא כותב בספר שהוא שומר לִפְנֵי ה'[*]כלומר לפני ארון הברית ומשחרר את כולם לשוב לבתיהם. |
| כג וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה. כד וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ. כה וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי יְהוָה וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ. |
| שָׁאוּל שב לביתו שבגִּבְעָה יחד עם תומכיו, אבל חלק מבְנֵי הבְלִיַּעַל [*]רשעים, כמו בשׁוֹפְטִים פרק י"ט פסוק כ"ב שבעם לא מאמינים ביכולותיו של שָׁאוּל ומבזים אותו כשהם לא מכבדים אותו במנחה, אך שָׁאוּל מבליג.
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"ט פסוק כ"ב: כב
הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ.
|
| כו וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ הַחַיִל אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם. כז וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ, וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיֹּאמֶר: "הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד". |
| ה | חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים. |
| כ"ג | הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים |
| כ"ד | וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!". |