וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהוּא שֹׁכֵב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ (ז)
|
סיכום
האחים בַּעֲנָה ורֵכָב הורגים את אִישׁ-בֹּשֶׁת יורשו של שָׁאוּל בעודו ישן שנת צהריים בביתו, ומביאים את ראשו לדָוִד שכועס על הרצח ומצווה להוציאם להורג.
תקציר
הקדמה: אִישׁ-בֹּשֶׁת שומע על מות אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן והוא נחלש מרוב בהלה [*]ידיו נרפו ולא יכלו עוד להאבק ובני שבטי יִשְׂרָאֵל שבממלכתו נִבְהָלים גם כן. לאִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל היו אז שני מפקדי גְדוּד בשם בַּעֲנָה ורֵכָב שהיו שניהם בניו של רִמּוֹן מִבְּנֵי שבט בִנְיָמִן תושבי בְאֵרוֹת. בְאֵרוֹת זו כבר נחשבה כחלק מנחלת בִּנְיָמִן, למרות שבמקור היו תושביה נוכרים. אך אלה ברחו לגִּתָּיִם מפני בני בִּנְיָמִן ושם הם גרים עד היום[*]בְאֵרוֹת נמנתה בעבר ברשימת ערי הגִּבְעוֹנים - גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים בהן ישבו הַחִוִּים .
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט פסוקים ז, י"ז: ז
ויאמרו [וַיֹּאמֶר] אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אכרות [אֶכְרָת] לְךָ בְרִית.
... יז
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים.
, עד שנמלטו מפני שָׁאוּל
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוקים ב, ה: ב
וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.
... ה
וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל.
. מסתבר שהפליטים מצאו מקלט בגִּתָּיִם ובני בִּנְיָמִן, שבטו של שָׁאוּל, התיישבו בבְאֵרוֹת במקומם. הפסוק נועד להבהיר שרוצחי אִישׁ-בֹּשֶׁת לא באו מבין הגִּבְעוֹנים שביקשו לנקום בשָׁאוּל כפי שעשו אח"כ בשאר צאצאיו, אלא שבַּעֲנָה ורֵכָב היו בעצמם בני שבט בִּנְיָמִן שהיה נאמן עד כה לבית שָׁאוּל. |
א וַיִּשְׁמַע בֶּן שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִּרְפּוּ יָדָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ. ב וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל שֵׁם הָאֶחָד בַּעֲנָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רֵכָב בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֶרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן כִּי גַּם בְּאֵרוֹת תֵּחָשֵׁב עַל בִּנְיָמִן. ג וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ שָׁם גָּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. |
הערה צדדית: מלבד אִישׁ-בֹּשֶׁת נותר לשָׁאוּל עוד צאצא אחד, הוא מְפִיבֹשֶׁת בן יהוֹנָתָן שהיה נכה. הוא היה בן 5 כשהגיעה מִיִּזְרְעֶאל השמועה על נפילת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן [*]בקרב הגִּלְבֹּעַ לא הרחק מיִּזְרְעֶאל, שהיתה עיר ממלכה חשובה בישראל, ומאוחר יותר שימשה שוב מושב למלכי ישראל אַחְאָב ויוֹרָם בנו. . אומנתו המבוהלת נשאה אותו בחופזה כשנסה מהמקום מפחד הפלישתים, ומְפִיבֹשֶׁת נפל ונעשה פִּסֵּחַ\נְכֵה-רַגְלָיִם. |
ד וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת. |
בַּעֲנָה ורֵכָב רוצחים את אִישׁ בֹּשֶׁת: בַּעֲנָה ורֵכָב באים לבית אִישׁ בֹּשֶׁת בשעת הצָּהֳרָיִם החמה בזמן שהוא ישן את שנת הצָּהֳרָיִם שלו כהרגלו במיטתו שבחדר השינה שלו. הם חודרים לביתו כשהם מתחזים לקוני חִטִּים מאוצר המלך, ומכים את אִישׁ בֹּשֶׁת למוות באזור הצלע החמישית [*]אַבְנֵר דקר את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב באותו המקום . בַּעֲנָה ורֵכָב מסירים את ראשו של אִישׁ-בֹּשֶׁת, נמלטים מהמקום, והולכים כָּל הַלָּיְלָה דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוק כ"ג: כג
וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת תחתו [תַּחְתָּיו] וַיְהִי כָּל הַבָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ.
, ומאוחר יותר נקם יוֹאָב את מות אחיו כשדקר למוות את אַבְנֵר באותו האופן
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק כ"ז: כז
וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂה אֵל אָחִיו.
. |
ה וַיֵּלְכוּ בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם. ו וְהֵנָּה בָּאוּ עַד תּוֹךְ הַבַּיִת לֹקְחֵי חִטִּים וַיַּכֻּהוּ אֶל הַחֹמֶשׁ וְרֵכָב וּבַעֲנָה אָחִיו נִמְלָטוּ. ז וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהוּא שֹׁכֵב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּקְחוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כָּל הַלָּיְלָה. |
הרוצחים מביאים את הראש הכרות לדָוִד בחֶבְרוֹן. הם מתגאים שמדובר בראשו של בנו של שָׁאוּל שביקש להרוג את דָוִד, והנה ה' נתן לדָוִד לנקום הַיּוֹם כך בשָּׁאוּל ובצאצא שלו. |
ח וַיָּבִאוּ אֶת רֹאשׁ אִישׁ בֹּשֶׁת אֶל דָּוִד חֶבְרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה רֹאשׁ אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל אֹיִבְךָ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וַיִּתֵּן יְהוָה לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נְקָמוֹת הַיּוֹם הַזֶּה מִשָּׁאוּל וּמִזַּרְעוֹ. |
דָוִד מוציא להורג את הרוצחים: דָוִד עונה לאחים ונשבע בה' אשר גאל את חייו מצָרָה, שהרי הנער העֲמָלֵקִי שבא אליו לצִקְלָג לספר לו שהרג את שָׁאוּל וחשב שהוא מְבַשֵּׂר בכך טובות לדָוִד, הוצא להורג ע"י דָוִד במקום שדָוִד יתן לו תמורה עבור ה"בְּשֹׂרָה". |
ט וַיַּעַן דָּוִד אֶת רֵכָב וְאֶת בַּעֲנָה אָחִיו בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי וַיֹּאמֶר לָהֶם חַי יְהוָה אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה. י כִּי הַמַּגִּיד לִי לֵאמֹר הִנֵּה מֵת שָׁאוּל וְהוּא הָיָה כִמְבַשֵּׂר בְּעֵינָיו וָאֹחֲזָה בוֹ וָאֶהְרְגֵהוּ בְּצִקְלָג אֲשֶׁר לְתִתִּי לוֹ בְּשֹׂרָה. |
ולכן על אחת כמה וכמה שכשרשעים כמו בַּעֲנָה ורֵכָב הרגו צַדִּיק כמו אִישׁ-בֹּשֶׁת בְּבֵיתוֹ ובעודו שוכב במיטתו הרי שדָוִד ינקום את דָּמוֹ מידם, וכך יְבַעֵר\ישמיד אותם מעל הָאָרֶץ. דָּוִד מצווה להרוג את הרוצחים, וקוצצים גם את יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם ותולים אותם לראווה על הַבְּרֵכָה שבְּחֶבְרוֹן [*]יש המזהים את "הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרוֹן" עם בריכת אַ-סֻלְטַאן שבחברון שנבנתה ע"י סולטאן ממלוכי בימי הביניים, כנראה מעל בריכה קדומה יותר שהיתה במקום. ראו במפה. . את הרֹאשׁ הכרות של אִישׁ בֹּשֶׁת קוברים בְקֶבֶר אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק ל"ב: לב
וַיִּקְבְּרוּ אֶת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ אֶל קֶבֶר אַבְנֵר וַיִּבְכּוּ כָּל הָעָם.
. |
יא אַף כִּי אֲנָשִׁים רְשָׁעִים הָרְגוּ אֶת אִישׁ צַדִּיק בְּבֵיתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ וְעַתָּה הֲלוֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת דָּמוֹ מִיֶּדְכֶם וּבִעַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ. יב וַיְצַו דָּוִד אֶת הַנְּעָרִים וַיַּהַרְגוּם וַיְקַצְּצוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם וַיִּתְלוּ עַל הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרוֹן וְאֵת רֹאשׁ אִישׁ בֹּשֶׁת לָקָחוּ וַיִּקְבְּרוּ בְקֶבֶר אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ד | וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל, וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס, וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת. |
ה- ז | וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת, וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם... וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ, וַיִּקְחוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כָּל הַלָּיְלָה. |
שושלת שאול