וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בְּבַחוּרִים וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ וַיֵּרְדוּ שָׁם. וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת (י"ח-י"ט)
|
|
סיכום
אֲחִיתֹפֶל מציע לתקוף מיד את דָוִד אך אַבְשָׁלוֹם מעדיף את עצת חוּשַׁי (הרעה) לגייס קודם את כל העם. אֲחִיתֹפֶל תולה את עצמו. חוּשַׁי מדווח לדָוִד בחשאי על כל זאת באמצעות בני הכוהנים שמוסתרים מרודפיהם ע"י אישה בבאר בביתה שבבַּחֻרִים. דָוִד ואַבְשָׁלוֹם חוצים את היַרְדֵּן
תקציר
| עצת אֲחִיתֹפֶל: אֲחִיתֹפֶל מציע לאַבְשָׁלוֹם שיֵצֵא עם 12,000 איש וירדוף איתם בלילה בעקבות דָוִד [*]לבַחוּרִים שבעבר היַרְדֵּן , וכך יפתיע אותו בעודו מותש וידיו חלשות מלהאבק[*]דָוִד ואנשיו כאמור הגיעו לבַחוּרִים כשהם מותשים מהמסע . אז הוא יצליח להבהיל את דָוִד ואנשיו, אשר ינוסו כולם מהמחנה ואֲחִיתֹפֶל יוכל להרוג רק את דָוִד.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ז פסוק י"ד: יד
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם.
|
| א וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה. ב וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ. |
| וכך, אחרי שימות האיש אותו אַבְשָׁלוֹם מבקש [*]דָוִד כל העם ישוב לאַבְשָׁלוֹם ויהיה שָׁלוֹם על יִשְׂרָאֵל. עצת אֲחִיתֹפֶל נראית טובה בעיני אַבְשָׁלוֹם ומנהיגי\זקני העם שאיתו. אַבְשָׁלוֹם קורא לְחוּשַׁי ולשמוע גם את עצתו. |
| ג וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם. ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו גַּם הוּא. |
| עצת חוּשַׁי: חוּשַׁי בא לאַבְשָׁלוֹם שחוזר לפניו על עצת אֲחִיתֹפֶל ושואל אם יש לו גם מה לאמר. חוּשַׁי עונה שהפעם העצה של אֲחִיתֹפֶל אינה טובה. |
| ו וַיָּבֹא חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל הֲנַעֲשֶׂה אֶת דְּבָרוֹ אִם אַיִן אַתָּה דַבֵּר. ז וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת. |
| אַבְשָׁלוֹם הרי ודאי יודע שאנשי דָוִד גיבורים ונואשים כמו דב בַּשָּׂדֶה ששכל את גוריו. דָוִד מנוסה במלחמות ולא יִישַׁן\יָלִין יחד עם שאר העם שבמחנהו, אלא יתחבא באחד הבורות\פְּחָתִים או מקומות המסתור. אם בשלב מוקדם היה נופל אחד מאנשי אַבְשָׁלוֹם היתה נוצרת שמועה שניגף\הוכה הצבא של אַבְשָׁלוֹם. וגם אם אחד מאנשי אַבְשָׁלוֹם הוא גיבור\בֶּן-חַיִל ובעל לב אמיץ כשל הָאַרְיֵה, אז לבו ינמס מפחד כי כל עם יִשְׂרָאֵל יודע שדָוִד ואנשיו הם גיבורים. |
| ח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם. ט הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם. י וְהוּא גַם בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה הִמֵּס יִמָּס כִּי יֹדֵעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי גִבּוֹר אָבִיךָ וּבְנֵי חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ. |
| חוּשַׁי מייעץ שאַבְשָׁלוֹם יאסוף למחנהו את כל הארץ, מִדָּן בצפון וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע בדרום, עד שצבאו יהיה רב כמו החוֹל בים, ואַבְשָׁלוֹם יוביל את כולם לקרב. אז צבאו יבוא לאחד המקומות בהם נמצא צבא דָוִד, ויחנה שם בהמוניו כמו שטַּל מכסה את כל הָאֲדָמָה, עד שלא ישאר אף שריד מכל האנשים שבצבא דָוִד. |
| יא כִּי יָעַצְתִּי הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב. יב וּבָאנוּ אֵלָיו באחת [בְּאַחַד] הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל הָאֲדָמָה וְלֹא נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ גַּם אֶחָד. |
| אם דָוִד יאסוף את כוחותיו לאחת הערים הבצורות, אז המון העם שעם אַבְשָׁלוֹם יִשָּׂא לשם חבלים ויסחוב את העיר עד הנחל\החפיר ועד שלא תוותר מהעיר אף אבן-קטנה\צְרוֹר. אַבְשָׁלוֹם ואנשיו אומרים שעצת חוּשַׁי טובה מעצת אֲחִיתֹפֶל, וכך גורם ה' להפרת העצה הטובה של אֲחִיתֹפֶל ובתמורה מביא על אַבְשָׁלוֹם את תוצאות העצה הרעה של חוּשַׁי. |
| יג וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר. יד וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל וַיהוָה צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה. |
| שליחותם של יהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ: חוּשַׁי מדווח לצָדוֹק ואֶבְיָתָר הכהנים על עצת אֲחִיתֹפֶל לאַבְשָׁלֹם ולמנהיגי\זִקְנֵי העם שאיתו, ומספר גם על העצה שנתן להם בעצמו. |
| טו וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת אַבְשָׁלֹם וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי. |
| חוּשַׁי מבקש מהם למהר ולאמר לְדָוִד שלא ישאר ללון עוד לילה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר [*]דָוִד עזב את יְרוּשָׁלַיִם לעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר והמתין שם לדווחים על המתרחש בעיר וממליץ להם לעבור את הַיַּרְדֵּן, כדי שהמלך ואנשיו לא יושמדו. יהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ו פסוק כ"ח: כח
רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ בעברות [בְּעַרְבוֹת] הַמִּדְבָּר עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִי.
. הכוונה כמשוער לאזורי המרעה\מִּדְבָּר הנרחבים שבין הר הזיתים לבקעת הירדן.[*]בני צָדוֹק ואֶבְיָתָר, שהושארו בעיר כדי שיוכלו להעביר מידע מחוּשַׁי ומצָדוֹק ואֶבְיָתָר לדָוִד נשארו בעין רֹגֵל, והַשִּׁפְחָה
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ו פסוקים ל"ה-ל"ו: לה
וַהֲלוֹא עִמְּךָ שָׁם צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְהָיָה כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִבֵּית הַמֶּלֶךְ תַּגִּיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים.
לו
הִנֵּה שָׁם עִמָּם שְׁנֵי בְנֵיהֶם אֲחִימַעַץ לְצָדוֹק וִיהוֹנָתָן לְאֶבְיָתָר וּשְׁלַחְתֶּם בְּיָדָם אֵלַי כָּל דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּ.
[*]הַשִּׁפְחָה שלהם, של אביהם או של חוּשַׁי, ירדה ודאי למעיין כְּדֶרֶךְ הֶרְגֵּל, כך שנוכחותה שם לא עוררה חשד מוסרת להם את המסר של חוּשַׁי והם יוצאים כדי למסור את הדברים לדָּוִד, כי כבר לא יכלו לשוב לעיר בלי לעורר את חשד אנשי אַבְשָׁלוֹם. |
| טז וְעַתָּה שִׁלְחוּ מְהֵרָה וְהַגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ. יז וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין רֹגֵל וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם וְהֵם יֵלְכוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת לָבוֹא הָעִירָה. |
| אחד ממשרתי\נערי אַבְשָׁלֹם מבחין ביציאת יהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ ומדווח על כך לאַבְשָׁלֹם. השניים ממהרים ומגיעים לבית של תושב אחד בבַּחֻרִים [*]דָוִד שהה בעצמו בבַחוּרִים באותו זמן אשר היתה לו באר בחצר, ושניהם יורדים להסתתר בבאר. אשת בעל הבית פרשה כיסוי\מָּסָךְ על פתח הבאר, ושיטחה מעל הכיסוי את הָרִפוֹת
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ז פסוק ה: ה
וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.
[*]גרגרים של תבואה כתושה. כמו במִשְׁלֵי פרק כ"ז פסוק כ"ב , כך שלא היה אפשר לדעת על המצאותם של בני הכוהנים שם.
[^]
מִשְׁלֵי פרק כ"ז פסוק כ"ב: כב
אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.
|
| יח וַיַּרְא אֹתָם נַעַר וַיַּגֵּד לְאַבְשָׁלֹם וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בְּבַחוּרִים וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ וַיֵּרְדוּ שָׁם. יט וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת וְלֹא נוֹדַע דָּבָר. |
| אנשי אַבְשָׁלוֹם באים לבית הָאִשָּׁה ושואלים היכן אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, והיא עונה שהם עברו לאזור "מִיכַל הַמָּיִם" [*]תיאור מקום לא ברור. אולי מאגר או מקור מים כלשהו. . הם מחפשים אותם שם ולא מוצאים, ושבים ליְרוּשָׁלַיִם. אחרי שהלכו, עולים בני הכוהנים מהבאר והולכים למסור לדָּוִד את המסר של חוּשַׁי, כלומר שעליו ועל אנשיו לקום ממקומם ולעבור במהירה את מי היַרְדֵּן, כי אֲחִיתֹפֶל יעץ לאַבְשָׁלוֹם עצה טובה, שאולי עוד תתקבל, ולפיה עליו לתקוף במהירה את מחנה דָּוִד[*]ראו פסוקים א-ב למעלה .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוקים א-ב: א
וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה.
ב
וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ.
|
| כ וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם. כא וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתָּם וַיַּעֲלוּ מֵהַבְּאֵר וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמְרוּ אֶל דָּוִד קוּמוּ וְעִבְרוּ מְהֵרָה אֶת הַמַּיִם כִּי כָכָה יָעַץ עֲלֵיכֶם אֲחִיתֹפֶל. |
| דָוִד ואַבְשָׁלוֹם נערכים לקרב: דָּוִד וכוחותיו חוצים את הַיַּרְדֵּן ועד זריחת החמה לא נותר אף אחד מאחור. אֲחִיתֹפֶל רואה שעצתו לא התקבלה [*]ומבין שאַבְשָׁלוֹם יובס ושדָּוִד עומד לשוב למלוך והוא חובש את חמורו באוכף והולך איתו לביתו שבעירו, ושם הוא עורך את צוואתו ומתאבד בחניקה, ונקבר בְּקֶבֶר אָבִיו. |
| כב וַיָּקָם דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עַד אוֹר הַבֹּקֶר עַד אַחַד לֹא נֶעְדָּר אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן. כג וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו. |
| דָוִד עובר למַּחֲנַיִם שבעבר הַיַּרְדֵּן וגם אַבְשָׁלוֹם חוצה את הַיַּרְדֵּן עם כל כוחותיו מבני יִשְׂרָאֵל. אַבְשָׁלוֹם מְמַנֶּה את עֲמָשָׂא על צבאו. עֲמָשָׂא זה היה בנו של איש מכובד בשם יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי [*]בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים הוא מכונה יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי אשר שכב\בא אל אֲבִיגַל, היא אחות צְרוּיָה אֵם יוֹאָב
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוק י"ז: יז
וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת עֲמָשָׂא וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי.
[*]כלומר עֲמָשָׂא ויוֹאָב היו בני דודים מצד אמהותיהם. צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל היו אחיות לדָוִד . צבא יִשְׂרָאֵל בפיקוד אַבְשָׁלוֹם חונה בגִּלְעָד.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים י"ג, ט"ו-י"ז: יג
וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת בְּכֹרוֹ אֶת אֱלִיאָב וַאֲבִינָדָב הַשֵּׁנִי וְשִׁמְעָא הַשְּׁלִישִׁי.
... טו
אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִיד הַשְּׁבִעִי.
טז
ואחיתיהם [וְאַחְיוֹתֵיהֶם] צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל וּבְנֵי צְרוּיָה אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂה אֵל שְׁלֹשָׁה.
יז
וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת עֲמָשָׂא וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי.
, כלומר דָוִד היה דודו של עֲמָשָׂא. מאותו הפסוק בדִּבְרֵי-הַיָּמִים משתמע שכנראה צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל היו אחיות מצד אביהן ישַׁי\אִישַׁי, ואם כן הרי שהנוסח "אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ" כאן הוא שגוי, ויש לאמר "אֲבִיגַל בַּת ישַׁי". |
| כד וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ. כה וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב. כו וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם אֶרֶץ הַגִּלְעָד. |
| כשדָוִד מגיע למַּחֲנַיִם באים אליו לשם שֹׁבִי בן נָחָשׁ מלך בני עַמּוֹן לשעבר [*]כלומר שֹׁבִי היה אחי חָנוּן שמלך אחרי מות אביו נָחָשׁ , מָכִיר מלֹּא דְבָר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י פסוק א: א
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
והובס בידי דָוִד, אשר כבש לבסוף את רַבָּה, ואולי הפקיד את שֹׁבִי בן המלך הקודם שם למשול על הארץ.[*]מארחו לשעבר של מְפִיבֹשֶׁת בן יְהוֹנָתָן , ובַרְזִלַּי הגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט פסוק ד: ד
וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְבָר.
[*]עיר שמקומה לא ידוע, מן הסתם באזור הַגִּלְעָד, כמו שאר האתרים הנזכרים כאן באים לדָוִד ואנשיו עם ציוד לשטח ומזון רב (כולל מִטָּה\מִשְׁכָּב, סַפּוֹת[*]משוערים ככלי אוכל, ספלים או צלחות , כלי חרס המיוצרים ע"י קַדָּר\יוֹצֵר, חִטִּים, וּשְּׂעֹרִים, קֶמַח, דגנים קלויים\קָלִי[*]כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק י"ז , פוֹל, עֲדָשִׁים, קָלִי מפוֹל ועֲדָשִׁים, דְבַשׁ, חֶמְאָה, צֹאן, ושְׁפוֹת
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק י"ז: יז
וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ קַח נָא לְאַחֶיךָ אֵיפַת הַקָּלִיא הַזֶּה וַעֲשָׂרָה לֶחֶם הַזֶּה וְהָרֵץ הַמַּחֲנֶה לְאַחֶיךָ.
[*]מפורש כגבינות בָקָר). הם מגישים את כל אלה לדָוִד ולאנשיו, כי וודאי אנשי דָוִד רעבים, עייפים, וצמאים מהמסע שערכו כעת בַּמִּדְבָּר[*]מבַּחֻרִים שבעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר .[*]ראו פסוק ט"ז למעלה ועד למַּחֲנַיִם שבגִּלְעָד |
| כז וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים. כח מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי. כט וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | וַיֹּאמֶר חוּשַׁי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה.." |
| י"ח- י"ט | וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ, וַיֵּרְדוּ שָׁם. יט וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת, וְלֹא נוֹדַע דָּבָר. |
משפחת דוד
פרטי היוצר\ת
Blé tendre hiver, by INRA DIST from France [CC-BY-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
חיטה
פרטי היוצר\ת
Lucash [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
שְׂעֹרָה
פרטי היוצר\ת
karuojisan from japan / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
פול
-3-cliche_Jean_Weber_(23715265209).jpg){kind=link}
