+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Susanne Nilsson [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ (ח)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

רוֹעֶה צֹאן, By Scan by NYPL [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים (כ"ג)
סיכום
מְשָׁלִים קצרים נוספים על צניעות, טיפשות וחכמה, קִנְאָה ואַהֲבָה, שובע ורעב, הנדודים, ידידות, המנעות ממתן ערבות, אשה כעסנית, רכושנות, ומקבץ פסוקים על חייו הפשוטים והמספקים של בעל הצֹאן.
תקציר
אַל תִּתְהַלֵּל מראש על הצלחות שאתה צופה בעתיד, כי אין לדעת אילו אירועים בלתי צפויים יכולים לשבש את התחזית. עדיף אִם זָר\נָכְרִי מהלל אותך מאשר אִם אתה נאלץ להלל את עצמך.
א אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. ב יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ.
אבן היא כבדה, וכך גם נֵטֶל הַחוֹל (אולי מטען חול לבנייה או לאיזון משקל באוניה?), אבל כעסו של הטיפש "כבד" משניהם. כעס\חֵמָה\אָף עלולים להיות אכזריים וסוערים, אבל אי אפשר לעמוד מול עוצמת הקִנְאָה (קִנְאת אַהֲבָה, כמו בפתגם הבא?).
ג כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם. ד אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה.
עדיפה ביקרות\תּוֹכַחַת גלוייה וכֵּנָה הבאה מתוך אַהֲבָה ודאגה, מאשר אַהֲבָה מוסתרת. ופִּצְעֵי (הלב) של האוהב אמיתיים\נֶאֱמָנִים יותר מנשיקות כוזבות של אדם שהוא בעצם שׂוֹנֵא מתחזה (נַעְתָּרוֹת היא מילה לא ברורה, אך לפי ההקשר ומילה דומה בערבית, כנראה משמעה "כוזבות").
ה טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת. ו נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא.
גרון שָׂבֵעַ (נֶפֶשׁ מופיע לפעמים גם במשמעות של "חֵךְ", ראו
פרק ט"ז פסוק כ"ומִשְׁלֵי פרק ט"ז פסוק כ"ו: כו נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.
) יבוז (או יבוסס\ירמוס) לדבש\נֹפֶת, בעוד שעֲבוּר גרון רעב - כל מאכל מַר נִדְמֶה כמָתוֹק.
ז נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק.
איש הנאלץ לנדוד ממקום מושבו, נִמְשָׁל לצִפּוֹר הנוֹדֶדֶת מקִנָּהּ למרחקים.
ח כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת (ריחניים) ישמחו את לֵב האיש המריח אותם. כך גם הידיד נעשה מָתוֹק בשל עצות הנָפֶשׁ שהוא נותן.
ט שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ.
אַל תעזוב את יְדִידֶיךָ ויְדִידֵי אָבִיךָ כדי לקבל נחמה ביום צרה\אֵיד בבית אָחִיךָ, כי עדיף ידיד ושָׁכֵן קָרוֹב מאשר אָח מרוחק (שכבר פחות קשור אליך).
י רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.
המורה\אָב קורא לתלמידו\בְּנוֹ לְהַחְכִּים, וע"י כך לשמח את לב המורה, ולתת לו תשובה טובה לכל המזלזלים בו (ומגדפים\מְחָרְפִים אותו).
יא חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר.
חזרה על הפתגם ב
פרק כ"ב פסוק גמשְׁלֵי פרק כ"ב פסוק ג: ג עָרוּם רָאָה רָעָה ויסתר [וְנִסְתָּר] וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.
: החכם\עָרוּם הבחין ברָעָה מראש והצליח להסתתר מפניה, בעוד שהטיפשים\פְתָיִים עברו בדרך הרָעָה ועל כך הם נענשו.
יב עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.
חזרה על הפתגם ב
פרק כ פסוק ט"זמשְׁלֵי פרק כ פסוק ט"ז: טז לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נכרים [נָכְרִיָּה] חַבְלֵהוּ.
: קריאה (צינית) לאדם שהלווה הלוואה שלא הוחזרה, לקחת את בִּגְדוֹ של נותן הערבות. הערבות ניתנה לאדם זָר או לנָכְרִיָּה שאין להם חמלה כלפי נותן הערבות (תמורת מַשְׁכּוֹן\חַבְלֵהוּ של נותן הערבות). הפתגם בעצם מזהיר מנתינת ערבות לזָרים (ראו גם
פרק ו פסוקים א-המִשְׁלֵי פרק ו פסוקים א-ה: א בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. ב נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. ג עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ. ד אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ. ה הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.
, ו
פרק י"א פסוק ט"ומִשְׁלֵי פרק י"א פסוק ט"ו: טו רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.
).
יג קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ.
ברכה הניתנת בְּקוֹל גָּדוֹל ובראוותנות היא כנראה חנופה לא כֵּנָה, ובסופו של דבר תהיה לקְלָלָה (למברך או למבורך?). "בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים" מתייחס אולי לחנופה הנאמרת שוב ושוב, או אולי מתייחס לזמן הפיכת הברכה לקללה?
יד מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ.
המטרד שבאשת מריבות\מִדְינים שקול\נִשְׁתָּוָה למטרד של גג דולף מים (ראו גם
פרק י"ט פסוק י"גמשְׁלֵי פרק י"ט פסוק י"ג: יג הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה.
). פסוק ט"ז קשור כנראה לפתגם של פסוק ט"ו, אבל הוא קשה ביותר לפענוח. אולי משמעו: ניסיון להסתיר\להצפין את אשת המריבות הוא חסר סיכוי כמו ניסיון להסתיר את הרוּחַ, והנסיון יכונה\יִקְרָא "ניסיון לאחוז שֶׁמֶן ביָד" (ימין החזקה).
טו דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] נִשְׁתָּוָה. טז צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא.
כמו שכְּלֵי בַּרְזֶל משמשים לשִׁיוּף\חידוד הֲדָדִי זה של זה, כך גם ידידים יכולים לְהַחְכִים\לחדד זה את זה בשיחתם.
יז בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ.
אָדָם הדואג לַבָּאוֹת ושומר\נֹצֵר את תְּאֵנָתוֹ, יזכה לאכול אותה. כך גם האָדָם השומר על אֲדֹנָיו יזכה לקבל כבוד (מאֲדֹנָיו?).
יח נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.
כמו פָּנִים המביטים בהשתקפות הפָּנִים במַּיִם, כך לֵב הָאָדָם משתקף בלֵב יְדִידוֹ (כי הידידים דומים זה לזה ומחכימים ביחד - ראו פסוק י"ז למעלה).
יט כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם.
עולם המתים (שְׁאוֹל ואֲבַדּוֹן - ראו
פרק ט"ו פסוק י"אמשְׁלֵי פרק ט"ו פסוק י"א: יא שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד יְהוָה אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם.
) "אוכל" את המתים ללא שובע, בעוד עיני האָדָם לא שׂוֹבְעוֹת מ"לֶאֱכוֹל" רכוש חומרי (עד שהאָדָם עצמו ילך לַשְׁאוֹל).
כ שְׁאוֹל ואבדה [וַאֲבַדּוֹ] לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה.
גירסה נוספת של הפתגם ב
פרק י"ז פסוק גמשְׁלֵי פרק י"ז פסוק ג: ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.
: כמו שצורף מתכות מתיך את הכֶּסֶף והזָּהָב בתנור\כּוּר כדי לברור את המתכת הטהורה מהפסולת, כך כל אִישׁ יישפט (ע"י ה') לפי רמת ההוֹלְלוֹת שלו (או לפי ההַלֵּל והשבח שהוא זוכה להם מאחרים?).
כא מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.
גם אם תִּכְתּוֹשׁ את הטיפש עם עֱלִי ומַכְתֵּשׁ (ראו איור) כמו שכותשים את הרִיפוֹת (כנראה חִטִּים כְּתוּשׁוֹת - ראו
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוק י"טשְׁמוּאֵל-ב פרק י"ז פסוק י"ט: יט וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת וְלֹא נוֹדַע דָּבָר.
) עדיין טיפשותו לא תּוּפְרַד ממנו (כלומר הטיפשות היא חלק בלתי נפרד מהטיפש).
כב אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.
בעל הצֹאן נקרא להכיר את צֹאנוֹ לשמור עליהם, כי כוחו של הרכוש (החֹסֶן) שהוא כמו הנֵזֶר (כֶּתֶר) לאָדָם - לא מחזיק מעמד לנֵצַח (לְעוֹלָם\לְדוֹר וָדוֹר).
כג יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים. כד כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר דור [וָדוֹר].
אבל בעל הצֹאן זוכה בחיים פשוטים ומספקים: כשהחָצִיר של הקַיִץ עובר מהארץ (גָּלָה) מופיע הדֶשֶׁא ונאספת תבואת ההָרִים, כך שלצֹאן יש מזון כל השנה. צמר הכְּבָשִׂים ישמש לִלְבוּשׁ בחורף, מכירת העזים\עַתּוּדִים תִּתֵּן כֶּסֶף לרכישת השָׂדֶה, וחֲלֵב העִזִּים יספיק לתזונת בעל הצֹאן, בני ביתו, ולמשרתות.
כה גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים. כו כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים. כז וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
א אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.
ב יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ..
ח כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
כ"ד כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן..
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

FotoosVanRobin from Netherlands [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
עֱלִי (המקל) ומַכְתֵּשׁ (כלי הקיבול)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Icelandic sheep, two colors, by Kyle MacLea [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
כְּבָשִׂים
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Scapegoats of Askifou-Highplain on Crete, Greece, By Oliver Deisenroth [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
שָׂעִיר או עַתּוּד הוא התַּיִשׁ, זכר העֵז