סיכום
אֱלִיהוּא קורא לאיּוב לשמוע את דבריו ולענות לו אם יוכל. אין לאיּוב מִמָּה לחשוש מוויכוח מולו, כי אֱלִיהוּא הוא אָדָם כמו איּוב. איּוב טעה כשטען לחפותו השְׁלֵמָה, ובכך שה' מסרב לענות לתלונותיו. האמת היא שה' מדבר אל בני האָדָם בשני דרכים: בחלום הלילה, וכשהוא מכה אותם במכאובים. אם איּוב יתוודה על חטאיו, וודאי יִמָּצֵא מלאך אחד שיגן עליו בפני ה', ואיּוב יינצל ממות.
תקציר
| אֱלִיהוּא קורא לאיּוב לשמוע את דבריו, כי הנה הוא כבר פתח את פיו לדבר. ואלה יהיו מלים ברורות מלִבּוֹ הישר, ויבואו מהרוּחַ שה' עשה ונתן לו, שהיא נשמת ה' הנמצאת באדם החָכָם (ראו פרק ל"ב פסוק חאיּוב פרק ל"ב פסוק ח: ח
אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם.
). |
| א וְאוּלָם שְׁמַע נָא אִיּוֹב מִלָּי וְכָל דְּבָרַי הַאֲזִינָה. ב הִנֵּה נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּי. ג יֹשֶׁר לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ. ד רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי. |
| אֱלִיהוּא מבקש מאיּוב אם יוכל לערוך את תשובותיו ולהתייצב מולו. אין לאיּוב מִמָּה לחשוש מוויכוח מול אֱלִיהוּא (כמו שאיּוב טען שהוא חושש להתווכח מול ה') הרי אֱלִיהוּא הוא אָדָם שנוצר\קֹרַץ מחֹמֶר ע"י ה', בדיוק כְּמוֹ\כְפִי איּוב, ואֱלִיהוּא גם לא יפחיד\יְבָעֵת אותו או יכביד עליו את כַּפוֹ (ציטוט ותגובה לדברי איּוב ב פרק י"ג פסוק כ"אאיּוב פרק י"ג פסוק כ"א: כא
כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי.
). |
| ה אִם תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִי עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּבָה. ו הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם אָנִי. ז הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא יִכְבָּד. |
| אֱלִיהוּא שמע את דברי איּוב, בהם הוא טען שהוא נקי\זַךְ\חַף מפָשַׁע\עָוֹן. לפי איּוב, ה' מצא כביכול תואנות לא מוצדקות נגדו ונהג בו כאויבו. הוא סוגר את רגלי איּוֹב בסַּד ועוקב אחריו (ציטוט איּוב ב פרק י"ג פסוק כ"זאיּוב פרק י"ג פסוק כ"ז: כז
וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל אָרְחוֹתָי עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה.
). |
| ח אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָע. ט זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֹן לִי. י הֵן תְּנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לוֹ. יא יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי יִשְׁמֹר כָּל אָרְחֹתָי. |
| איּוב לא צדק, כשטען כך לחפותו השְׁלֵמָה, כאילו אָדָם יכול להיות צודק יותר מה'. מדוע איּוב רב\מִתְדַּיֵּן עם ה' על זה שה' לא עונה לו? האמת היא שה' מדבר אל בני האָדָם, לא רק בדרך אחת, אלא בשתי דרכים שאותם האָדָם לא חש\רואה\יְשׁוּרֶנָּה. |
| יב הֶן זֹאת לֹא צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּי יִרְבֶּה אֱלוֹהַ מֵאֱנוֹשׁ. יג מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ כִּי כָל דְּבָרָיו לֹא יַעֲנֶה. יד כִּי בְאַחַת יְדַבֶּר אֵל וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה. |
| דרך אחת שבה ה' עונה לאָדָם היא בַּחֲלוֹם\חֶזְיוֹן לַיְלָה, כשהאָדָם נָם. אז ה' חותם את דבריו בתּוֹכָחוֹת מוּסָר לאֲנָשִׁים הישנים. וזאת כדי להרחיק מהאָדָם מַעֲשֶׂה רע שעמד לעשות, או לכסות את גאוותו\גֵוָה, ובכך לחסוך ממנו להגיע לעולם המתים\לשָׁחַת, ומנפשו לעבור בשָּׁלַח (שָּׁלַח מפורש כחֶרֶב או כנהר בדרך לַשְׁאוֹל). |
| טו בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב. טז אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם. יז לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. יח יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח. |
| הדרך השנייה שבה ה' עונה לאָדָם היא בגרימת מכאובי גוף חזקים\אֵתָנִים בעצמותיו. אז נפש האָדָם מואסת בלָחֶם ובמַאֲכַל-תַּאֲוָה, בשרו יִכְלֶה ויעלם, ועצמותיו שקודם היו לא-נראות עכשיו יהיו בולטות (שֻׁפּוּ, כִּבְעַרְבִית?). אז חייו יתקרבו לַשְׁאוֹל\שַּׁחַת ול(מלאכים) המְמִתִים. |
| יט וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ וריב [וְרוֹב] עֲצָמָיו אֵתָן. כ וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה. כא יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי [וְשֻׁפּוּ] עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ. כב וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים. |
| אך אם יש מַלְאָךְ אחד מֵלִיץ יושר לאָדָם (איּוב) מתוך אָלֶף (מְקַטְרְגִים), אז ה' יחון את איּוב ויפדה אותו כך שלא יאלץ לרדת לַשְׁאוֹל, וימצא עבורו כֹפֶר (קנס הניתן כדי לְהִנָּצֵל מעונש מוות). אז בְּשָׂרוֹ של האָדָם ישוב להיות רענן (רֻטֲפַשׁ) יותר משהיה בנעוריו\עֲלוּמָיו. |
| כג אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. כד וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר. כה רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו. |
| אז האָדָם יפנה-בבקשה\יֶעְתַּר אל ה', ה' יענה לו, האָדָם יראה את פני ה' בתרועת שמחה, וה' ישיב לו את גמול צִדְקָתוֹ. האָדָם שחטא יביט היְשֵׁר אל קהל שומעיו ויתוודה על חטאיו (ועל עיקום\עִוּוּת היָשָׁר) שלא היה כְּדָאִי בסופו לשל דבר. ה' כך מתגלה לאָדָם (בחלומות ובמכאובים) שלוש פעמים, ובכך פודה את נפשו מלעבור לַשְׁאוֹל, ובמקום זאת לחיות בָּאוֹר. |
| כו יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ. כז יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי. כח פָּדָה נפשי [נַפְשׁוֹ] מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וחיתי [וְחַיָּתוֹ] בָּאוֹר תִּרְאֶה. כט הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר. ל לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. |
| אֱלִיהוּא קורא לאיּוב לשתוק\להחריש ולשמוע לו, ולענות לו אם יוכל, כי אֱלִיהוּא רק רוצה לגרום לו להיות צדיק. אבל אם אין לאיּוב מלים לענות לאֱלִיהוּא אז עליו להחריש וללמוד חָכְמָה ממנו. |
| לא הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר. לב אִם יֵשׁ מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ. לג אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב. |
| כ"ג | אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. |
| ל"ג | שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה. |