שְׁמוּאֵל-א י”ב

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Samuel Blesses Saul, Gustave Doré, 1866 [Public domain], via Wikimedia Commons

וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ (י"ג)

סיכום

שְׁמוּאֵל נואם לפני העם נאום פרידה מתפקידו כשופט ומעיד אותם שלא ניצל את כוחו לרעה. הוא מזכיר להם שאם יעזבו את ה' אזי הם ישמדו יחד עם מַלְכָּם החדש, אך אם ישמרו אמונים לה' אז ה' לא ייטוש את עמו.

תקציר

פתיחת הנאום - שְׁמוּאֵל מעיד את הָעָם שהנהיג אותם בהוגנות: שְׁמוּאֵל נואם לפני העם ומזכיר ששמע את בקשתם למֶלֶךְ והנה המֶלֶךְ שביקשו מוביל-אותם\מתהלך-לפניהם, והוא עצמו שכבר נעשה זקן\שַׂב חודל ביום זה מלהוביל אותם כפי שעשה מאז ימי נעוריו, וגם בָּנָיו כבר נמנים יחד עם שאר העם בין נתיני שָׁאוּל.

א וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ. ב וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

שְׁמוּאֵל קורא לקהל לאמר כעת מול ה' ושָׁאוּל מְשִׁיחוֹ אם לקח אי פעם שׁוֹר או חֲמוֹר מאחד מהם, או אם עשק או רוצץ את גופו של מישהו או לקח כופר כסף מחוטא כדי להעלים עין מחטאו, ואם עשה כך הרי הוא ישיב להם כעת את הגזילה.

ג הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם.

העם אומר ששְׁמוּאֵל לא עשה כך ולא לקח מאיש מְאוּמָה. שְׁמוּאֵל שואל אם הקהל מוכן שה' יהיה עֵד להצהרתם שלא מצאו גזל בידי שְׁמוּאֵל, והקהל מסכים שה' הוא עֵד לדברים.

ד וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה. ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד.

תולדות חסדי ה' וחטאי הָעָם: שְׁמוּאֵל קורא לקהל להתייצב למשפט שיערוך להם בשם ה' שעשה להם צדקות רבות, כשנתן להם את מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שהוציאו את אבותיהם ממִּצְרַיִם והושיבו אותם כאן בארץ.

ו וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ז וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֵת כָּל צִדְקוֹת יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת אֲבוֹתֵיכֶם. ח כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל יְהוָה וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

אך האבות שכחו את הצדקות הללו ולכן ה' מסר אותם ביד סִיסְרָא מפקדו של יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבְיַד הפְּלִשְׁתִּים וביד מֶלֶךְ מוֹאָב.

ט וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם.

העם זעק לה' והתוודה על שחטא בעבודת אלילי הבָּעַל ועַשְׁתֹּרֶת, והתחנן שה' יציל אותם מאויביהם ואז הם ישובו לעבוד אותו. ה' נענה לתחינתם ושלח להם את השופטים יְרֻבַּעַל, בְּדָן, יִפְתָּח ושְׁמוּאֵל עצמו שהושיעו אותם מהאויבים שהקיפו אותם.

י וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה ויאמר [וַיֹּאמְרוּ] חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת יְהוָה וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ. יא וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח.

כשנָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן תקף את העם הם ביקשו מֶלֶךְ למרות שה' הוא מַלְכָּם! וכעת הנה הוא המֶלֶךְ שה' נתן להם, ואם הם יפחדו\יראו את ה' ויעשו את רצונו אזי ה' יוביל גם אותם וגם את מַלְכָּם. אך אם לא ישמעו בקול ה', אזי ידו של ה' תכה אותם כפי שהכתה את אבותיהם הסוררים.

יב וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם. יג וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ. יד אִם תִּירְאוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. טו וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְהוָה וְהָיְתָה יַד יְהוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.

שְׁמוּאֵל מציג אות לפני הָעָם, אבל מבטיח שהוא וה' לא יעזבו אותם אם לא יחטאו: כאות לכך שהעם עושה דבר רע בעיני ה' בבקשו מֶלֶךְ, שְׁמוּאֵל מודיע שיקרא לה' להביא לקולות ולגשם עז, למרות שהעונה היא עונת קציר החִטִּים (ראשית הקיץ).

טז גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יְהוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם. יז הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְהוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ.

כך אמנם קורה, והעם פוחד מה' ומשְׁמוּאֵל. העם נבהל ומבקש משְׁמוּאֵל להתפלל עבורם על כך שעוד הוסיפו לחטאיהם גם את חטא בקשת המֶלֶךְ.

יח וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה וַיִּתֵּן יְהוָה קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת יְהוָה וְאֶת שְׁמוּאֵל. יט וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ אֶל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְאַל נָמוּת כִּי יָסַפְנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ.

שְׁמוּאֵל מרגיע שאין צורך לפחד למרות חטאם זה, אם רק לא יסורו מדרך ה' ויעבדו אותו בכל לִבָּם. אם רק ימשיכו לעבוד את ה' ולא אלוהים אחרים שהם בעצם כלום\תֹהוּ ואינם מועילים בדבר, אזי ה' לא יטוש את העם אותו הוא הואיל לבחור לעמו שלו, כדי שלא לפגוע בכך בשמו הגדול של ה'.

כ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת אַךְ אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהוָה בְּכָל לְבַבְכֶם. כא וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה. כב כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם.

גם שְׁמוּאֵל לא יעזוב את עמו של ה' גם אחרי שיחדול מלהנהיג אותם, וימשיך להתפלל עבורם ולהדריך אותם בדרך הנכונה שהיא: אם העם יפחד מה' ויעבוד אותו בלב שלם אז הם יזכו לראות את מעשיו הגדולים של ה' עבורם, ואם יעשו רע אז הם ישמדו\יספו יחד עם מַלְכָּם החדש.

כג גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. כד אַךְ יְראוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם. כה וְאִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ גַּם אַתֶּם גַּם מַלְכְּכֶם תִּסָּפוּ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ג	הִנְנִי, עֲנוּ בִי, נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ: אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ, וְאָשִׁיב לָכֶם.