עַלַמַּפָּה

אחרי שיְהוֹשֻׁעַ כבש את לָכִישׁ, עלה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לעזור לה ויְהוֹשֻׁעַ הכה גם אותו "וְאֶת עַמּוֹ", וכך נזכר מֶלֶךְ גֶּזֶר ברשימת 31 המלכים שהִכָּה יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן. גָּזֶר נכללה בסופו של דבר בתחום נחלת שבט אֶפְרָיִם, והיא נזכרת כשוכנת בגבול הדרומי של הנחלה, וממנה הגבול המשיך עד לים. אך בני אֶפְרָיִם לא הצליחו לרשת את גָּזֶר והַכְּנַעֲנִי המשיך לשבת בה בְּקֶרֶב בני אֶפְרַיִם והעלה להם מס . גָּזֶר גם נזכרת ברשימת ערי הלווים בנחלת אֶפְרָיִם שנמסרו ללויים בני קְהָת.

אחרי שדָוִד כבש את יְרוּשָׁלַיִם מהַיְבֻסִים, הפלישתים באו להלחם איתו בְּעֵמֶק רְפָאִים, אך דָוִד הביס אותם, ורדף אחריהם "מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר". דָוִד נלחם בפלישתים בגֶזֶר (ב נאמר שהקרב היה בגוֹב), שם סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי גיבור דָוִד הכה את סִפַּי מילדי הָרָפָה.

גָזֶר בכל זאת נותרה כנענית עד ימי שְׁלֹמֹה בן דָוִד, אז כבש ושרף אותה פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם ומסר אותה כמתנת "שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה". בעקבות זאת אסף שְׁלֹמֹה מסים ובנה את חָצוֹר, מְגִדּוֹ וְגָּזֶר, וערים נוספות.

על פי תיאור מהלך הגבול הדרומי של נחלת אֶפְרָיִם שכנה גֶּזֶר כאמור באזור הַשְּׁפֵלָה בין בֵּית-חוֹרֹן לים. גֶּזֶר מזוהה בוודאות עם תל גֶּזֶר השוכן באזור זה. התל נקרא בעבר על שם הכפר הסמוך "אַבּוּ-שׂוּשַׂה", אך גם כונה בשם שיח' נערץ שהיה קבור במקום בשם "שיח' גַ"זַארִי", וכך שימר כמשוער את שמה של העיר המקראית. אך הזיהוי התאשר בוודאות על סמך 13 כתובות מהתקופה החשמונאית שנמצאו על סלעים במרחק של 1-2 ק"מ מסביב לאתר ועליהן כתוב בעברית "תחום גזר" (וביוונית שם נוסף), וגם חותמת מאותה תקופה שבה חקוק השם גזר.

התל יושב על צומת דרכים חשובה המחברת את דרך הים לדֶּרֶךְ בֵּית-חוֹרֹן המובילה מזרחה ליְרוּשָׁלַיִם. יישוב קטן נוסד על התל בתקופה הכלכוליתית (אלף 4 לפנה"ס), והיה לעיר משגשגת בתקופת הברונזה הקדומה. על התל ניבנתה אז מערכת ביצורים, שבתקופת הברונזה התיכונה (מאות 14-20 לפנה"ס) כבר כללה חומת אבנים רחבה (כמעט 4 מטר), ובה שערים ומגדלים. בתקופת הברונזה המאוחרת נוספה עוד חומה "חיצונית" שהרחיבה את שטח העיר, ובה מגדלים מאבני גזית שנוספו או שופצו כנראה מאוחר יותר במאה ה-10 (הברזל).

פרעה תחותימס מזכיר את גֶּזֶר (בשם "קצר") ברשימת כיבושיו במסע המלחמה שלו בארץ (מאה 15 לפנה"ס). ארכיון תל עמארנה כולל מספר מכתבים ממִלְכִילִ ויורשו יַפַחִ' מלכי גֶּזֶר בחסות מצרים אל פרעה אדוניהם, וגם מכתב אחד של פרעה (אמנחתפ ה-3) אל מִלְכִילִ. מסתבר מהמכתבים שגֶּזֶר שלטה אז על אזורים נרחבים בשְּׁפֵלָה, ושמִלְכִילִ שלח את שני בניו למשול על אַיָּלוֹן ועל צָרְעָה. גָזֶר מרדה אח"כ בסמכות המצרית ופרעה מרנפתח כבש אותה בחזרה במסע המלחמה שלו בארץ (1208–1209 לפנה"ס) כפי שהתגאה במצבת הנצחון שלו שהיא הראשונה המזכירה גם את עם ישראל בשמו. לתקופת הברונזה התיכונה מיוחסת גם שורה של 10 מונוליטים, שמטרתן המדוייקת לא התבררה, ואשר ניצבת עדיין באתרה על התל (ראו צילום), ואולי גם מערכת המים שיועדה בעיקר לימי מצור ושכללה מנהרה חצובה המובילה מתחום החומות אל המעיין שמחוץ להן (ראו צילום).

על פי הנמסר במקרא, גָזֶר נשארה כאמור עיר כנענית בימי התנחלות עם ישראל בארץ, והממצאים מעידים גם על השפעה של הפלישתים השכנים. עוד מסופר במקרא שפרעה בא והחריב אותה באש ומסר אותה לשְׁלֹמֹה, שביצר אותה יחד עם חָצוֹר ומְגִדּוֹ. בחָצוֹר, מְגִדּוֹ וְגָּזֶר, שלושתן ערים חשובות בצמתי דרכים מרכזיות בארץ, נמצאו שערים חזקים מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת הברזל) בעלי מבנה מיוחד וזהה, וההשערה היא שהדבר מעיד על בנאי משותף מימי שְׁלֹמֹה (ראו צילום). לתקופה הברזל שייך גם לוח גֶּזֶר, שהוא בין הכתובות הקדומות ביותר בכתב העברי הקדום, וכולל מעין לוח שנה חקלאי (ראו תמונה).

העיר של תקופת הברזל ננטשה, כמשוער בעקבות מסע הכיבוש של פרעה שִׁישַׁק בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה (925~ לפנה"ס), אשר כבש את גֶּזֶר וערים נוספות בדרך לבֵּית-חוֹרֹן וליְרוּשָׁלַיִם, כפי שמתואר בכתובת המתארת את רשימת כיבושיו על תבליט בקיר המקדש בכַּרְנַך, ובמקרא. היישוב במקום התאושש אך נכבש שוב בידי תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי מלך אַשּׁוּר במסע הכיבוש שלו באזור (732 לפנה"ס), ואחד מהתבליטים שבארמונו בנמרוד מתאר את כיבוש "גַזְרֻ". היישוב התאושש שוב במאה ה-7 לפנה"ס, והתקיים גם בתקופה הפרסית (שיבת ציון) וההלניסטית, והוא נזכר גם רבות בתולדות מלחמות החשמונאים.