עַלַמַּפָּה

עֲנָתוֹת היתה עיר בנחלת בִנְיָמִן, וַעֲנָתוֹת נזכר ברשימת בְּנֵי בֶכֶר בן בִּנְיָמִן. עֲנָתוֹת נזכרת גם ברשימת ערי הלווים בנחלת בִנְיָמִן שנמסרו ללויים בני קְהָת (יחד עם גֶּבַע, גִּבְעוֹן, ועַלְמוֹן).

מעֲנָתוֹת באו יֵהוּא הָעֲנְּתֹתִי שהצטרף לדָוִד בצִיקְלַג בימים שבהם הסתתר מפני שָׁאוּל, ואֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתֹתִי מ-30 הגיבורים של דָוִד. אֲבִיעֶזֶר גם הופקד על 24,000 איש במחלקה ה-9 מתוך 12 מחלקות צבאיות, שפעלו כל אחת במשך חודש בשנה. גם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן שליווה את דָוִד בימיו הקשים בא מעֲנָתוֹת. אחרי שתמך אֶבְיָתָר באֲדֹנִיָּהוּ ולא בשְׁלֹמֹה כיורשו של דָוִד, גירש אותו שְׁלֹמֹה בחזרה לשדותיו בעֲנָתוֹת.

הנביא יְשַׁעְיָהוּ תיאר את מהלך מסע הכיבוש של מֶלֶךְ אַשּׁוּר (סַנְחֵרִיב?) ביְהוּדָה, אשר עבר בעַי, במִגְרוֹן, ובמִכְמָשׂ, שם הצבא חצה את מעברות הנחל הסמוך וְלָן בגֶּבַע. בינתיים תושבי הישובים הסמוכים - הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל, בַּת גַּלִּים, לַיְשָׁה, עֲנָתוֹת ומַדְמֵנָה, נבהלו ונטשו את מקומותיהם.

תושב עֲנָתוֹת הידוע ביותר היה "יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן". כשתושבי עֲנָתוֹת ביקשו את נפשו של יִרְמְיָהוּ בעקבות נבואות הזעם שלו, ה' הודיע לנביא שיעניש אותם במוות בחֶרֶב וברָעָב. אח"כ השיגו אויבי יִרְמְיָהוּ את כליאתו ב"חֲצַר הַמַּטָּרָה" בגלל נבואות החורבן שלו בעיצומו של המצור הבָּבְלִי על יְרוּשָׁלַיִם. חֲנַמְאֵל, בן דודו של יִרְמְיָהוּ, בא לבקרו והציע למכור לו את השדה שלו בעֲנָתוֹת, כרכישת גאולה (שבה קרוב משפחה רוכש את אדמת קרובו שנקלע לקשיים). יִרְמְיָהוּ קנה את שְׂדֶה חֲנַמְאֵל וביקש לגנוז את תעודת הרכישה בכד חרס, כדי שתשמר שנים ארוכות, כיוון ה' אמר שעוד יבואו ימים בהם יקנו בתים ואדמות בארץ.

בתקופת שיבת ציון נזכרים 128 תושבי עֲנָתוֹת ששבו לעריהם מגלות בָּבֶל בימי עֶזְרָא ונְחֶמְיָה. נְחֶמְיָה מזכיר שוב את עֲנָתוֹת (יחד עם גֶּבַע ומִכְמָשׂ) ברשימת 16 יישובים במחוז שמחוץ לירוּשָׁלָ‍ִם, אשר בהם התיישבו מחדש בני בִנְיָמִן השבים מהגולה.

עֲנָתוֹת היתה במקור כמשוער עיר כנענית, כמשתמע אולי משמה שנגזר משמה של האלה הכנענית - ענת. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נמסר שעֲנָתוֹת שכנה במרחק 3-מילין מירושלים. יוספוס גם כן מזכיר מרחק דומה ב"קדמוניות היהודים". במרחק זה בערך מצפון-מזרח לירושלים שוכנת העיירה עַנַאתַה המשמרת כמשוער את שמה של העיר המקראית.

בוואדי ממזרח לגבעה המרכזית של היישוב נמצאו קברים מתקופת הברונזה (הכנענית), ובגרעין העתיק של העיירה נמצאו גם חרסים מתקופת הברזל (הישראלית), אך עיקר הממצאים הם מהתקופה ההלניסטית והלאה, ולכן יש המחפשים את מקומה של העיר המקראית באתר מתאים בסמוך לעַנַאתַה, והזיהוי המקובל הוא עם החורבות בראס אֶל-חַ'רוּבָּה . אתר זה נמצא על ראש כיפה כ-ק"מ מדרום-מערב למרכז העיירה (ראו במפה), ונמצאו בו מעט חרסים מתקופת הברזל ב' (הישראלית) וממצאים נוספים מהתקופה ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר.