פרטי היוצר\ת
עץ זַיִת בוער, By יורם שורק [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו (ט"ז)
כִּי אָבִיא רָעָה אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת (כ"ג) הכפר עֲנָתוֹת - כפי שצולם בין השנים 1900-1934.
|
|
סיכום
תקציר
| הדרישה לקיים את "הַבְּרִית הַזֹּאת" [*]חוקי התורה שנמסרו לעם יִשְׂרָאֵל בפי מֹשֶׁה במעמד הר סיני נקראו "סֵפֶר הַבְּרִית" : דברים שה' נתן ליִרְמְיָהוּ כדי שימסור אותם לעם - "שִׁמְעוּ את מה שכתוב בבְּרִית הַזֹּאת והודיעו את תוכן הדברים לכל תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ד פסוק ז: ז
וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.
(שְׁמוֹת פרק כ"א-שְׁמוֹת פרק כ"ג). כאן נראה שיִרְמְיָהוּ מתכוון לספר התורה שהתגלה במקדש בימי המֶלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ (מְלָכִים-ב פרק כ"ב-מְלָכִים-ב פרק כ"ג) אשר גם הוא מכונה "סֵפֶר הַבְּרִית"
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ד פסוק ל: ל
וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה.
, ואשר מקובל לזהות אותו עם ספר דְּבָרִים.[*]ואמנם יֹאשִׁיָּהוּ כינס ביְרוּשָׁלַיִם את כל תושבי יְהוּדָה כדי להקריא בפניהם את "סֵפֶר הַבְּרִית" "
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ד פסוקים כ"ט-ל: כט
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.
ל
וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה.
. |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְדִבַּרְתָּם אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. |
| "ועליך להזהיר גם את תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם שמי שלא יִשָּׁמַע לדברים שנקבעו בבְּרִית הַזֹּאת יהיה מקולל\אָרוּר [*]ראו למשל את רשימת הקללות שהוטלו על מפירי הבְּרִית בדְּבָרִים פרק כ"ז פסוקים ט"ו-כ"ו . זאת הבְּרִית שצִוִּיתִי על אֲבוֹתֵיכֶם ביום שהוצאתי אותם ממִצְרַיִם אשר היתה להם כמו כּוּר היתוך
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ז פסוקים ט"ו-כ"ו: טו
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.
טז
אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
יז
אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
יח
אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
יט
אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כ
אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כא
אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כב
אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כג
אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כד
אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כה
אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כו
אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
.[*]של סבל והתגבשות כעם , ואשר בה נקבע שאתם תשמעו בקולי ותעשו את מִצְווֹתַי ותהיו לִי לְעָם, ואני מִצִּדִּי אהיה לכם לֵאלֹהִים ואשמור עליכם ..."
[^]
דְּבָרִים פרק ד פסוק כ: כ
וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק נ"א: נא
כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל.
. |
| ג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת. ד אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. |
| "... ובכך אני אקיים את השבועה שנִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ פורייה - אֶרֶץ נוטפת\זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ." [*]ראו למשל ב ואז אני (יִרְמְיָהוּ) עניתי לה' ואמרתי "אמת\אָמֵן ה'!"
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוק כ"ד: כד
וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.
[^]
דְּבָרִים פרק ו פסוק ג: ג
וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
ועוד... |
| ה לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה וָאַעַן וָאֹמַר אָמֵן יְהוָה. |
| וה' צווה עלי כאמור לקרוא את דברי הַבְּרִית הללו בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, ולֵאמֹר לקהל שעליו לשמוע את הדברים ולעשות אותם. כי ה' העיד את אֲבוֹתֵיכֶם על שבועת הַבְּרִית [*]ראו למשל דְּבָרִים פרק ל פסוק י"ט מהיום שהוציא אותם ממִצְרַיִם ועד ימינו, וחזר והזכיר לכם הַשְׁכֵּם כל בוקר מחדש שעליכם לשמוע בקולו!
[^]
דְּבָרִים פרק ל פסוק י"ט: יט
הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.
|
| ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. ז כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הַשְׁכֵּם וְהָעֵד לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי. |
| הָעָם מפר את הַבְּרִית: אבל בני הָעָם לא שָׁמְעוּ\הִטּוּ-אֶת-אָזְנָם לדברי הַבְּרִית, והלכו כל אחד לפי רצונו מתוך עקשנות\קשיחות\שְׁרִירוּת של לִבָּם הָרָע, ולכן אני אָבִיא עֲלֵיהֶם את כל הקללות שנכללו בדִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת כעונש על אי קיום מִצְווֹתַי. |
| ח וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ. |
| וה' גם אמר לי: "נקשר קֶשֶׁר\קנוניה ע"י תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם למרוד בשלטוני, והם חזרו\שָׁבוּ על כל החטאים שחטאו אבותיהם הָרִאשֹׁנִים אשר סירבו לִשְׁמוֹעַ את מִצְווֹתַי, והלכו לעבוד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ובכך תושבי ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה הֵפֵרוּ כולם את הַבְּרִית שכָּרַתִּי עם אבותיהם." |
| ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי נִמְצָא קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. י שָׁבוּ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם הֵפֵרוּ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם. |
| לָכֵן ה' אמר: "אני עומד להביא על בני יִשְׂרָאֵל רָעָה שהם לא יוכלו לְהֵחָלֵץ ממנה, וכשהם יזעקו אלי לעזרה - אני לא אֶשְׁמַע את זעקתם. אז הם ינסו את מזלם עם הָאלילים האחרים אשר להם הם נוהגים להקטיר קטורת, אך הם כמובן לא יוכלו להושיע אותם בזמן הרָעָה." |
| יא לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם. יב וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְזָעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם וְהוֹשֵׁעַ לֹא יוֹשִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם. |
| כי מִסְפַּר האלילים שעבדתם אותם הוא כמִסְפַּר הערים ביְהוּדָה והכיכרות\חוצות שביְרוּשָׁלַיִם אשר בכולם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר בהם לאל הבָּעַל\בֹּשֶׁת [*]בֹּשֶׁת הוא שם גנאי לבַּעַל, וראו גם את שמו של אֶשְׁבָּעַל בן שָׁאוּל .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוק ל"ג: לג
וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל.
שהוחלף בשם אִישׁ-בֹּשֶׁת
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ה: ה
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.
. לערים רבות היה פולחן מיוחד לאליל בָּעַל מקומי, כמו בָּעַל פְּעוֹר
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ה פסוק ג: ג
וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל.
, בָּעַל גָּד
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק י"ז: יז
מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
, בָּעַל חָצוֹר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ג פסוק כ"ג: כג
וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם אֶפְרָיִם וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
, בָּעַל חֶרְמוֹן
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ג פסוק ג: ג
חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
או בָּעַל מְעוֹן
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ל"ב פסוק ל"ח: לח
וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ.
. |
| יג כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל. |
| דברי ה' לנביא: וְאַתָּה - אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם החוטא הַזֶּה עם דברי שירה\רִנָּה וּתְפִלָּה, כי אני כאמור לא אשמע לזעקתם כשהם יקראו לי לעזור להם להחלץ מהרָעָה שאביא עליהם [*]ראו דברים דומים של ה' ליִרְמְיָהוּ ביִרְמְיָהוּ פרק ז פסוק ט"ז .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוק ט"ז: טז
וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ.
|
| יד וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי בְּעַד רָעָתָם. |
| נבואת הזַיִת הבוער ורדיפת הנביא בידי בני עירו עֲנָתוֹת: דברי ה': מה מְחַפֵּשׂ ידִידִי, עם יִשְׂרָאֵל, בביתי שבמקדש? האם הוא חושב להמשיך ולעשות את מזימותיו הרבות, ושבשר הקורבנות שהוא זובח יעביר מעליו את החטאים שלו? האם הוא חושב להמשיך לעשות מעשים רעים ובאותו זמן גם לשמוח\לעלוז בהעלאת קורבנות? |
| טו מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי. |
| אתה, עם יִשְׂרָאֵל, דומה לעץ זַיִת רַעֲנָן, בעל פְרִי ומראה\תֹאַר יפים, אשר ה' עצמו נתן לך את שמך! אבל כעת בגלל חטאיך, ה' יצית אש בעץ הזַיִת תוך רעש והֲמוּלָּה גדולים עד שהענפים\דליות של העץ יִשָּׁבְרוּ\יתרועעו. ה' עצמו, שהוא זה אשר נטע אותך, הצהיר על הרָעָה שהוא יביא עָלַיִךְ בִּגְלַל כל הרעות שעשו תושבי ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה, אשר הכעיסו מאוד את ה' כשהם הקטירו קטורת לאל הבָּעַל. |
| טז זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו. יז וַיהוָה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה בִּגְלַל רָעַת בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם לְהַכְעִסֵנִי לְקַטֵּר לַבָּעַל. |
| דברי הנביא: ואז ה' הודיע לי על מזימותיהם של בני עֲנָתוֹת כנגדי כדי שאדע ואראה את כל מעשיהם\מַעַלְלֵיהֶם. |
| יח וַיהוָה הוֹדִיעַנִי וָאֵדָעָה אָז הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם. |
| כי עד אז לא ידעתי כלל שהם מובילים אותי אל מותי כמו שמובילים כֶבֶשׂ מְאוּלָּף לקראת הטֶבַח שלו, ולא ידעתי שהם חשבו כנגדי מחשבות וקראו להרוס\להשחית אותי כמו שמשחיתים עץ בגלל פירותיו\לחמו [*]כלומר בני עֲנָתוֹת מבקשים "לכרות" את יִרְמְיָהוּ בגלל הנבואות הקשות שלו, הנמשלות לפירות של העץ הנכרת וכך לכרות את העץ מארץ החיים, עד ששמו כלל לא יִזָּכֵר עוֹד ע"י תושבי העולם הזה. |
| יט וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד. |
| אבל ה' ישפוט בצדק את בני עֲנָתוֹת הרשעים, כי הוא יכול לבחון את מחשבותים הפנימיות ביותר (בכְּלָיוֹת ובלב), וכך הוא ידע על מזימותיהם כנגדי, ויַרְאֶה לי את הנקמה שהוא ינקום בהם, כי אני הצגתי לפניו את טענותי\רִיבִי כנגדם. |
| כ וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי. |
| לכן, כך הכריז ה' בנוגע לבני עֲנָתוֹת: הם ביקשו את חַיֶּיךָ ואיימו עליך שלֹא תתנבא עוד בשם ה', כי אחרת הם יהרגו אותך בעצמם! |
| כא לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ לֵאמֹר לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ. |
| ולכן כך הצהיר ה': הנה אני בא לפקוד את תושבי עֲנָתוֹת כדי להענישם - הלוחמים הנבחרים\הַבַּחוּרִים שלהם ימותו בחרב המלחמה, ובְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יָמֻתוּ בָּרָעָב, וכך לא ישארו להם צאצאים - כי אני אָבִיא את כל הרָעָה הזאת על אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת בשנת הפורענות שבה אני אפקוד אותם כדי להענישם. |
| כב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיהֶם הַבַּחוּרִים יָמֻתוּ בַחֶרֶב בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יָמֻתוּ בָּרָעָב. כג וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם כִּי אָבִיא רָעָה אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת שְׁנַת פְּקֻדָּתָם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ז | זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ |
| י"ט | וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ, וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת |
| כ | שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב |