פרטי היוצר\ת
בולה של ברכיהו בן נריה הסופר, עם טביעת אצבע בפינה הימנית-עליונה, By Berachyahu ben Neriah (http://articles.aish.com/Bulla.jpg) [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה (י"ב) בולה של ברכיהו בן נריה הסופר, עם טביעת אצבע בפינה הימנית-עליונה.
פרטי היוצר\ת
Jar and Cover for Manuscript Rolls. Walters Art Museum, Museum purchase, 1952. [Public domain / CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים (י"ד) בתמונה כַּד חֶרֶס שהכיל מגילות גנוזות בקומראן
|
|
סיכום
בימים שבהם יִרְמְיָהוּ היה כלוא ב"חֲצַר הַמַּטָּרָה" בגלל נבואות החורבן שלו, צווה עליו ה' לקבל את בקשת בן דודו חֲנַמְאֵל לקנות ממנו את שדהו שבעֲנָתוֹת. למרות החורבן והכיבוש הצפוי של הארץ, יִרְמְיָהוּ קונה את השדה מול עדים ומבקש ממזכירו בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לגנוז את תעודת הקנייה בכד חרס לשנים ארוכות. ה' מסביר שעוד יחזרו הימים שבהם יקנו בתים ואדמות בארץ.
תקציר
| יִרְמְיָהוּ ב"חֲצַר הַמַּטָּרָה": להלן יובאו הדברים שאמר ה' ליִרְמְיָהוּ בשנה ה-10 למלכות צִדְקִיָּהוּ על יְהוּדָה, היא השנה ה-18 למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר על בָּבֶל. |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה בשנת [בַּשָּׁנָה] הָעֲשִׂרִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר. |
| באותם ימים צבא בָּבֶל שם מצור על יְרוּשָׁלַיִם [*]המצור התחיל ב-י' בטבת בשנה ה-9 למלכות צִדְקִיָּהוּ ויִרְמְיָהוּ היה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה שבמתחם הארמון של צִדְקִיָּהוּ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ד: ד
וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב.
(ינואר 587 לפנה"ס).[*]ארמון מלכי יְהוּדָה הוקם ע"י המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה על הר הבית, בסמוך למקדש . צִדְקִיָּהוּ כלא אותו שם, בגלל שהוא ניבא שה' ימסור את יְרוּשָׁלַיִם בידי מֶלֶךְ בָּבֶל...
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
. משתמע שחֲצַר הַמַּטָּרָה היתה חצר סגורה בתחום הארמון אשר שימשה ככלא פתוח יחסית. צִדְקִיָּהוּ העביר את הנביא לחֲצַר הַמַּטָּרָה, כטובה אישית, במקום הבור בבֵּית יְהוֹנָתָן שבו היה יִרְמְיָהוּ כלוא לפני כן
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ז פסוקים כ-כ"א: כ
וְעַתָּה שְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ תִּפָּל נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וְאַל תְּשִׁבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר וְלֹא אָמוּת שָׁם.
כא
וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיַּפְקִדוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וְנָתֹן לוֹ כִכַּר לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים עַד תֹּם כָּל הַלֶּחֶם מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.
, ויִרְמְיָהוּ נותר בחֲצַר הַמַּטָּרָה עד לנפילת העיר
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ח פסוק כ"ח: כח
וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד יוֹם אֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם.
. |
| ב וְאָז חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל צָרִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה. ג אֲשֶׁר כְּלָאוֹ צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר מַדּוּעַ אַתָּה נִבָּא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ. |
| ... ושגם צִדְקִיָּהוּ לא יצליח להמלט מידי הַכַּשְׂדִּים [*]הכַּשְׂדִּים היו שליטי בָּבֶל בימי עליית האימפריה שלה, והם נזכרים לעתים קרובות כמייצגים את הבבלים אלא יִמָּסֵר ביד מֶלֶךְ בָּבֶל וידבר איתו פנים מול פנים, ויובל אח"כ לבָּבֶל שם הוא ישאר עד שאני אפקוד אותו כשיבוא יומו למות
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוקים י"ג, כ"ד: יג
וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה.
... כד
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם.
[*]הדברים ש"דיברו" צִדְקִיָּהוּ ונְבוּכַדְנֶאצַּר הם דברי המשפט שערך נְבוּכַדְנֶאצַּר לצִדְקִיָּהוּ ברִבְלָה אחרי שניסה להמלט. בני צִדְקִיָּהוּ נשחטו שם מולו, ואז ניקרו את עיניו והובילו אותו בשלשלאות לבית הכלא בבָּבֶל, שם הוא נותר עד סוף ימיו , כי כשתִלָּחֲמוּ בכַּשְׂדִּים לֹא תַצְלִיחוּ להגן על עצמכם מפניהם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"ב פסוקים ח-י"א: ח
וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו.
ט
וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים.
י
וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה.
יא
וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בבית [בֵית] הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ.
. |
| ד וְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים כִּי הִנָּתֹן יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְדִבֶּר פִּיו עִם פִּיו וְעֵינָיו אֶת עינו [עֵינָיו] תִּרְאֶינָה. ה וּבָבֶל יוֹלִךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ וְשָׁם יִהְיֶה עַד פָּקְדִי אֹתוֹ נְאֻם יְהוָה כִּי תִלָּחֲמוּ אֶת הַכַּשְׂדִּים לֹא תַצְלִיחוּ. |
| ה' מצווה על קניית שְׂדֶה חֲנַמְאֵל דברי יִרְמְיָהוּ - אז ה' אמר לי את הדברים הבאים: "הנה חֲנַמְאֵל, הבן של שַׁלֻּם דֹּדְךָ, עומד לבוא אליך בבקשה שתקנה ממנו את הַשָּׂדֶה שלו שבעֲנָתוֹת [*]יִרְמְיָהוּ בא מהעיר עֲנָתוֹת שבבִּנְיָמִן כי עָלֶיךָ מוטלת החובה לגאול את השדה של המשפחה בכך שתקנה אותו
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק א פסוק א: א
דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן.
[*]על פי חוקי התורה, כאשר אדם נקלע לקשיים ונאלץ למכור את השָׂדֶה שלו, חייב קרוב משפחתו הצפוי לרשת את אותו האדם, לקנות את השָׂדֶה כדי שֶׁיִּשָּׁאֵר בידי המשפחה והשבט .
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ה פסוקים כ"ד-כ"ה: כד
וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.
כה
כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו.
. |
| ו וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ז הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת. |
| ואמנם חֲנַמְאֵל בא אלי אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה בדיוק כפי שחזה ה', וביקש שאקנה את הַשָּׂדֶה שלו שבעֲנָתוֹת, כי אני זכאי לרשת אותו ולכן עלי לגאול את אדמת המשפחה, וכך ידעתי שאמנם המצווה לגאול את הַשָּׂדֶה באה מה'. |
| ח וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר יְהוָה אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ וָאֵדַע כִּי דְבַר יְהוָה הוּא. |
| יִרְמְיָהוּ קונה את השְׂדֶה: ולכן קניתי את הַשָּׂדֶה מחֲנַמְאֵל, ושקלתי לו את הַכֶּסֶף שאותו שילמתי לו במחיר השְׂדֶה - 17 שְׁקָלִים של כָּסֶף [*]אין מדובר במטבעות כָּסֶף אלא בגושים של כָּסֶף בעלי משקל תִּקְנִי של "שֶׁקֶל", המשוער בכ-13-11 גרם . וכתבתי את דבר הרכישה בתעודה\בַּסֵּפֶר וחתמתי אותו בחותם מול עדים, ושוב שקלתי מולם את הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. |
| ט וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף. י וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם. |
| ולקחתי את תעודת הקנייה, כולל את החלק הֶחָתוּם שבו נכתבו תנאי הרכישה\הַמִּצְוָה-וְהַחֻקִּים [*]מושגים לא ברורים המציינים כמשוער תנאים שונים בחוזה וכולל גם את החלק הגלוי[*]חוזים באותה תקופה כללו עותק גלוי ועותק זהה חתום הניתן לפתיחה ועיון במקרה של מחלוקת , ונתתי את התעודה לידי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה[*]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 159-157 [*]בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הַסֹּפֵר היה מזכירו של הנביא יִרְמְיָהוּ, ייצג אותו מול העם ומנהיגיו וליווה אותו בכל תלאותיו לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל (בן)-דֹּדִי ולְעֵינֵי הָעֵדִים שחתמו על תעודת הקנייה, ולְעֵינֵי שאר הַיְּהוּדִים שנכלאו בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.
[^]
יִרְמְיָהו פרק ל"ו פסוק ד: ד
וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר.
- וראו בעמוד על בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה |
| יא וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי. יב וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. |
| ומול העדים ציוויתי על בָּרוּךְ, בהתאם למצוות ה', לקחת את תעודות הקנייה (העותק החתום והעותק הגלוי) ולשים את שניהם בִּכְלִי חרס כדי שישרדו יָמִים רַבִּים. כי ה' הצהיר שעוד יבואו ימים שבהם יקנו שוב בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בארץ [*]יִרְמְיָהו ניבא בבירור שיְהוּדָה תיפול ותחרב בידי מֶלֶךְ בָּבֶל, אבל כאן הוא מוסיף דברי נחמה, שמאוחר יותר תבוא הגאולה והָעָם יחזור מהגלות ויתיישב שוב בארץ, ולכן יש טעם ברכישת השָּׂדֶה של חֲנַמְאֵל למרות הכיבוש והחורבן המתקרבים. . |
| יג וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר. יד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. טו כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת. |
| תפילת יִרְמְיָהוּ: ואז, אחרי שנתתי את תעודת הקנייה לבָּרוּךְ התפללתי לה' בדברים הבאים: אַתָּה ה' שבראת את הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בכח עַצְמְךָ, ואשר אין דבר נפלא מדי מכדי שתוכל לעשות אותו. |
| טז וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אַחֲרֵי תִתִּי אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לֵאמֹר. יז אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר. |
| אַתָּה העושה חֶסֶד לנאמניו לאלפי דורות, אבל אשר גם לוקח את מחיר החטאים של אָבוֹת רשעים מבְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם [*]ה' מתואר במילים דומות גם בדִּיבֵּר ה-2 , אַתָּה הוא האלוהים הגדול והַגִּבּוֹר הנקרא "ה' צְבָאוֹת". ואתה גדול בחוכמה\עֵצָה ובמעשים\בעֲלִילִיָּה, ועֵינֶיךָ פְקֻחוֹת ורואות את כל דַּרְכֵי בְּנֵי האָדָם כדי לָתֵת לכל אחד את המגיע לו לפי התנהגותו\דרכו וכתוצאת\פְרִי מעשיו.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ פסוקים ד-ה: ד
לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי.
ה
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.
ובמקומות אחרים |
| יח עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. יט גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. |
| אַתָּה שעשית אֹתוֹת וּמֹפְתִים במִצְרַיִם [*]כמו 10 המכות והמשכת לעשות ניסים עַד הַיּוֹם הזה לעם יִשְׂרָאֵל ולשאר בני האָדָם, וכך הוצאת לעצמך שם של אלוהים גדול. |
| כ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה. |
| וְהוֹצֵאתָ את עם יִשְׂרָאֵל ממִצְרַיִם בכח ידך החֲזָקָה וּבְזְרוֹעַ נְטוּיָה להכות את אויביך, ותוך הטלת מורא\פחד גדול ועשיית אֹתוֹת וּמוֹפְתִים [*]כמו בחציית ים-סוף. וראו דברים דומים בדְּבָרִים פרק כ"ו פסוק ח ונתת להם את הָאָרֶץ אשר נשבעת לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם, והיא אֶרֶץ פורייה - המפרישה\זָבָה שפע של חָלָב וּדְבָשׁ
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ו פסוק ח: ח
וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.
.[*]כפי שארץ כנען מתוארת פעמים רבות במקרא, למשל בשְׁמוֹת פרק ג פסוק ח .
[^]
שְׁמוֹת פרק ג פסוק ח: ח
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
. |
| כא וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל. כב וַתִּתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. |
| הָעָם חטא ונענש: בני הָעָם הגיעו לארץ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ, אבל אז לא שמעו עוד בְקוֹלֶךָ ולא הלכו בדרך שקבעה התורה שלך, ולא עשו את כל מה שצִוִּיתָ אותם לעשות, ולכן עשית-שתקרה\תַּקְרֵא להם כל הָרָעָה שנפלה עליהם. |
| כג וַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלֶךָ ובתרותך [וּבְתוֹרָתְךָ] לֹא הָלָכוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לֹא עָשׂוּ וַתַּקְרֵא אֹתָם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. |
| כי הִנֵּה סֹּלְלוֹת העפר שכבר שפכו הבבלים על חומות יְרוּשָׁלַיִם כשבאו ללכוד אותה, וְהָעִיר אמנם תמסר ביד הַכַּשְׂדִּים שעלו עָלֶיהָ, אחרי שהָעִיר תסבול גם מחֶרֶב המלחמה, מרָעָב ומדֶּבֶר, וכל מה שקבעת שיקרה לעִיר אמנם קורה לה, כפי שאתה רואה. |
| כד הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה. |
| אז למה אם כך אמרת לי לקנות את הַשָּׂדֶה של חֲנַמְאֵל בכֶּסֶף, ולמצוא עֵדִים שיעידו על העיסקה, אם הָעִיר עומדת ליפול בקרוב בְּיַד הַכַּשְׂדִּים? |
| כה וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יְהוִה קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים. |
| תשובת ה' ליִרְמְיָהוּ: כפי שאמרת בעצמך, הרי אני האלוהים של כל בני החיים ואין דבר נפלא מדי מכדי שאוכל לעשות אותו [*]ראו את דברי יִרְמְיָהוּ ביִרְמְיָהוּ פרק ל"ב פסוק י"ז .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ב פסוק י"ז: יז
אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר.
. ה' עונה לתלונה של הנביא בפסוק כ"ה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ב פסוק כ"ה: כה
וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יְהוִה קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים.
בטענה שיִרְמְיָהוּ לא צריך לחשוב שה' לא יוכל לתת ערך לשָּׂדֶה של חֲנַמְאֵל למרות שהָעִיר עומדת ליפול בקרוב בְּיַד הַכַּשְׂדִּים, כי הרי אין דבר אשר נפלא ממנו. לכן ה' אמנם ימסור את הָעִיר בידי הַכַּשְׂדִּים בגלל חטאי הָעָם (פסוקים כ"ח-ל"ה להלן) אבל אח"כ הוא יגאל את הָעִיר ואז עוד יִקְנוּ שָׂדוֹת בכֶּסֶף (פסוקים ל"ו-מ"ד). |
| כו וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. כז הִנֵּה אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר. |
| לכן אני אמנם אמסור את יְרוּשָׁלַיִם בְּיַד הַכַּשְׂדִּים כשנְבוּכַדְנֶאצַּר ילכוד אותה, ואז הַכַּשְׂדִּים אשר צרים עליה עכשיו ישרפו את הָעִיר ביחד עם הבתים שעל גגותיהם נהגו להקטיר קטרת לאל הבַּעַל [*]למשל אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה התקין שעון שמש על עליית הגג של הארמון ביְרוּשָׁלַיִם ולנסוך נסכים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כדי להכעיס אותי
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוק י"א: יא
וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהוָה וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
, ואולי היה השעון חלק מאתר פולחן לַשֶּׁמֶשׁ שהיה בעליית הגג של ארמונו של אָחָז
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י"ב: יב
וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן.
.[*]כמו נֶסֶךְ המַיִם .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג פסוק ט"ז: טז
וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה.
או היָיִן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק מ: מ
וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
שהיה נהוג כחלק מעבודת ה'. וראו דברים דומים של יִרְמְיָהוּ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ט פסוק י"ג: יג
וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים.
. |
| כח לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ. כט וּבָאוּ הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְהִצִּיתוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ וּשְׂרָפוּהָ וְאֵת הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגּוֹתֵיהֶם לַבַּעַל וְהִסִּכוּ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי. |
| כי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי שבט יְהוּדָה היו רק עושים מעשים רעים בְּעֵינַי עוד בראשית ימי הָאוּמָה\בנעוריה, כי כבר אז הם היו מכעיסים אותי במעשיהם. והָעִיר עוררה עליה את כעסי\אַפִּי\חֲמָתִי עוד מהיום שהם בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם, עד שהחלטתי להשמיד אותה כדי שלא אצטרך עוד לראות אותה. |
| ל כִּי הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אַךְ עֹשִׂים הָרַע בְּעֵינַי מִנְּעֻרֹתֵיהֶם כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַךְ מַכְעִסִים אֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם נְאֻם יְהוָה. לא כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי. |
| זה בגלל כל המעשים הרעים שעשו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ושבט יְהוּדָה כדי להכעיס אותי - הם ומַלְכֵיהֶם, שָׂרֵיהֶם, כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם, כולל כל תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם, כשהם עזבו אותי והפנו לי את העֹרֶף שלהם במקום את פניהם, ולמרות ששלחתי אליהם את נְבִיאַי מוקדם כל בוקר מחדש כדי ללמד אותם את דרכי, ובכל זאת הם לא שמעו את הדברים ולקחו מהם מוּסָר. |
| לב עַל כָּל רָעַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְאִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. לג וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וְלַמֵּד אֹתָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שֹׁמְעִים לָקַחַת מוּסָר. |
| והם שמו את חפצי הפולחן האלילי המשוקצים שלהם גם בבית המקדש הנִקְרָא על שְׁמִי כדי לטמא אותו. וכדי להחטיא את כל יְהוּדָה הם גם בנו בָּמוֹת פולחן לאל הַבַּעַל ונהגו אף לְהַעֲבִיר את ילדיהם בָּאֵשׁ כקורבן לאל המֹּלֶךְ, מנהג מתועב שלא ציוויתי עליו ולא העלתי על דעתי [*]העברת הילדים באש היתה למעשה חלק מהפולחן לאל המֹּלֶךְ, אשר נאסר במפורש לפי התורה .
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא
וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג באתר התֹּפֶת בשבגֵיא בֶן הִנֹּם בימי אָחָז
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים ב-ג: ב
בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו.
ג
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ומְנַשֶּׁה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ו: ו
וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס.
מלכי יְהוּדָה, ובוטל בימי יֹאשִׁיָּהוּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
. וראו דברים דומים של הנביא במקומות אחרים
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוק ל"א: לא
וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ט פסוק ה: ה
וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי.
. |
| לד וַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ. לה וַיִּבְנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת לְמַעַן החטי [הַחֲטִיא] אֶת יְהוּדָה. |
| הגאולה העתידית: לכן אני עכשיו אקבץ אל הָעִיר הַזֹּאת, שעליה אתם אומרים שהיא נמסרה בידי מֶלֶךְ בָּבֶל ולחרב המלחמה, ולרעב ולדֶּבֶר, את בני הָעָם מכל הָאֲרָצוֹת שאליהן גירשתי אותם בכעס\אַף\חֲמָה\קצף הגדול שהיה לי עליהם, ואשיב אותם הֵנָּה כדי לשבת כאן בבטחה. |
| לו וְעַתָּה לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִתְּנָה בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר. לז הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח. |
| והם שוב יהיו הָעָם שלי ואני אהיה אלוהיהם, ואתן להם לֵב אֶחָד ודֶרֶךְ חיים אחת כדי שכולם ביחד יהיו תמיד מלאי יִרְאָה כְּלַפַּי, וכך הם ובניהם אחריהם יזכו בטוב. |
| לח וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. לט וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. |
| ואכרות לבני יִשְׂרָאֵל בְּרִית נצחית חדשה, שֶׁלְּפִיהָּ אני לא אחזור בי עוד מלעמוד מאחוריהם כדי להיטיב להם, ואכניס בליבם יִרְאָה כְּלַפַּי כדי שלא ירחקו\יסורו עוד ממני [*]כך שלא אצטרך שוב להעניש אותם . ואשמח על הטוב שאתן להם כשאנטע אותם שוב בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי ונַפְשִׁי. |
| מ וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי. מא וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי. |
| כי כמו שהֵבֵאתִי רָעָה גְּדוֹלָה על הָעָם, כך אני גם אביא עֲלֵיהֶם את כל הטוב שאני גוזר עליהם. |
| מב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר עֲלֵיהֶם. |
| ולכן יש עוד הגיון בקניית שדה כיום בָּאָרֶץ, למרות שכפי שאתם אומרים היא תהיה שוממה מכל אָדָם ובְהֵמָה אחרי שהיא תִּמָּסֵר בידי הַכַּשְׂדִּים. ואנשים עוד יִקְנוּ שָׂדוֹת בכֶּסֶף וירשמו את דבר הרכישה בתעודה חתומה בפני עֵדִים, בנחלת בִּנְיָמִן, ובסביבות יְרוּשָׁלַיִם ובשאר עָרֵי יְהוּדָה שבמחוזות הָהָר, הַשְּׁפֵלָה והַנֶּגֶב, כי אני עוד אָשִׁיב לכאן את השבויים שלהם מהגלות! |
| מג וְנִקְנָה הַשָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים שְׁמָמָה הִיא מֵאֵין אָדָם וּבְהֵמָה נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים. מד שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט | וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת.. |
| ט"ו | עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת. |
צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה