בְּרֵאשִׁית
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת
וַיִּקְרָא
וַיִּקְרָא
בַּמִּדְבָּר
בַּמִּדְבָּר
דְּבָרִים
דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
ספר
שְׁמוֹת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

נא ללחוץ על התמונה כדי לצפות במודל המִּשְׁכָּן
נא ללחוץ על התמונה כדי לצפות במודל המִּשְׁכָּן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Moses on Mount Sinai, by Jean-Léon Gérôme (1824-1904) [Public domain], via Wikimedia Commons
משה בהר סיני
סיכום
פַּרְעֹה גוזר על בני יִשְׂרָאֵל עַבְדוּת קשה, וה' מטיל על מֹשֶׁה ואַהֲרֹן לשכנע אותו לשחרר את העַם. מוטלות על מִצְרַיִם 10 מכות, ולבסוף אחרי מכת הבְּכוֹרוֹת פַּרְעֹה מסכים לשחרר את העַם. נקבעות מצוות חג הפֶּסַח הקשורות בליל העזיבה החפוזה של העַם את מִצְרַיִם. העַם יוצא למִּדְבָּר וחוצה את ים סוּף בעוד חיל פַּרְעֹה טובע ביָם. בַּמִּדְבָּר ה' נותן לעם הרעב לאכול שְּׂלָו ומָן, ומֹשֶׁה מוציא להם מַיִם מהסלע. בני עֲמָלֵק תוקפים את יִשְׂרָאֵל ומובסים ע"י יְהוֹשֻׁעַ.

העַם חונה מול הַר סִינַי, ומקבל מה' (באמצעות מֹשֶׁה) את 10 הדיברות ואת חוקי ספר הַבְּרִית. בעקבות פרשת עֵגֶל הזָּהָב, מֹשֶׁה שובר את לוחות הברית אבל משכנע את ה' לסלוח לעַם. מֹשֶׁה מקבל מה' גם את תוכנית המִּשְׁכָּן, ומוסר אותה לעַם, ובני העַם מתנדבים להביא ולהכין את חומרי הַגֶּלֶם הנדרשים. בְּצַלְאֵל ועוזריו מכינים את המִּשְׁכָּן ואת כל כֵּלָיו, ומֹשֶׁה מקדש וחונך אותו כשהוא מבצע בו את פעולות הפולחן הנדרשות, ומסמיך את אַהֲרֹן ואת בניו לכהן בו.

המִּשְׁכָּן

בספר שְׁמוֹת פרקים כ"ה, כ"ו, כ"ז ו-ל ה' מוסר למֹשֶׁה תוכנית מפורטת לבניית המִּשְׁכָּן. אח"כ בפרקים ל"ו, ל"ז ו-ל"ח מתואר תהליך הכנת המִּשְׁכָּן כמעט באותם המילים.

ניתן ללחוץ כאן או על תמונת המִּשְׁכָּן המצורפת להלן כדי לראות איורים ומודל "חי" של המִּשְׁכָּן כפי שתואר בפרקים אלה (ייקח לעמוד עם המודל זמן קצר בשביל להיטען).

מסלול הנדודים של בני יִשְׂרָאֵל במדבר

בני יִשְׂרָאֵל עזבו את מקום מושבם בארץ גֹּשֶׁן ויצאו מרַעַמְסֵס לסֻּכֹּת. משם הם המשיכו לפִּי הַחִירֹת ולבַּעַל צְפֹן ואז חצו את יַם סוּף בֶּחָרָבָה. משם הם יצאו למדבר שׁוּר, והמשיכו למָרָה (שם התרחש נס המתקת המים), לאֵילִם (שם מצאו 12 מעיינות ו-70 תמרים), למִדְבַּר סִין
[*]מקומו של מִדְבַּר סִין שנוי במחלוקת, כמו גם מקומם של אֵילִם והַר סִינַי, שביניהם נמצא מִדְבַּר סִין
[^] שְׁמוֹת פרק ט"ז פסוק א: א וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
. הצעות הזיהוי השונות הן בגדר השערות המותאמות לתיאוריות המתחרות של זיהוי מסלול הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר (ראו להלן).

כך, חסידי התיאוריה "הצפונית" מזהים את אֵילִם עם אל-עריש, את הַר סִינַי עם הר הלל\חלאל שממזרח לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, ואת מִדְבַּר סִין עם האזור המדברי שביניהם. חסידי התיאוריה "הדרומית" מזהים את אֵילִם עם עין ע'רנדל במישור החוף המזרחי של מפרץ סואץ, את הַר סִינַי עם ג'בל מוסה, ואת מִדְבַּר סִין במישור המדברי שביניהם (דֶבֶּט א-רַמְלֶה)
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1019
.
שם הם התקרבו שוב לים סוּף. משם הם המשיכו לרְפִידִים
[*]מקומה של רְפִידִים אינו ידוע, כמו גם מקומם של התחנות הקודמות באֵילִם ובמִדְבַּר סִין, והיעד הבא של העַם בהַר סִינַי. הצעות הזיהוי השונות הן בגדר השערות המותאמות לתיאוריות המתחרות של זיהוי מסלול הנדודים של העַם בַּמִּדְבָּר (ראו להלן).

כך, חסידי התיאוריה "הצפונית" מזהים את אֵילִם עם אל-עריש, את הַר סִינַי עם הר הלל\חלאל שממזרח לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, ואת מִדְבַּר סִין עם האזור המדברי שביניהם, ואת רְפִידִים עם וואדי או ג'בל רפאיד מדרום מזרח לאל-עריש. חסידי התיאוריה "הדרומית" מזהים את אֵילִם עם עין ע'רנדל במישור החוף המזרחי של מפרץ סואץ, את הַר סִינַי עם ג'בל מוסה, ואת רְפִידִים בוואדי פיראן שביניהם
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 426
.
, שם התרחשו נס הוצאת המים מהסלע, והמלחמה בעֲמָלֵק. משם המשיך העַם אל הַר סִינַי. כל המקומות הללו אינם ידועים בוודאות מספקת (מלבד אולי סֻּכֹּת המשוערת על סמך תעודות מצריות כפִּתֹם). המפתח למסלול הנדודים הוא מיקומם של ים סוּף ושל הר סִינַי, שמיקומם נתון במחלוקת. ישנם, אם כן, השערות רבות למסלול הנדודים, ובמפה כאן מוצגות 3 ההשערות הידועות יותר
[1]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 86-88.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1021-1022
.

לפי מסלול 1 (המקובל למשל על ברטלט ופלמר), בני יִשְׂרָאֵל חצו את "ים סוּף" בצפון מפרץ סואץ והמשיכו לאורך המפרץ (דרך מָרָה - אולי עין חוארה, ואֵילִם - אולי עין ע'רנדל) פגשו שוב את ים סוּף וחתכו מזרחה לאזור ג'בל מוסה. גוש ההרים של ג'בל מוסה וג'בל קתרינה (הגבוה שבהרי מִצְרָיִם) מזוהה כ"הר סִינַי" עוד מהתקופה הרומית ביזנטית, ובמאה ה-4 לספירה כבר נתקבע זיהוי זה במסורת הנוצרית.

לפי מסלול 2 (שהוצע ע"י פרופ' מנשה הראל), בני יִשְׂרָאֵל חצו את "ים סוּף" בין האגמים המרים הקטן והגדול, והמשיכו משם עד אזור ואדי סודר (דרך מָרָה - אולי ביר אל מורה, ואֵילִם - אולי עויון מוסה מרובה המעיינות). משם הם חתכו מזרחה לג'בל סין בישר, המשוער כאן כ"הר סִינַי". הזיהוי של הָהָר מבוסס בין השאר על שמו, על צורתו הבולטת, על התאמת המקום לשהייה הארוכה של העַם שם, ועל קירבתו היחסית למִצְרָיִם המתאימה למפגש של אַהֲרֹן עם מֹשֶׁה שם.

לפי מסלול 3 (שהוצע בין השאר ע"י בנימין מזר), "ים סוּף" הוא היַמָּה הסירבונית שבצפון חצי האי, אשר לצפונה עובר שביל חולי צר המפריד בינה לבין הים. לפי ההשערה, בני יִשְׂרָאֵל עברו על שביל זה לכוון מזרח, ואח"כ המשיכו לאורך החוף עד אזור אל עריש, ומשם לאורך נַחַל מִצְרַיִם עד לפני ג'בל חלאל המשוער כאן כ"הר סִינַי". כנגד הצעה "צפונית" זו, יש המצביעים על כך שהיא אינה מתאימה למרחק של 11 יום בין הַר חֹרֵב לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ כפי שנמסר בספר דְּבָרִים
[3]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות יִשְׂרָאֵל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 15,9
.

מקומות

מבנה הספר
סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)
ציטוטים נבחרים
נפשות פועלות
שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם