פרטי היוצר\ת
_(14586389969).jpg){kind=link}
The Bible and its story. (1908). by Horne, Charles F. (Charles Francis), 1870-1942;
Brewer, Julius August, 1877-1953, joint ed [no known copyright restrictions], from Flickr's The Commons via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.. (י"ז)
|
|
סיכום
תקציר
| בִּלְעָם ראה שגם בלי שישתמש בנְחָשִׁים, ה' פונה אליו ומברך את יִשְׂרָאֵל. לכן הוא פונה למִּדְבָּר בלעדיהם, ורואה\חוזה את העַם החונה (או מתנחל) לפי שְׁבָטָיו. הוא חוזה, בעזרת רוח ה' השורה עליו, את המָשָׁל הבא שהוא ממשיל לבָּלָק. |
| א וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. ב וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. |
| מָשָׁל בִּלְעָם 3: מָשָׁל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר [^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ב פסוק ה: ה
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי.
, נאומו של הנביא בעל העָיִן השְׁתֻומה[*]פגומה בהיותה כמעט סתומה מלבד חריץ דק . כלומר בִּלְעָם חצי עִוֵּר, אבל בכל זאת שומע את דברי ה' וחוזה במראותיו, וכך מתגלות העתידות לעיניו (השְׁתֻומות): |
| ג
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.
ד נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. |
| בִּלְעָם חוזה בטוּב מִשְׁכָּנָם של בני יִשְׂרָאֵל [*]אחרי ההתנחלות . העַם יהיה נטוע בארץ כמו נְחָלִים[*]נִטְעֵי תמרים , וכמו גַּנִּים, אֲהָלִים[*]עצי בֹּשֶׂם, או אוהלי המגורים של העַם כמו בפסוק הקודם, או שניהם כמשחק מלים של בִּלְעָם. , ואֲרָזִים שתולים על גדות נָהָר. מַיִם יזלו מענפיו\דְּלִיּוֹתָיו, וזרעיו יִנָּטְעוּ במַיִם. מַלְכָּם יגבור על אֲגַג (מלך עֲמָלֵק שהובס ע"י שָׁאוּל[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ו פסוק ח: ח
וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב.
). ה' הוציאם מִמִצְרַיִם, והוא (או העַם) בעל קרני\תוֹעֲפֹת רְאֵם מפוארות[*]ראו גם פרק קודם פסוק כ"ב .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ג פסוק כ"ב: כב
אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ.
. |
| ה
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. ז יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. |
| העַם (בעזרת ה') יְגָרֵם [*]יֹאכַל את בשרם עד העצמות את אויביו וימחץ את חִצֵּיהֶם. הוא ירבוץ בבטחון כמו אַרְיֵה, שאינו טורח לקום בשביל כל אחד. מי שיברך את העַם יבורך, ומי שיקלל אותו יקולל. |
| ח
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ.
ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר. |
| בָּלָק כועס על בִּלְעָם, שכבר 3 פעמים בֶּרֶךְ את העַם במקום לקלל אותו כפי שהתבקש. הוא מגרש אותו ללא המַתָּנוֹת שהבטיח לו [^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ב פסוק י"ז: יז
כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה וּלְכָה נָּא קָבָה לִּי אֵת הָעָם הַזֶּה.
, בתירוץ שה' מנע מבִּלְעָם את המַתָּנוֹת כשנתן לו את מִשְׁלֵי הַבְּרָכוֹת. |
| י וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. יא וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד. |
| בִּלְעָם עונה שהרי אמר מראש שתמורת כל הון שבעולם הוא לא ינבא דברים שימציא מליבו במקום את דברי ה' [^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ב פסוק י"ח: יח
וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.
. בִּלְעָם יחזור לארצו, כיוון שגורש, אבל יש לו עוד עֲצַת נבואה לבָּלָק על מה שעַם יִּשְׂרָאֵל יעשה למוֹאָב. |
| יב וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר. יג אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֹתוֹ אֲדַבֵּר. יד וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. |
| מָשָׁל בִּלְעָם 4: המָשָׁל פותח כמעט בדיוק כמו מָשָׁל 3 למעלה. |
| טו
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.
טז נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. |
| בִּלְעָם רואה דברים שיקרו לא עַתָּה אלא בזמן רחוק - אז יקום שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וכמו כוכב (שביט?) הדרוך כמו חץ בשמיים הוא ימחץ את גבולות מוֹאָב ויְקַרְקַר [*]מפורש כ"יהרוס את הקירות". אך יש המפרשים ש"קַרְקַר" הוא שיבוש של "קָדְקֹד" את קירות\חומות עָרֵי בְּנֵי שֵׁת (בנו של אָדָם[*]עולם התנ"ך, ספר בַּמִּדְבָּר עמ' 151. , ואז מסתבר שבִּלְעָם מנבא שהעַם ימחץ את ראשי אויביו משיערות הפֵּאָה ועד קָדְקֹד הראש. גם הנביא יִרְמְיָהוּ משתמש בבטוי זהה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ח פסוק מ"ה: מה
בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן.
.[^]בְּרֵאשִׁית פרק ד פסוק כ"ה: כה
וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.
). בני יִשְׂרָאֵל יִרְשׁוּ גם את ממלכת אֱדוֹם\שֵׂעִיר[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ד: יד
וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ.
, ויבוא מיִשְׂרָאֵל\יַּעֲקֹב כובש שישמיד את תושבי עריהם. |
| יז
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת.
יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. יט וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר. |
| מָשָׁל בִּלְעָם 5: בִּלְעָם חוזה שעֲמָלֵק שהיום הוא ראש לגּוֹיִם, עתיד לְהֵאָבֵד. |
| כ
וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד.
|
| מָשָׁל בִּלְעָם 6: בִּלְעָם חוזה שבני הַקֵּינִי (שבטי נודדים בדרום הארץ) ישבו\יקוננו לבטח בסֶּלַע [*]סֶּלַע הוא מקום נישא ומבוצר באֱדוֹם - ראו במפה. מדובר גם במשחק מלים על "הַקֵּינִי" ה"מקונן" בסֶּלַע כמו ציפור טרף. . פסוק כ"ב קשה לפירוש, אך בִּלְעָם כנראה חוזה את נפילת בני הַקֵּינִי בידי אַשּׁוּר (ממלכת אַשּׁוּר, או שבט הנוודים בשם זה החי בדרום הארץ[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוק ג: ג
וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים.
). |
| כא
וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.
כב כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ. |
| מָשָׁל בִּלְעָם 7: בִּלְעָם שואל מי יכול לחיות אחרי שה' חשב עליו רעות\מִשֻּׂמוֹ? הוא חוזה צִיִּים של אוניות מאיזור כִּתִּים (שבקפריסין) אשר יַּכּוּ את ממלכת אַשּׁוּר שבעבר נהר הפְּרָת, עד שגם אַשּׁוּר (או כִּתִּים) יאבדו. |
| כג
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל.
כד וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד. |
| בִּלְעָם ובָּלָק חוזרים כל אחד למקומו. |
| כה וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. |
| י"ז | דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.. |
פרטי היוצר\ת
1st grade agarwood, by Hafizmuar at English Wikipedia (see page for author) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אֲהָלִים\אֲהָלוֹת - בֹּשֶׂם המזוהה עם עם הAgarwood המיוצר משבבים ריחניים של עץ ה-Aquilaria
פרטי היוצר\ת
אֶרֶז