פרטי היוצר\ת
City of David, By Ariely [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה (ט)
_(14598436427).jpg){kind=link}
וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ (י"א)
|
|
סיכום
דָוִד כובש את יְרוּשָׁלַיִם מהיבוסים ומקים בה את עיר דָוִד סביב המצודה. הוא בונה בה את ביתו מארזים שקיבל מחִירָם מלך צור. נולדים לדָוִד ביְרוּשָׁלַיִם עוד 11 בנים. הפלישתים מנסים לתקוף בעמק רְפָאִים אך דָוִד מביס אותם בעזרת ה'.
תקציר
| דָוִד מולך בחֶבְרוֹן: כל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל [*]שהיו עד כה חלק מממלכתו של אִישׁ-בֹּשֶׁת באים לדָוִד לחֶבְרוֹן ומצהירים שהם רואים בו בן משפחה, ושעוד בימי מלכות שָׁאוּל היה דָוִד מנהיג בהצלחה את כל העם[*]כשהיה מוביל אותם במלחמתם בפלישתים , וה' בעצמו אמר לדָוִד שעליו "לרעות" את עמו ולהיות להם שליט\נָגִיד.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ח פסוק ט"ז: טז
וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם.
|
| א וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ. ב גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הייתה מוציא והמבי [הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא] אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל. |
| כל מנהיגי\זִקְנֵי העם באים לחֶבְרוֹן ודָוִד כורת להם שם ברית לפני ה', והם מושחים אותו למלוך על כל יִשְׂרָאֵל [*]ולא רק על יְהוּדָה כפי שהיה עד כה . דָוִד היה אז בן 30 ומלך על יִשְׂרָאֵל 40 שנה - הוא מלך על יהוּדָה 7.5 מחֶבְרוֹן, ואח"כ מלך עוד 33 שנים על כל העם מירוּשָׁלִַם. |
| ג וַיָּבֹאוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. ד בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ. |
| דָוִד כובש את יְרוּשָׁלַיִם ומתבסס בה: דָוִד עולה עם צבאו על יְרוּשָׁלַיִם היבוסית. היבוסים מאיימים או לועגים לדָוִד שלא יוכל לבוא ולכבוש את העיר. עניין הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים אינו ברור ורבים הפירושים [*]היבוסים לועגים לדָוִד כאילו צבאו לא יכול לבוא כיוון שלא יוכל אף להתגבר על העיוורים והפיסחים שבצבאם, או שצבא דָוִד לא יכול לבוא כיוון שהוא מורכב מעיוורים ומפיסחים, או שהיבוסים מאיימים על צבא דָוִד בקללה שיהיו לעִוְרִים ולפִּסְחִים. בכל אופן, אחרי הצלחתו של דָוִד לכבוש את העיר, הוא קובע את האיסור על פִּסְחִים וְעִוְרִים, אותם שנא, להכנס לבית-ה'\למקדש. ואולי כל עניין הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים נועד להסביר את האיסור הקדום הזה. נראה שגם סופר דִּבְרֵי-הַיָּמִים לא הבין את עניין הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים ולא הזכיר אותם בגירסא המקבילה שבדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"א פסוקים ד-ח . דָוִד לוכד את מצודת העיר אשר נקראת מאז על שמו "עִיר דָּוִד". הוא אומר לחייליו שמי שמבקש להכות את היבוסים שבעיר חייב קודם "לגעת בצינור"
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"א פסוקים ד-ח: ד
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
ה
וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד.
ו
וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ.
ז
וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ עִיר דָּוִיד.
ח
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר.
, וגם לא הזכיר את עניין הצִּנּוֹר שגם הוא קשה לפירוש - ראו להלן.[*]עניין הצִּנּוֹר גם כן קשה לפירוש, והוא חסר בגירסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"א פסוקים ד-ח .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"א פסוקים ד-ח: ד
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
ה
וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד.
ו
וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ.
ז
וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ עִיר דָּוִיד.
ח
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר.
, שם נאמר רק שדָוִד הבטיח שמי שיצליח להכות את היבוסי לראשונה יהיה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר, ושיוֹאָב זכה בזאת. לפי תְּהִלִּים פרק מ"ב פסוק ח
[^]
תְּהִלִּים פרק מ"ב פסוק ח: ח
תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
המילה צִּנּוֹר קשורה כנראה למים, ולכן מקובלת ההשערה שמדובר בצורך לחדור לעיר דרך חלק ממערכת המים שלה. יש המצביעים במיוחד על האפשרות שמדובר בפִּיר וּוֹרֵן - מנהרה שהובילה משֶׁטַח העיר אל אזור מעין הגִּחוֹן שהיה אז מחוץ לחומות - ראו בעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ. |
| ו וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. ז וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד. ח וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו [שְׂנֻאֵי] נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת. |
| דָוִד יושב במצודה שנקראה מעתה על שמו [*]ראו גם פסוק ז , ומחזק אותה כשהוא בונה מסביב למִּלּוֹא[*]המִּלּוֹא מפורש בד"כ כאגף של המצודה שהיה בעל קירות תמך המחוזקים במילוי פנימי ולכוון פנימה\בָיְתָה לעיר. דָוִד הולך ומתחזק במלכותו וה' תומך בו. חִירָם מלך צוֹר שולח שליחים\מַלְאָכִים לדָוִד עם עצי אֶרֶז ובעלי מלאכה המתמחים בבניה בעֵץ ובאֶבֶן-לבנייה\אֶבֶן-קִיר, והם בונים בַיִת לְדָוִד. |
| ט וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. י וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ. יא וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד. |
| דָוִד מבין שה' ביסס\הכין אותו למלוך על כל יִשְׂרָאֵל ורומם\נִשֵּׂא את ממלכתו למען עם ה'. דָוִד לוקח עוד פִּלַגְשִׁים ונושא נָשִׁים אחרי שעבר למלוך מִירוּשָׁלִַם, ונולדים לו שם עוד 11 ילדים מפילגשיו ונשותיו [*]כולל שְׁלֹמֹה .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ב פסוק כ"ד: כד
וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן ויקרא [וַתִּקְרָא] אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבוֹ.
, וראו למטה את עץ המשפחה המלא של דָוִד |
| יב וַיֵּדַע דָּוִד כִּי הֱכִינוֹ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. יג וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת. יד וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה. טו וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. טז וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט. |
| דָוִד נאבק בהצלחה בפְלִשְׁתִּים באזור עמק רְפָאִים: הפלישתים שומעים שדָוִד נמשח למלך על כל יִשְׂרָאֵל והם עולים עם צבאם כנגדו, והוא עצמו מתבצר במְּצוּדָה [*]ראו גם פסוק ט' . הפלישתים מתפרשים\ניטשים עם צבאם בעמק רְפָאִים שליד ירושלים. |
| יז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. |
| דָוִד מתייעץ עם ה' [*]בעזרת האֵפוֹד שעם אֶבְיָתָר הכהן - כמו שנהג לעשות גם בעבר אם עליו לתקוף את הפלישתים ואם יצליח לתפוס אותם, וה' מאשר שכן. דָוִד אמנם מכה את הפלישתים וקורא לאתר הקרב בשם "בַּעַל פְּרָצִים" כי שם ה' הכה את אויביו כמו פֶרֶץ מָיִם
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ג פסוקים ב-ו, ט-י"ב: ב
וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה.
ג
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים.
ד
וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּיהוָה וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה וַיֹּאמֶר קוּם רֵד קְעִילָה כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ.
ה
וַיֵּלֶךְ דָּוִד ואנשו [וַאֲנָשָׁיו] קְעִילָה וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּנְהַג אֶת מִקְנֵיהֶם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה.
ו
וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד קְעִילָה אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ.
... ט
וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד.
י
וַיֹּאמֶר דָּוִד יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי.
יא
הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר יְהוָה יֵרֵד.
יב
וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְהוָה יַסְגִּירוּ.
[*]מים המתפרצים בשטף חזק . הפלישתים בורחים ונוטשים מאחור את פסילי-האלילים\עצבים[*]ראו על העצבים גם בשְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוק ט שלהם ודָוִד לוקח אותם כשלל יחד עם אנשיו.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוק ט: ט
וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם.
וביְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ה: ה
וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם.
|
| יט וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה אֶל פְּלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד עֲלֵה כִּי נָתֹן אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ. כ וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים. כא וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. |
| הפלישתים ממשיכים לפרוש את כוחותיהם בעמק רְפָאִים, ודָוִד מתייעץ שוב עם ה', אשר מורה לו הפעם לא להתקיף את האויב מהחזית אלא לעבור אל מאחוריהם ולתקוף אותם מאזור מיוער בעצי בְּכָאִים שהיה שם. כאשר דָוִד ישמע קולות צְעָדָה מכוון ראשי העצים הרי זה סימן שה' צועד לעזרתו ואז על דָוִד יהיה לצאת בזריזות\בחריצות לקרב, וה' יֵצֵא לפניו להכות את הפלישתים. דָוִד עושה כפי שצווה אותו ה' ומכה את הפלישתים מגֶּבַע ועד גָזֶר [*]במקבילה שבדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ד פסוק ט"ז .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ד פסוק ט"ז: טז
וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעוֹן וְעַד גָּזְרָה.
מצויינת גִּבְעוֹן במקום גֶּבַע, והצדק כנראה שם |
| כב וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. כג וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים. כד וִיהִי בשמעך [כְּשָׁמְעֲךָ] אֶת קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים. כה וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא: "כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר" |
| י"א | וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד, וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר, וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד. |
| כ"ד | וִיהִי (בשמעך) כְּשָׁמְעֲךָ אֶת קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ, כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים" |
משפחת דוד