פרטי היוצר\ת
Tribes of Israel without Shimon, extracted from Mosaic of the 12 Tribes of Israel. From Givat Mordechai Etz Yosef synagogue facade, By Ori229 [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
שבטי ישראל, מלבד שִׁמְעוֹן
פרטי היוצר\ת
Arabian oryx (Oryx leucoryx), by Charles J Sharp
[CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ (י"ז)
|
סיכום
בְּרָכָות שמֹשֶׁה בֵּרַךְ את שבטי יִשְׂרָאֵל (כולל את לֵוִי, ואת שני בני יוֹסֵף, אבל בלי שִׁמְעוֹן שחסר מִשּׁוּם מָה). ההקדמה מציגה את ה' שמופיע מאזור מדבר סִּינִי. הסִכּוּם מהלל את ה' הנצחי והרוכב בשמים, ומברך את העַם בכללותו, על הברית עם ה' שמגן עליו ונותן לו פִּרְיוֹן בארצו.
תקציר
הברכות של מֹשֶׁה לשבטי ישראל: להלן הַבְּרָכָה שמֹשֶׁה בֵּרַךְ את שבטי יִשְׂרָאֵל (מלבד שִׁמְעוֹן שחסר מִשּׁוּם מָה): |
א וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ. |
ה' בָּא\זָרַח\הוֹפִיעַ מהַר סִּינַי\שֵּׂעִיר\פָּארָן [*]כולם הרים או מדבריות באזור הדרום . הוא גם בָּא\אָתָה במקום שנקרא "מְרִיבָה"\מֵרִבְבֹת שבקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים א-י"ג: א
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם.
ב
וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.
ג
וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה.
ד
וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ.
ה
וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת.
ו
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֲלֵיהֶם.
ז
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ח
קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם.
ט
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ.
י
וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.
יא
וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.
יב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.
יג
הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם.
שבדרום\מִימִינוֹ, והופיע להם\לָמוֹ לבסוף גם באַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה (סמוך להַר נְבוֹ). |
ב
וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת [אֵשׁ דָּת] לָמוֹ.
|
ה' חובב את עַמּוֹ\קְדֹשָׁיו שגורלם בידיו, והם (נופלים בכניעה?) לרגליו, ונושאים את הַדִּבְּרוֹת\מִצְווֹת שלו. מֹשֶׁה צִוָּה לעַם את התּוֹרָה כִּיְרוּשָׁה ליִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב. ה' יהיה המֶלֶךְ של בני יִשְׂרָאֵל\ישֻׁרוּן כשיתאספו כל ראשי השבטים (שמקבלים להלן את ברכת מֹשֶׁה). |
ג
אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.
ד תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. |
הַבְּרָכָה לשבט רְאוּבֵן: שימשיך להתקיים, ושאנשיו\מְתָיו יהיו במִסְפָּר רב. |
ו יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר. |
הַבְּרָכָה לשבט יהוּדָה: שה' ישמע לקול זעקתו לעזרה מפני אויביו\צָּרָיו, ויעזור לו בכך שירבה את יָדָיו (ידי חייליו?) וכך יביא אותו בחזרה לקהל העַם שלו (לשאר שבטי יִשְׂרָאֵל). |
ז וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. |
הַבְּרָכָה לשבט לֵוִי: ה' נתן לשבט לֵוִי את הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים (ששימשו לתקשר עם ה' [^]שְׁמוֹת פרק כ"ח פסוק ל: ל
וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד.
) כיוון שהם היו חסידיו בזמן הנסיון שה' עשה לעַם ב'מַסָּה וּמְרִיבָה'[^]שְׁמוֹת פרק י"ז פסוקים א-ז: א
וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.
ב
וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְהוָה.
ג
וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא.
ד
וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי.
ה
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ.
ו
הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ז
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן.
. בני לֵוִי נאלצים לנטוש את בני משפחותיהם הקרובים ביותר כדי לשמור\לנצור את הברית עם ה' (כשהם יוצאים לשרת בקודש). |
ח
וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה.
ט הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בנו [בָּנָיו] לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. |
בני לֵוִי מלמדים את המִצְווֹת\משפטים\תּוֹרָה לעַם יִשְׂרָאֵל, והם עוסקים בהקטרת הקטורת ובזבח הכָלִיל על המזבח. קריאה לה' לברך את הצלחתו\חֵילוֹ של לֵוִי, ולִרְצוֹת את הצלחתו של שבט לֵוִי במעשה יָדָיו. ה' ימחץ את מותני שונאיו הַקָּמִים להלחם בו, עד שלא יָקוּמוּ עוד. |
י
יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.
יא בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן. |
הַבְּרָכָה לשבט בִנְיָמִן: בִנְיָמִן הוא ידידו של ה', ושוכן לבטח בנחלתו, כיוון שה' נמצא מֵעָלֶיהָ כָּל הַיּוֹם, ובִנְיָמִן יושב כביכול בין כתפי ה' (כילד על כתפי אביו). |
יב לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן. |
הַבְּרָכָה לשבטי יוֹסֵף (אֶפְרַיִם ומְנַשֶּׁה): נחלתו\אַרְצוֹ של יוֹסֵף מְבֹרֶכֶת ע"י ה' במֶּגֶד (מתנה מובחרת, פרי מובחר) של מַיִם מהשָׁמַיִם וממקורות תת-קרקעיים. וגם בתְּבוּאה\גֶּרֶשׁ מובחרת (מֶּגֶד) שהביאה השָׁמֶשׁ, וחודשים\יְרָחִים של הבשלה. |
יג
וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.
יד וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים. |
שבטי יוֹסֵף זכו בהרים וגבעות מובחרים ונִצְחִיִּים, המניבים את המובחרת שבתבואות העולם כולו (אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ). התבואה של בני יוֹסֵף תהיה לרצונו של ה', שוכן הסְנֶה [^]שְׁמוֹת פרק ג פסוקים א-ו: א
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.
ב
וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל.
ג
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.
ד
וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
ה
וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא.
ו
וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.
. יוֹסֵף יעמוד בראש אחיו, והוא מֻכְתָּר עם נֵּזֶר על הראש\קָדְקֹד. |
טו
וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם.
טז וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. |
חוזקו והדרו הם כמו של בְּכוֹר בָּקָר מהודר, או של רְאֵם שקַרְנָיו מנגחים עַמִּים החיים בקצה העולם. זוג קרני הרְאֵם הם עשרות-אלפי\רִבְבוֹת בני אֶפְרַיִם, ואַלְפֵי בני מְנַשֶּׁה. |
יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. |
הַבְּרָכָה לשבטי זְבוּלֻן ויִשָּׂשכָר: זְבוּלֻן ויִשָּׂשכָר מבורכים בשמחה (זְבוּלֻן בפעילותו בחוּצוֹת, ויִשָּׂשכָר בַּבָּתִּים). הם יקראו לשבטים\עַמִּים לבוא ולזבוח בהַר (לא ידוע). הם יזכו במַיִם רבים ביַמִּים ובמַיִם תת-קרקעיים הסְפוּנִים\נסתרים\טְמוּנִים מתחת לחוֹל. |
יח וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. יט עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל. |
הַבְּרָכָה לשבט גָד: גָד יזכה להרחיב את נחלתו, שם הוא ירבוץ כמו אריה\לָבִיא האוכל את טרפו במלואו (מזְרוֹעַ עד ראש\קָדְקֹד). הוא יבחר\יַּרְא [*]על רְאִיָּה במובן בחירה ראו שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוק א לעצמו את הנחלה הראשית, שבה נמצאת החלקה שבה נטמן\סָפוּן המְחֹקֵק (מֹשֶׁה), ולשם באו\וַיֵּתֵא ראשי העַם לקבל (ממֹשֶׁה) את מִצְווֹת\משפטי הצדק שה' נתן לעַם יִשְׂרָאֵל.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוק א: א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.
|
כ וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. כא וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. |
הַבְּרָכָה לשבט דָן: שבט דָן נמשל לגּוּר אַרְיֵה המזנק (על אויביו) מהַבָּשָׁן (הסמוך לנחלת דָן אחרי שעבר להתנחל בצפון הארץ). |
כב וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן. |
הַבְּרָכָה לשבט נַפְתָּלִי: נַפְתָּלִי שָׂבֵעַ ומָלֵא ברצונו הטוב של ה' כלפיו ומברכותיו. הוא ירש יָם\מערב וְדָרוֹם (ואולי הכוונה ליָם הַכִּנֶּרֶת הסמוך לדרום נחלת נַפְתָּלִי). |
כג וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. |
הַבְּרָכָה לשבט אָשֵׁר: אָשֵׁר הוא המבורך שבין בני יַעֲקֹב, והרצוי שבהם (ע"י ה'). הוא יזכה בשפע כה רב עד שרגליו יטבלו בשֶּׁמֶן. הוא יצעד בכח (לקרב?) בנעלי בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת (או שהנעליים יצעדו על אדמה חזקה, או שמדובר במנעולי הברזל של שערי הערים הבצורות של אָשֵׁר). סוף הפסוק אינו ברור, ויש המפרשים דָּבְאֶךָ כ"עושר" או "כח" של אָשֵׁר שיתמיד כל ימי חייו [1]עולם התנ"ך, ספר דְּבָרִים עמ' 262. . |
כד
וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ.
כה בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. |
סִכּוּם הברכות לעַם והלל לה': אין כמו ה', אלוהי יִשְׂרָאֵל\יְשֻׁרוּן העוזר להם, והרוכב בגאווה בשָׁמַיִם\שְׁחָקִים, שהם מעונו של ה', האלוהים הנצחי (מקֶדֶם ועד עוֹלָם). הוא שולח את זרועותיו למטה (מהשמיים), מגרש איתם את אויב העַם, וקורא לעַם להשמידו. |
כו
אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.
כז מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד. |
אז יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב ישכון לבטח\בָּדָד במשכנו\מעונו\עֵינו, שהוא בארץ פוריה (עם דָּגָן וְתִירוֹשׁ ושמיים שיטפטפו\יַעַרְפוּ טָל). |
כח
וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל.
|
עַם יִשְׂרָאֵל מאושר כי אין עוד עַם כמותו שזוכה לישועת ה', שהוא מָגֵן העַם והוא החֶרֶב שבו גאוותו של העַם (כשה' עוזר לו לנצח את אויביו). אויבי העַם ינסו לפגוע בו בשֶׁקֶר\כָּחַשׁ, אבל העַם יכבוש את מקומותיהם הגבוהים ביותר (בָּמוֹתֵיהם). |
כט
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.
|
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י"ז | בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. |
כ"ב | וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן. |