עַלַמַּפָּה

בימי מְנַחֵם מלך יִשְׂרָאֵל עלה פוּל (תִּגְלַת פְּלֶסֶר?) מלך אַשּׁוּר על הארץ. מְנַחֵם נאלץ לשלם לו תמורת מלכותו 100 כיכרות כסף שהשיג במיסים כבדים על נכבדי העם, ומלך אַשּׁוּר עזב את הארץ. מאוחר יותר בימי פֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל עלה תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר שוב על יִשְׂרָאֵל וקרע ממנה את הגִּלְעָד הגָּלִיל ואת ארץ נַפְתָּלִי (כולל את עִיּוֹן, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, יָנוֹחַ, קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וחָצוֹר) והגלה את תושביהם לאַשּׁוּר.

בינתיים בימי יוֹתָם מלך יְהוּדָה, החלו רְצִין מלך אֲרָם, וְפֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל לתקוף את יְהוּדָה. בימי אָחָז בן יוֹתָם המשיכו רְצִין וְפֶּקַח לפלוש ליְהוּדָה במטרה להמליך את מועמדם בֶּן טָבְאַל על יְהוּדָה, ולבסוף הם גם שמו מצור על אָחָז יְרוּשָׁלַיִם אך לא הצליחו להכניעו. הנביא יְשַׁעְיָהוּ יצא עם בנו לקראת אָחָז ב"בְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה". יְשַׁעְיָהוּ עודד את אָחָז בטענה שהמלכים הפולשים חלשים מהנדמה לו ("שְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה"). ה' לא יאפשר להם להצליח והם וממלכתם יִפְּלוּ בקרוב.

אָחָז קרא לעזרת תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶּלֶךְ אַשּׁוּר כנגד יִשְׂרָאֵל ואֲרָם ושלח לו שוחד מאוצרות המקדש, ומלך אַשּׁוּר נענה לבקשתו ותקף את אֲרָם. בנו של יְשַׁעְיָהוּ "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" עוד לא הספיק לגדול מספיק כדי לקרוא 'אָבִי וְאִמִּי', כאשר כבר עזבו צבאות אֲרָם ויִשְׂרָאֵל את הארץ בשל פלישת אַשּׁוּר. אבל יְשַׁעְיָהוּ הזהיר שהשמחה על גורל רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ אינה במקום כיוון שבקרוב כוחות אַשּׁוּר גם ישטפו באופן דומה את יְהוּדָה, כפי שאמנם קרה עם פלישת סַנְחֵרִיב ליְהוּדָה שנים לא רבות אח"כ. יְשַׁעְיָהוּ ניבא גם שה' יחזק את אויבי רְצִין ושיִשְׂרָאֵל תותקף מכל הָעֲבָרִים. בכל אופן, תִּגְלַת פְּלֶסֶר כבש את דַּמֶּשֶׂק, הגלה את תושביה והרג את רְצִין. אָחָז הלך לפגוש את תִּגְלַת פְּלֶסֶר בדַּמֶּשֶׂק, וראה שם מִּזְבֵּחַ ואח"כ שלח את תוכניתו לאוּרִיָּה הַכֹּהֵן כדי שיכין מִּזְבֵּחַ דומה בחצר המקדש שביְרוּשָׁלַיִם.

גרסת הכתיב של מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ו מספרת בטעות שבימי אָחָז השיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם את אֵילַת לאֲרָם ולארמים, כאשר למעשה היה זה מֶלֶךְ אֱדוֹם שהשיב את אֵילַת לאֲדוֹמִים. גרסת הקרי מתקנת חלקית את הטעות ומוסרת שמדובר באֲדוֹמִים.

רְצִין היה מלכה האחרון של ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק עד שזו נפלה בידי האימפריה האַשּׁוּרִית. על פי כתובת אַשּׁוּרִית היה מוצאו של רְצִין מהעיר האדארה (כמשוער עדרה השוכנת כ-20 ק"מ מצפון מזרח לדַמָּשֶׂק) והוא לא השתייך למשפחת המלוכה הקודמת, ולכן יש המשערים שתפס את השלטון בכח. בתחילה שמר רְצִין על נאמנות לתִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מלך אַשּׁוּר והוא נזכר ברשימת מעלי המסים לאַשּׁוּר יחד עם מְנַחֵם מלך יִשְׂרָאֵל ושליטים אחרים באזור (בשנים 738-740 לפנה"ס).

ממלכת יְהוּדָה נחלשה בעקבות כשלון המרד של עֻזִּיָּהוּ בתִּגְלַת פִּלְאֶסֶר, וגם ממלכת יִשְׂרָאֵל היתה בשפל אחרי סדרה רצופה של הפיכות שלטון בעקבות רציחתו של זְכַרְיָה המלך האחרון לבית יֵהוּא. רְצִין ניצל את מצבם המעורער של ממלכות יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל כדי להרחיב שוב את תחומי ממלכתו ואת השפעתה על מדינות האזור. על פי כתובות של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר השתרעה ממלכת אֲרָם המורחבת בימיו מהר הַלְּבָנוֹן ועד הַגִּלְעָד. על פי הכתיב של הגיעו כוחותיו של רְצִין גם עד לאֵילַת אותה לקח מממלכת יְהוּדָה, אך כאמור מקובל לפרש את האזכור של רְצִין כאן כטעות סופרים - ראו למעלה בסוף ההסבר על האזכורים של רְצִין במקרא.

רְצִין ביקש לארגן ברית כנגד אַשּׁוּר שוודאי לא היתה מוכנה לסבול את התעצמותה זו של ממלכת אֲרָם. הוא צירף לצדו את חִירָם מֶלֶךְ צֹר, את מִתִנְתִ מֶלֶךְ אַשְׁקְלוֹן, את שַׁמְשִׂ מלכת הערבים בעבר הירדן, ואת פֶּקַח ששלט עוד על ממלכת יִשְׂרָאֵל המתדלדלת. כשאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה סירב להצטרף לברית האנטי-אַשּׁוּרִית, עלו רְצִין ופֶּקַח על יְהוּדָה ושמו מצור על יְרוּשָׁלַיִם כדי להמליך במקום אָחָז את בֶּן טָבְאַל שיָסוּר יותר למשמעתם. כמסופר במקרא, אָחָז פנה לעזרת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר שאמנם בא לטפל במורדים בסדרת מסעות שערך בין השנים 732-734 לפנה"ס, כפי שמתואר בכתובות אַשּׁוּרִית שסיפרו את תולדות מלחמותיו. תחילה הוא כבש והחריב את הערים המורדות בפניקיה (צֹר וצִידֹן), אח"כ הוא הכה את שַׁמְשִׂ ואת ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק, אך לא הצליח לכבוש את העיר דַמָּשֶׂק עצמה שאליה נמלט רְצִין. לבסוף כבש תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר את דַמָּשֶׂק, הרג את רְצִין (על פי המקרא), סיפח את מחוזות הממלכה לאַשּׁוּר, והוציא לגלות רבים מתושביה, ובכך בא הקץ על ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק.