עַלַמַּפָּה

יְהוֹשֻׁעַ רדף אחרי חמשת מלכי הָאֱמֹרִי "עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה", ואחרי שכבש את מַקֵּדָה המשיך וכבש גם את לִבְנָה והרג את מלכה ואת כל תושביה. מלך זה נזכר שוב בין 31 מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן. לִבְנָה נכללה בנחלת שבט יְהוּדָה והיא נזכרת ברשימת ערי הַשְּׁפֵלָה של יְהוּדָה בקבוצה של 9 ערים נוספות בשְּׁפֵלָה כולל בין השאר את כְּזִיב, מָרֵאשָׁה וקְעִילָה. לִבְנָה נקבעה בסופו של דבר כעיר לְוִיִּים ונמסרה לידי בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

לִבְנָה מרדה ביְהוּדָה בימי המלך יְהוֹרָם (כמו גם אֱדוֹם שמרדה ביְהוּדָה והמליכה על עצמה מלך משלה). בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה עלה סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר על יְרוּשָׁלַיִם ועל רבות מערי יְהוּדָה, ובזמן המצור על יְרוּשָׁלַיִם גילה נציגו ה"רַבשָׁקֵה" ששסַנְחֵרִיב עזב את לָּכִישׁ ועבר להלחם על לִבְנָה ושגם מלך כּוּשׁ יוצא להלחם בו. לִבְנָה נזכרת שוב כעיר של חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ - אִמָּם של יְהוֹאָחָז ושל צִדְקִיָּהוּ מלכי יְהוּדָה.

לִבְנָה הייתה כאמור בשפלת יְהוּדָה, אך מקומה המדויק אינו מוסכם ויש גם חילוקי דיעות לגבי האזור הכללי של הַשְּׁפֵלָה שבו שכנה. על פי אחת הדעות מסודרת רשימת הערים במחוז הרביעי של שפלת יְהוּדָה ב מדרום לצפון כך שלִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן נמצאות בדרום הַשְּׁפֵלָה. עֶתֶר וְעָשָׁן נזכרות גם בין ערי הַנֶּגֶב שמדרום לשפלה ולכן ההשערה היא שלִבְנָה שבדרום הַשְּׁפֵלָה נמצאת מצפון להם בתל עֵיטוֹן (ראו במפה).

אבל ההשערה המקובלת יותר היא שלִבְנָה נמצאת צפונית יותר בשפלת יְהוּדָה מצפון ללָּכִישׁ, בהתאם לתיאור מסע המלחמה של יְהוֹשֻׁעַ מכוון צפון לעֲזֵקָה, למַקֵּדָה, ללִבְנָה, ומשם ללָּכִישׁ. מיקום זה מתאשר גם מהכתוב באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה), שם נמסר שלִבְנָה היתה בימיו עיר באזור בית-גוברין. כך, ההצעות הסבירות יותר לזיהויה של לִבְנָה הן עם תל בורנה (תל בֻרְנַאט) או עם תל גּוֹדֵד\ח'רבת אֶל-גֻ'דֶידֶה - במרחק כ-3 ק"מ מצפון מערב\מזרח בהתאמה מבית גוברין (ראו במפה), ובשניהם נמצאו ממצאים מתאימים ליישוב מקראי.

בתל בורנה נמצאו שרידים החל מתקופת הברונזה הקדומה (הכנענית) כולל מבנה גדול מהמאה ה-13 לפנה"ס שהיה כמשוער חלק ממתחם פולחני פתוח. בתקופת הברזל (הישראלית) היישוב היה בשיאו, ואחרי חורבן במאה ה-10 לפנה"ס נבנתה חומת סוגרים סביב הפסגה, שמאוחר יותר שופצה כחומה מלאה. גם בתל גּוֹדֵד נמצאו עדויות ליישוב בתקופת הברונזה, ומתקופת מלכות יהודה נמצאו באתר מספר גדול של חותמות "למלך" המשוערות כשייכות לימי מלכות חִזְקִיָּהוּ. בתל גּוֹדֵד נמצאו גם שרידי ביצורים ומערכת מים מהתקופה הרומית, ומערכות מסתור מימי מרד בר-כוכבא.

סדר חטיבות הישובים ביְהוֹשֻׁעַ-ט"ו הוא ממערב למזרח, ומַקֵּדָה נזכרת שם לפני לִבְנָה. לפיכך, אם מזהים את מַקֵּדָה עם תל בֻרְנַאט הרי שח'רבת אלג'דידה מתאימה יותר ללִבְנָה. אחרים מזהים את מַקֵּדָה עם אתר מערבי יותר ואת תל גּוֹדֵד עם מוֹרֶשֶׁת ולכן מעדיפים את הזיהוי של לִבְנָה עם תל בֻרְנַאט (וזהו הזיהוי המקובל יותר).