.jpg){kind=link}
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ (ד)
פרטי היוצר\ת
Philip De Vere [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו (ט)
סיכום
אוסף מִצְווֹת: אין להלקות פושע ביותר מ-40 מלקות. אסור לחסום את פיו של שׁוֹר בעוד הוא עובד בדַּיִשׁ. חובת יִבּוּם, וטקס החֲלִיצָה. אִשָּׁה התופסת במבושיו של יריב בעלה תֵּעָנֵשׁ בקיצוץ כף ידה. אסור להחזיק בִּכְלֵי מדידה מזוייפים. יש לזכור את התאכזרות עֲמָלֵק לעַם בַּמִּדְבָּר, ולמחות את זכרו.
תקציר
| אם אָדָם מורשע במשפט בין שני צדדים, ונגזר שהוא ראוי לעונש מלקות, הַשֹּׁפֵט יורה להפיל אותו ולהלקות אותו במספר מלקות המתאים לדרגת הרֶשַׁע של מעשיו. אבל אין להלקות את המורשע ביותר מ-40 מלקות, כדי שלא להשפיל את האָדָם מול הַקָּהָל. |
| א כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע. ב וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. ג אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. |
| אסור לחסום את פיו של שׁוֹר מלאכול את התבואה בעוד הוא עובד בדַּיִשׁ. |
| ד לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. |
| אם אחד משני אחים החיים ביחד מֵת ללא בנים, אז האלמנה לא תנשא לזר אלא לאָח החַי ש"יְיַבֵּם" אותה. בְּנָם הַבְּכוֹר יִקָּרֵא על שם האָח המֵת (כדי ששמו לא יעבור מהעולם). אם האָח החַי לא רוצה לְהִנָּשֵׂא לאלמנה, היא תודיע זאת לשופטים בשער העיר, והם יקראו לאָח וישמעו מפיו את סירובו. אז האלמנה תִּגַּשׁ אליו, תחלוץ את נעלו, תירק בְּפָנָיו, ותאמר שכך יעשה למי שמסרב להקים אֶת בֵּית אָחִיו. ביתו\משפחתו של האח הסרבן יכונו בשם המבייש - "בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל". |
| ה כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. ו וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. ז וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי. ח וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. י וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. |
| אם שני אנשים נאבקים זה עם זה, ואשתו של אחד מהם באה לעזור לבעלה ותופסת בידיה את איברי מינו של יריבו (המְבוּשִׁים), עונשה יהיה שיקצצו את כף ידה (שעשתה את עֲבֵירָה). |
| יא כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. יב וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ. |
| אסור להחזיק בכיס אֶבֶן אחת גדולה ממשקלה הרשום (כדי לזייף בקנייה) ואחרת קטנה ממשקלה הרשום (כדי לזייף במכירה). כך גם אין להחזיק אֵיפָה (כלי למדידת נֶפַח בנֶפַח אֵיפַה שהוא כ-22 ליטר) גדולה וקטנה. לָכֵן יש להחזיק רק אֶבֶן וְאֵיפָה שלמים וצודקים (למען אריכות ימים, וכיוון שה' מתעב את הזִיּוּף). ראו חוק דומה ב וַיִּקְרָא פרק י"ט פסוקים ל"ה-ל"ווַיִּקְרָא פרק י"ט פסוקים ל"ה-ל"ו: לה
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.
לו
מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
, ואת המְשָׁלִים במִשְׁלֵי פרק י"א פסוק אמִשְׁלֵי פרק י"א פסוק א: א
מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.
, ומִשְׁלֵי פרק כ פסוק ימִשְׁלֵי פרק כ פסוק י: י
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם.
. |
| יג לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. יד לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. טו אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. טז כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל. |
| יש לזכור את התאכזרות עֲמָלֵק לעַם יִשְׂרָאֵל בימי יציאת מִּצְרָיִם: כאשר העַם היה עָיֵף מרוב הקשיים שֶׁעָבַר, עֲמָלֵק נִקְרָה בדרכו, ובלי לְפַחֵד מה' "זִנֵּב" בשַׁיָּרָה (רדף אחרי הַחַלָּשִׁים שֶׁבַּמְּאַסֵּף). לכן, אחרי שהעַם ינצח ויִירַשׁ את כל אויביו בָּאָרֶץ, עליו לזכור ולהשמיד את עֲמָלֵק. ראו גם שְׁמוֹת פרק י"ז פסוקים ח-ט"זשְׁמוֹת פרק י"ז פסוקים ח-ט"ז: ח
וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
ט
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי.
י
וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה.
יא
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק.
יב
וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.
יג
וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.
יד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.
טו
וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי.
טז
וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר.
. |
| יז זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. |
| ט | וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו, וְעָנְתָה וְאָמְרָה: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו". וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל 'בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל'. |
| י"ז | זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. |