דְּבָרִים י”ט

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Fleeing To The City Of Refuge, By Illustrators of Charles Foster, The Story of the Bible, Philadelphia: A.J. Homan Co., 1884. [Public domain], via Wikimedia Commons

וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת (ד)

סיכום

יש להבדיל 3 ערי מקלט שנועדו להגן על אָדָם שרצח בִּשְׁגָגָה מפני זעמו של גואל הדם. אם הסתבר שהאָדָם רצח בכוונה ומתוך שנאה אז הוא יוסגר לגואל הדם. אם כתוצאה מקיום המצוות ה' ירחיב את גבולות הארץ, יש לקבוע 3 ערי מקלט נוספות. אסורה הסגת גבול. דרושים לפחות 2 עדים כדי להרשיע בעבירות חמורות. על עֵד שֶׁקֶר יוטל העונש שהיה מקבל הנאשם אם היה מוּרְשָׁע.

תקציר

אחרי שהעַם יכבוש ויתנחל בערי הארץ, עליו להבדיל 3 ערים כעָרֵי מִקְלָט (ראו עוד על צווי זה בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ה ועל קִיּוּמוֹ ביְהוֹשֻׁעַ פרק כ). יש למדוד את אורך הדרכים ולחלק את הארץ ל-3 חלקים (שווים), כך שבכל חלק תהיה עיר מקלט אחת (אֵלֶּה הערים קָדֵשׁ בנַפְתָּלִי, שְׁכֶם באֶפְרָיִם וחֶבְרוֹן ביְהוּדָה).

א כִּי יַכְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. ב שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. ג תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ.

המקלט מיועד רק למי שהרג אָדָם בשוגג וללא שנאה מוקדמת. לדוגמה, אָדָם שיצא לחטוב עצים עם חברו, וכאשר הניף את הגַּרְזֶן כדי לכרות את העץ נפל הַבַּרְזֶל של הגַּרְזֶן מהעץ על החבר והרג אותו. ההורג יכול לנוס לעיר מקלט, שחייבת להיות קרובה מספיק, כדי שגואל הדם (קרובו של המֵת שמחויב לנקום את הרצח) לא ישיג את הנמלט ויהרוג אותו מתוך כעס, למרות שלא מגיע לו למות.

ד וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. ה וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי. ו פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

יש כאמור להבדיל 3 ערי מקלט, אבל אם העַם ישמור בנאמנות את המצוות, אז ה' יקיים את הברית עם האבות וירחיב את גבולות הארץ, ואז יש להבדיל 3 ערים נוספות (אלה ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי - בֶּצֶר ברְאוּבֵן, רמות גִּלְעָד בגָד וגּוֹלָן בבָּשָׁן שבמְנַשֶּׁה ). זאת כדי שהערים לא יִרְחֲקוּ יותר מדי מההורג בשגגה, ויִשָּׁפֵךְ דמו הנקי בשל כך.

ז עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ. ח וְאִם יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה. י וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים.

אבל אם אָדָם שונא אָדָם אחר, והורג אותו אחרי שאָרַב לו (כלומר לא בשגגה) אז הוא לא זכאי להגנה של עיר המקלט. אם הוא נס לשם, על זקני העיר להוציאו משם ולמסור אותו לידי גֹּאֵל הַדָּם, שזכאי להוציאו להורג. אין לרחם על רוצח שכזה, ויש להורגו כדי לטהר את העַם מהדַם הנקי שנשפך.

יא וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל. יב וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת. יג לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ.

אסור לאָדָם להסיג גבול (להזיז את אבני הגבול לאחור לתוך נחלה שְׁכֵנָה), כיוון שגבולות הנחלות נקבעו ע"י ראשוני המתנחלים בארץ.

יד לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.

לא מספיק שיעמוד עֵד אחד להעיד כנגד נֶאֱשַׁם בעברות חמורות של עָו‍ֹן או חֵטְא, אלא דרושים 2 עֵדִים או יותר (כמו למשל ב).

טו לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָו‍ֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר.

אם עֵד רשע קם להעיד דברים כנגד נֶאֱשַׁם, על הנֶאֱשַׁם והעֵד להתייצב מול הכוהנים והשופטים שבבית המשפט (ראו ), והם יחקרו היטב את המקרה. אם הם יגלו שהעֵד שיקר, אז הם יטילו עליו את העונש שהיה מקבל הנאשם אם היה מוּרְשָׁע. זהו עונש של מידה כנגד מידה (עַיִן תַּחַת עַיִן..) ונועד להרתעה כנגד עדויות שֶׁקֶר.

טז כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה. יז וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם. יח וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו. יט וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. כ וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ. כא וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ו	פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ..
י"ד	לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ..
ט"ו	לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָו‍ֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר.