+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Weighing scale for gold. Muséum de Toulouse. Former collection of French botanist Jean Baur. Donated to the Museum of Toulouse in 2010. Photo by Roger Culos. [CC-BY-SA-4.0]
מֹאזְנֵי מִרְמָה (א)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Carthaginian female figure. between 599 and 300 BC. National Archaeological Museum. From Vives Collection. By Luis García (Zaqarbal), [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם (כ"ב)
סיכום
פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו (חכמה\טיפשות, צדיקות\רשע, אמת\שקר וחנופה, שמירת סוד וחשיפתו, צדקה וקמצנות) ופתגמים המדגישים טענה ע"י הבאת שני פנים לה (הֵעָזְרוּת בתחבולות במלחמה, המנעות ממתן ערבות לזָר).
תקציר
ה' מתעב מֹאזְנֵים המזייפות את המשקל, ורוצה באבן (המשמשת למדידת משקל במֹאזְנֵים) שאינה מזוייפת.
א מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.
בזיון\קָלוֹן מְלַוֶּוה את הרֶשַׁע\זָדוֹן, והחָכְמָה מְלַוָּוה את הצניעות.
ב בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.
התּוֹם של הצדיקים יַנְחֶה אותם בדרכם הישרה, והסילוף\אי-היושר של הבּוֹגְדִים יגרום להם לשוד ושבר.
ג תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם [יְשָׁדֵּם].
עושר לא יעזור ביום צרה (יום הכעס\עֶבְרָה של ה') בעוד שמעשי הצדק יצילו אז מִמָּוֶת.
ד לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
מעשי הצדק של התָּמִים\טהור יְיַשְּׁרוּ לו את דרכו, בעוד שהרָשָׁע יפול בעצמו בתוך מעשיו הרעים.
ה צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.
מעשי הצדק של היְשָׁרִים יצילו אותם, בעוד הבוגדים יִלָּכֵדוּ בשקרים\הַוַּת של עצמם.
ו צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.
כשרְשָׁעִים ואנשי-אָוֶן\רוע (אוֹנִים) מתים אובדות יחד איתם כל תוכניותיהם הרעות.
ז בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה.
הצדיק יְחַלֵּץ מצרה, ואז יִפֹּל הרשע באותה צרה.
ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו.
האדם מתקלקל\מושחת כשהוא מקבל חנופה, בעוד שאם הוא מקבל את דעתו של הצדיק (הכוללת גם תוכחות) אז הוא יֵחָלֵץ מרעה.
ט בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ.
מעשי הצדיקים ונפילת הרשעים יביאו לשמחה ושירה\רִנָּה בעיר\קִרְיָה שלהם.
י בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
הברכה שבמעשי הצדיקים היְשָׁרִים תביא לשגשוג בעיר\קִרְיָה שלהם, בעוד שדברי הרשעים יגרמו להריסתה.
יא בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס.
מי שמלגלג\בָּז לאדם אחר הוא חסר לֵב (לֵב הוא מקום החכמה), ולכן החכם לא ילגלג אלא יַחֲרִישׁ.
יב בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ.
אָדָם הנוהג לרכל גם מגלה סודות, בעוד שהנאמן ברוּחוּ ישמור על הסוד.
יג הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.
עָם שאינו נוהג בתַּחְבֻּלוֹת במלחמה יִפּוֹל בה, בעוד שמי שנעזר ביועצי מלחמה חכמים יזכה לתְשׁוּעָה (פסוק זה הוא המוטו הנוכחי של ארגון המוסד).
יד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
לתת ערבות לזָר היא דבר רַע וגורם לשבר\רָעוּעַ (רצף של 3 מלים עם צלילי האותיות ר' ו-ע'), בעוד שהנמנע מ(מתן ערבות ב)תקיעת כף ישאר בטוח.
טו רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.
אישה נאה עוזרת\מוסיפה לכבוד לבעלה, בעוד שהרשעים\עָרִיצִים מוסיפים לעצמם רק עֹשֶׁר.
טז אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.
הנוהג בחֶסֶד עם אחרים גומל את נפשו (חייו) שלו, בעוד שהמתאכזר לאחרים כאילו מלכלך\עֹכֵר את היורשים שלו (ע"י קלקול ירושתו).
יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.
תוצאת\פְעֻלַּת השָׁקֶר היא מעשה רשעות, ותוצאת האֱמֶת היא שכר הזריעה של מעשי הצדק.
יח רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת.
מעשי הצדק הם בסיס איתן לחיים, בעוד שרדיפת הרוע מביאה למוות.
יט כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ.
ה' מתעב את ההולכים בדרכים לא יְשָׁרוֹת (עִקָּשׁוֹת), ורוצה את התמימים ההולכים בדרכים היְשָׁרוֹת.
כ תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ.
מי שמפר את הבטחתו (יָד לְיָד) לא יסלחו לו (ולצאצאיו), בעוד שצאצאי הצדיק (שלא הפר את הבטחתו) ימלטו מעונש.
כא יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.
נֶזֶם זהב יפה לא מתאים לחֲזִיר מזוהם, כמו שיופי לא מתאים לאישה חסרת טעם\שֵׂכֶל.
כב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.
הצדיקים רוצים\מִתְאַוִּים בדברים הטובים בעיני ה', והרשעים מקווים לדברים המביאים כעס\עֶבְרָה בה'.
כג תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה.
מי שמפזר מכספו לעניים יזכה בתוספת על מה שנתן, בעוד שמי שחוסך במעשה הישר של נתינת צְדָקָה יבוא עליו מחסור.
כד יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר.
נֶפֶשׁ הנותנת בְּרָכָה, בסוף תזכה בעצמה בטוב (דשן\שומן), והנותנת מַיִם בסוף תִּרְוֶוה מהם בעצמה.
כה נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא.
מי שאוגר את התבואה (כדי להתעשר מעליית המחירים) העַם יקלל אותו\יִקְּבֻהוּ, בעוד שמי שמוכר את תבואתו לעַם יזכה בברכתו.
כו מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.
מי שמחפש\שֹׁחֵר לעשות טוב בעצם מבקש לעשות דברים רצויים בעיני ה' ואדם, בעוד שמי שמבקש לעשות דברים רעים, מביא אותם על עצמו.
כז שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ.
מי ששם את מבטחו בעושר שלו בסוף יפול (כמו עלה נובל) בעוד שהצדיקים (הבוטחים בה' ובמעשיהם הטובים) יפרחו כמו עלה רענן.
כח בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
מי שמזניח (מלכלך\עוֹכֵר) את ביתו יאבד את רכושו\ירושתו\נחלתו שתעבור כמו רוּחַ, וכך הטיפש יהפוך לעבדו של החכם.
כט עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.
הצדיק\החָכָם זוכה לקבל פְּרִי מעֵץ החַיִּים, כי כשהוא נותן חכמה הוא כאילו זוכה בנפשות תלמידיו.
ל פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם.
לצדיק ישלמו טוב כגמולו כאן בארץ, קל וחומר שהרשע גם ייענש כאן.
לא הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו.
י"ד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
כ"ב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Mossad seal, by User:רונאלדיניו המלך [Public domain], via Wikimedia Commons, mixed to jpg from svg by Allon Adir for Alamapa
סמל המוסד (מִשְׁלֵי י"א פסוק י"ד)