עיר
לְבוֹא חֲמָת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

village of labweh, by Jaclette, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
הכפר הלבנוני לבווה (Labweh) המזוהה עם לְבוֹא חֲמָת
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
לְבוֹא חֲמָת במקרא
לְבוֹא חֲמָת נזכרת כמקום על הגבול הצפוני של הארץ, וכנקודה הצפונית ביותר בארץ המובטחת. גבול צפוני זה עבר מהים במערב דרך "הֹר הָהָר"
[*]שלא זוהה
עד לְבֹא חֲמָת ומשם המשיך מזרחה לאזור צְדָדָה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוקים ז-ח: ז וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. ח מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה.
(ראו מפה). הנביא יְחֶזְקֵאל תיאר גם כן את גבולות הארץ ומסר תיאור דומה של הגבול הצפוני עם כמה שמות מקום נוספים, וציין שממלכת חֲמָת שכנה מצפון לגבול זה
[^]יְחֶזְקֵאל פרק מ"ז פסוקים ט"ו-י"ז: טו וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפוֹנָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה. טז חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן. יז וְהָיָה גְבוּל מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן.
.

12 המְּרַגְּלִים ששלח מֹשֶׁה לְרַגֵּל בארץ לפני בוא העַם תָּרוּ את כל הארץ מִגבולה הדרומי במִּדְבַּר צִן ועד לנקודה הצפונית ביותר בלְבוֹא חֲמָת
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"א: כא וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת.
. בפועל אבל אזור לְבוֹא חֲמָת לא נכבש בימי יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים ב, ה: ב זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי. ... ה וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
ונשארו בה הַחִוִּי שישבו באזור הַר הַלְּבָנוֹן
[^]שׁוֹפְטִים פרק ג פסוק ג: ג חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
. לְבוֹא חֲמָת נכבשה רק בימי דָוִד, ומצויין שכשדָוִד קרא לעַם מכל רחבי הארץ להצטרף לתהלוכה החגיגית בה הובא האֲרוֹן ליְרוּשָׁלַיִם, הוזמנו גם בְּנֵי העַם שישבו בלְבוֹא חֲמָת
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק ה: ה וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים.
. גם בנו שְׁלֹמֹה כלל את תושבי לְבוֹא חֲמָת בין הַקְרוּאִים לחגיגות חנוכת המִקְדָּשׁ
[^]מְלָכִים-א פרק ח פסוק ס"ה: סה וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.
.

לְבוֹא חֲמָת נפלה אח"כ בידי אֲרַם דַמָּשֶׂק, אך הוחזרה לממלכת יִשְׂרָאֵל ע"י יָרָבְעָם ה-2
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק כ"ה: כה הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר.
. הנביא עָמוֹס ניבא על נפילת ממלכת יִשְׂרָאֵל מלְּבוֹא חֲמָת ועד לנַחַל הָעֲרָבָה בידי צבא האויב
[^]עָמוֹס פרק ו פסוק י"ד: יד כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה.
, ומן הסתם לְּבוֹא חֲמָת אמנם עברה לידי אַשּׁוּר יחד עם כל שאר שטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל.
זיהוי המקום
לְבוֹא חֲמָת נמצאה כאמור בצפון הארץ ובצד הדרומי של הגבול עם ממלכת חֲמָת, כלומר בלבנון של היום. למעשה הפירוש המסורתי של השם "לְבוֹא חֲמָת" הוא "בּוֹאֲךָ חֲמָת", כלומר מקום המבוא לחֲמָת, אך כיום מקובל יותר לזהות את לְבוֹא חֲמָת עם שם של מקום מסוים, ובמיוחד עם התל עליו שוכן הכפר הלבנוני לבווה (Labweh - ראו במפה).

אזור זה היה במקור חלק מהממלכה החַתִּית. החַתִּים נאבקו עם מִצְרַיִם על השליטה באזור סוריה, ומקום בשם "לבא" נזכר כבר בכתבי המְאֵרוֹת המִצְרִיִים (כתבים מאגיים מתחילת האלף השני במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים). פרעה אמנחותפ ה-2 מספר על ציד שערך ביער של לבוא בימי מסעות המלחמה שלו באזור (1430 לפנה"ס). אותו יער נזכר גם כ-150 שנה אח"כ ע"י פרעה רעמסס ה-2 בתיאור הגעתו מכוון דרום לאזור הקרב הנודע באזור העיר קָּדֵשׁ שבסוריה
[4]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמוד 57
(הקרב הסתיים כנראה ביתרון לחַתִּים).

אחרי נפילת הממלכה החַתִּית, חִתִּים רבים היגרו והתיישבו בארצות השכנות (כולל בארץ יִשְׂרָאֵל), והקימו גם מספר "ממלכות חַתִּיות חדשות" בעיקר בכמה ערי מדינה בצפון סוריה, ובהן ממלכת חֲמָת. ממלכה זו נפלה כאמור תחת השפעה או שלטון יִשְׂרָאֵלי בימי דָוִד ושְׁלֹמֹה. בימי הכיבוש האשורי של סוריה וארץ ישראל בסוף המאה ה-8 לפנה"ס (בימי תגלת פלאסר ה-3 וסרגון ה-2) נכבשה גם לְבוֹא חֲמָת (המכונה "לַבְאֻ" בכתובת של תגלת פלאסר ה-3), והיתה כנראה לעיר גבול בין מחוז דַמָּשֶׂק למחוז חֲמָת
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 417-416
.

לְבוֹא חֲמָת מזוהה כאמור עם הכפר הלבנוני לבווה, השוכן באזור פּוֹרֶה על אחד מהיובלים של נהר הארנת\האורונטס מצפון לבַּעַל-בֵּכּ וכ-40 ק"מ מדרום לקָּדֵשׁ. בתל (למעשה זוג תלים) עליו יושב הכפר נמצאו ממצאים מהתקופה הניאוליתית, וחרסים המעידים על ישוב מתקופת הברונזה ומתקופות מאוחרות יותר. בכפר נמצאים גם שרידים של מקדש רומאי שהוסב למבצר בימי השלטון הביזאנטי
[9]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 417
.
פרקים המזכירים את לְבוֹא חֲמָת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על לְבוֹא חֲמָת באתר של ויקיפדיה.