בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם (ב) בצילום - רשימת כיבושי שִׁישַׁק על קיר מקדש בכַּרְנָךְּ שבמצרים
|
סיכום
רְחַבְעָם והעַם חוטאים לה' ופרעה שִׁישַׁק עולה על יְרוּשָׁלִָם. הנביא שְׁמַעְיָה משכנע את רְחַבְעָם ושריו לחזור בתשובה וה' לכן לא משמיד אותם ואת העיר לגמרי, אבל שִׁישַׁק בוזז את אוצרות המקדש. רְחַבְעָם מת ונקבר בעיר אחרי שמלך 17 שנה. בנו אֲבִיָּה מולך אחריו
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק י"ד
.
תקציר
שִׁישַׁק עולה על יְהוּדָה: אחרי שמלכות רְחַבְעָם מתבססת\מתכננת ומתחזקת, הוא והעַם מתחילים לעזוב את תורת ה'. כעונש על כך, בשנה 5 למלכות רְחַבְעָם, עולה פרעה שִׁישַׁק על יְרוּשָׁלַיִם. |
א וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ. ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה. |
שִׁישַׁק בא בראש צבא ענק הכולל 1200 מרכבות ו-60 אלף פרשים, וחיילים רבים מכדי שניתן יהיה לספור אותם, בני לאומים שונים מִמִּצְרַיִם, לוּב, סֻכִּיִּם [*]עם לא מוכר, אך יש המזהים אותו עם הת'וכים הנזכרים בכתבים מצרים קדומים , ומכּוּשׁ. שִׁישַׁק כובש את הערים המבוצרות שביהוּדָה[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 93 [*]אשר על ביצוריהן עמל רְחַבְעָם, כפי שסופר בפרק הקודם ומגיע עד שערי יְרוּשָׁלַיִם.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה-י"ב: ה
וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה.
ו
וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ.
ז
וְאֶת בֵּית צוּר וְאֶת שׂוֹכוֹ וְאֶת עֲדֻלָּם.
ח
וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף.
ט
וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה.
י
וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת.
יא
וַיְחַזֵּק אֶת הַמְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן בָּהֶם נְגִידִים וְאֹצְרוֹת מַאֲכָל וְשֶׁמֶן וָיָיִן.
יב
וּבְכָל עִיר וָעִיר צִנּוֹת וּרְמָחִים וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד וַיְהִי לוֹ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן.
. |
ג בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים. ד וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלִָם. |
הנביא שְׁמַעְיָה [*]הנזכר גם בפרק הקודם מודיע למלך ולשָׂרִים שבאו להתגונן בתוך חומות יְרוּשָׁלַיִם, שה' נטש אותם כיוון שהם נטשו אותו. כולם מכירים בצדקת ה' וחוזרים בתשובה.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ב-ד: ב
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁמַעְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר.
ג
אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִן לֵאמֹר.
ד
כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ עִם אֲחֵיכֶם שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל יָרָבְעָם.
|
ה וּשְׁמַעְיָה הַנָּבִיא בָּא אֶל רְחַבְעָם וְשָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֶל יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שִׁישָׁק וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם בְּיַד שִׁישָׁק. ו וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק יְהוָה. |
ה' מודיע לשְׁמַעְיָה שלכן הוא לא ישמיד אותם אלא ישאיר מהם מעט פליטה. הוא גם לא ישפוך\יתיך את כעסו\חמתו על יְרוּשָׁלַיִם וימסור אותה לידי שִׁישַׁק, אבל בני העם בכל זאת יעבדו את שִׁישַׁק [*]בכך שיעלו לו מס כבד כפי שיסופר להלן וכך הם יוכלו להבין מה ההבדל בין לעבוד את ה' לבין לעבוד את אחת ממַמְלְכוֹת הארץ. |
ז וּבִרְאוֹת יְהוָה כִּי נִכְנָעוּ הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל שְׁמַעְיָה לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלִַם בְּיַד שִׁישָׁק. ח כִּי יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים וְיֵדְעוּ עֲבוֹדָתִי וַעֲבוֹדַת מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. |
שִׁישַׁק עולה על יְרוּשָׁלַיִם ולוקח את אוצרות המקדש והארמון, כולל את מגיני הַזָּהָב שעשה שְׁלֹמֹה [^]מְלָכִים-א פרק י פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.
יז
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
. רְחַבְעָם עושה במקומם\תַּחְתָּם מגינים מנְחֹשֶׁת ומפקיד אותם אצל מפקדי\שָׂרֵי הָרָצִים[*]חיילים הרצים לבצע את פקודותיו של המלך אשר שומרים על פתח הארמון. כל פעם שהַמֶּלֶךְ היה הולך מהארמון למקדש[*]הארמון נבנה בסמוך למקדש על הר הבית, וכל מבני המתחם נמצאו למעשה בתוך חצר גדולה היו הָרָצִים נושאים את המגינים ואח"כ הם היו משיבים אותם לתאיהם.
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
|
ט וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה. י וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתֵּיהֶם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי מִדֵּי בוֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה בָּאוּ הָרָצִים וּנְשָׂאוּם וֶהֱשִׁבוּם אֶל תָּא הָרָצִים. |
סוף מלכותו של רְחַבְעָם: רְחַבְעָם נכנע כאמור בפני ה' וגם בִּיהוּדָה נעשו מעשים טובים, ולכן ה' לא הרס\השחית לגמרי את המלך ואת ממלכתו. כך התחזק רְחַבְעָם במלכותו. הוא עלה למלוכה בגיל 41 ומלך במשך 17 שנה מיְרוּשָׁלַיִם, העיר שבה בחר ה' מכל הערים של שבטי יִשְׂרָאֵל לשכן בה את שמו [*]במקדש . אמו של רְחַבְעָם היתה עַמֹּנִית[*]לשְׁלֹמֹה היו נשים נָכְרִיּוֹת רבות וביניהן גם עַמֳּנִיּוֹת ושמה היה נַעֲמָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוק א: א
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת.
|
יב וּבְהִכָּנְעוֹ שָׁב מִמֶּנּוּ אַף יְהוָה וְלֹא לְהַשְׁחִית לְכָלָה וְגַם בִּיהוּדָה הָיָה דְּבָרִים טוֹבִים. יג וַיִּתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִַם וַיִּמְלֹךְ כִּי בֶן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית. |
רְחַבְעָם חטא בכך שלא ביקש\דרש את ה' בלב שלם. שאר תולדות רְחַבְעָם וכל מעשיו כְּתוּבִים בספרי "דִּבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא" ו"דִּבְרֵי עִדּוֹ הַחֹזֶה" [*]שְׁמַעְיָה ועִדּוֹ ניבאו גם בימי אֲבִיָּה בן רְחַבְעָם ויָרָבְעָם מלך ישראל - ראו על שְׁמַעְיָה ועִדּוֹ בעמוד השמות , שם תועדו אילן היוחסין של רְחַבְעָם
[^]
עמוד השמות
[*]ראו בפרק הקודם והמלחמות שנלחם ביָרָבְעָם במשך כל תקופת מלכותו. רְחַבְעָם מת ושוכב בקברו שבאחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד ובנו אֲבִיָּה עולה למלוכה אחריו. |
יד וַיַּעַשׂ הָרָע כִּי לֹא הֵכִין לִבּוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה. טו וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחַרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים. טז וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם.. |
ט"ו | וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחַרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה.. |