וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד (ל)
פרטי היוצר\ת
Assyrian siege-engine attacking the city wall of Lachish., By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
תבליטי לָכִיש, בהם מתוארים מהלכי כיבוש העיר בידי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר (פסוק ט)
|
סיכום
סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עולה על יְהוּדָה וצר על יְרוּשָׁלַיִם. שליחיו מנסים לשכנע את הָעָם השומע מהחומות שאין טעם להתנגד, ומשמיצים את ה'. חִזְקִיָּהוּ ויְשַׁעְיָהוּ מתפללים לה', ומלאך ה' מכה במחנה אַשּׁוּר. סַנְחֵרִיב חוזר לאַשּׁוּר שם הוא נרצח בידי בניו. חִזְקִיָּהוּ חולה אנושות ומתפלל לעזרה, נרפא ומקבל אות מה', אבל אז הוא חוטא בחטא הגאווה אל מול משלחת בָּבֶלית. הוא מת נקבר באזור מכובד בעיר דָוִד, ובנו מְנַשֶּׁה מולך תחתיו
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק י"ח-מְלָכִים-ב פרק י"ט, וגם ביְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ו-יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז
.
תקציר
סַנְחֵרִיב עולה על יְהוּדָה, וחִזְקִיָּהוּ מכין את יְרוּשָׁלַיִם למצור: אחרי כל המעשים הנאמנים שעשה חִזְקִיָּהוּ ואשר תוארו בפרקים הקודמים, עולה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עם צבאו על כל הערים המבוצרות ביְהוּדָה ומתכן להבקיע אותן כדי לקחת אותן לעצמו. |
א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו. |
חִזְקִיָּהוּ מבין שסַנְחֵרִיב עומד להפנות את צבאו כדי להלחם על יְרוּשָׁלַיִם, והוא מתייעץ עם שָׂרָיו ומפקדי צבאו אשר מחליטים לסתום את המעיינות שהיו מחוץ לעיר [*]הכוונה לעין רֹגֵל ובמיוחד למעין הגִּחוֹן שמימיו הוסטו דרך נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ מתחת לאדמה מַּעְרָבָה לבְּרֵכָה שבתחום עִיר דָּוִד כך שיהיו נגישים לתושבי העיר בזמן המצור הצפוי, ולא לצבא המצור החונה מחוץ לחומות - ראו בפסוק ל' להלן ובעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ. ומסייעים לו בכך. המונים נאספים לסתום את כל הַמַּעְיָנוֹת ואת הגישה לנַּחַל הזורם בפנים האדמה[*]הכוונה לנִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ שזה עתה נחצבה כדי שמַלְכֵי אַשּׁוּר לא ימצאו מַיִם רַבִּים לצבאם אם יבואו לשים מצור על יְרוּשָׁלַיִם. |
ב וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלִָם. ג וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ. ד וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ לֵאמֹר לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים. |
חִזְקִיָּהוּ מחזק את החומות ובונה את המקומות שבהן הן היו פרוצות. הוא מקים מגדלים על החומות ומקים חומה נוספת מחוץ לחומה המקורית [*]ביְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוקים ט-י , מחזק את שטח הַמִּלּוֹא של עיר דָוִד
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוקים ט-י: ט
וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה.
י
וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְֿצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה.
מסופר על שיפוץ הבקיעים בחומה תוך ביצוע הריסות בתים צמודים לחומה. בנְחֶמְיָה פרק ג פסוק ח
[^]
נְחֶמְיָה פרק ג פסוק ח: ח
עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה.
נזכרת "הַחוֹמָה הָרְחָבָה" המשוערת כחומה שהקיפה את שכונת ה"מִּשְׁנֶה" החדשה שבאזור הגבעה המערבית וששרידים ממנה נחשפו באזור העיר העיר העתיקה - ראו פרטים נוספים ומפה בנְחֶמְיָה פרק ג.[*]הַמִּלּוֹא משוער כמערכת ביצורים כלשהי ממולאת בעפר שהיתה ביְרוּשָׁלַיִם. מקומו המדוייק שנוי במחלוקת, וההשערות כוללות אגף של המצודה של דָּוִד בעִיר דָּוִד שהיתה בעלת קירות תמך שחוזקו במילוי פנימי, כפי שנרמז אולי בשְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק ט ומכין כלי-נשק\שֶׁלַח רבים
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק ט: ט
וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה.
, או מילוי עפר ששימש לסתימת הפירצה בחומה הצפונית של עִיר דָּוִד שנפרצה כדי לחבר את עִיר דָּוִד עם האזור החדש של העיר בהר הבית, כפי שמשתמע אולי ממְלָכִים-א פרק י"א פסוק כ"ז
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוק כ"ז: כז
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו.
.[*]ראו שֶׁלַח במובן חרב או כלי נשק אחר בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ג פסוק י ומגינים.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וַיַּעֲמֵד אֶת כָּל הָעָם וְאִישׁ שִׁלְחוֹ בְיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב.
|
ה וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים. |
חִזְקִיָּהוּ מְמַנֶּה מפקדים על הָעָם, אוסף אותם ברחבת השַׁעַר ונואם להם שם נאום מעודד: על בני הָעָם לחזק\לאמץ את גופם [*]כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ה פסוק ג , כי אל להם לפחוד ממֶלֶךְ אַשּׁוּר ומהצבא הגדול שבא אתו, כי איתנו יש כח רַב אף יותר - ה'! לעזרת מֶלֶךְ אַשּׁוּר יש את זרועות הבָּשָׂר של חייליו, ואילו לעזרתנו בא ה' שילחם את מִלְחֲמֹתֵנוּ לצידנו. הָעָם שומע את הדברים ובוטח\נשען\נסמך עליהם.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ה פסוק ג: ג
חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.
, וראו את קריאת הקרב המעודדת "חִזְקוּ וְאִמְצוּ" גם בדְּבָרִים פרק ל"א פסוק ו
[^]
דְּבָרִים פרק ל"א פסוק ו: ו
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.
וביְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוק כ"ה
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוק כ"ה: כה
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם.
|
ו וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל לְבָבָם לֵאמֹר. ז חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עִמּוֹ כִּי עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ. ח עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. |
דברי השליחים של סַנְחֵרִיב וסוף המצור: אחרי הדברים הללו, ובזמן שסַנְחֵרִיב עולה למצור על לָכִישׁ עם צבאו וכל מֶמְשַׁלְתּוֹ הוא שולח שליחים ליְרוּשָׁלַיִם עם מסר לחִזְקִיָּהוּ ולכל בני יְהוּדָה הנצורים בעיר: |
ט אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל לָכִישׁ וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ עַל יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לֵאמֹר. |
על מי סומכים בני יְהוּדָה בעודם נצורים ביְרוּשָׁלַיִם? הרי חִזְקִיָּהוּ רק מוביל אותם למוות ברעב וּבְצָמָא כשהוא מעודד אותם כאילו ה' יציל אותם מידי סַנְחֵרִיב. הרי חִזְקִיָּהוּ בעצמו הסיר את כל הבמות והמזבחות של ה' מרחבי יהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם והותיר לו רק מִזְבֵּחַ אחד שלפניו הם יכולים עוד להשתחוות ולהקטיר קטורת [*]חִזְקִיָּהוּ אמנם הרס את כל הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת שברחבי ממלכתו .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"א פסוק א: א
וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת מִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד לְכַלֵּה וַיָּשׁוּבוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתוֹ לְעָרֵיהֶם.
כדי להתיר את הפולחן לה' רק במקדש המרכזי, וזאת בהתאם לחוקי התורה. |
י כֹּה אָמַר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל מָה אַתֶּם בֹּטְחִים וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר בִּירוּשָׁלִָם. יא הֲלֹא יְחִזְקִיָּהוּ מַסִּית אֶתְכֶם לָתֵת אֶתְכֶם לָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יב הֲלֹא הוּא יְחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו תַּקְטִירוּ. |
הנצורים יודעים וודאי מה סַנְחֵרִיב ואבותיו מלכי אַשּׁוּר עשו לעמים הרבים שאותם כבשו. האם האלים של אותם עמים הצליחו להציל את הארצות של נאמניהם מידי סַנְחֵרִיב? מי מכל האלים הרבים הללו של העמים שאותם השמידו\הֶחֱרִימוּ מלכי אַשּׁוּר הצליח לְהַצִּיל את נאמניו? ומי מהם הביא את בני יְהוּדָה לחשוב שגם אלוהיהם יצליח לְהַצִּיל אותם מידו? |
יג הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הֲיָכוֹל יָכְלוּ אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת אַרְצָם מִיָּדִי. יד מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי כִּי יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי. |
לכן אל לחִזְקִיָּהוּ לנאום\לשאת לפניהם נאומים מעודדים ולהסית אותם להאמין לרעיונות כאלה, כי לא היה אַף אלוהים של עם או של ממלכה שהצליח לְהַצִּיל את עַמּוֹ מידי סַנְחֵרִיב או משאר מלכי אַשּׁוּר, ולכן גם האלוהים של בני יְהוּדָה לא יציל אותם מידיו. |
טו וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל תַּאֲמִינוּ לוֹ כִּי לֹא יוּכַל כָּל אֱלוֹהַ כָּל גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי אַף כִּי אֱלֹהֵיכֶם לֹא יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִי. |
כך ממשיכים שליחי סַנְחֵרִיב לדבר על ה' ועל חִזְקִיָּהוּ, וסַנְחֵרִיב שולח גם איגרות\סְפָרִים עם דברי השמצות\חֶרְפָּה על ה' ולפיהם כמו שאלוהי העמים האחרים לא הצילו את נאמניהם מיד סַנְחֵרִיב כך גם "אלוהי חִזְקִיָּהוּ" לא יציל את עַמּוֹ מידיו. |
טז וְעוֹד דִּבְּרוּ עֲבָדָיו עַל יְהוָה הָאֱלֹהִים וְעַל יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּוֹ. יז וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִי. |
השליחים אמרו את הדברים בקול רם ובעברית\יְהוּדִית אל מול תושבי יְרוּשָׁלַיִם ששמעו אותם מעל חומות העיר, וזאת כדי להבהיל את הנצורים וכך ללכוד את הָעִיר. השליחים דיברו כך על ה' אלוהי יְרוּשָׁלַיִם כאילו היה דומה לאלוהי שאר העמים שהיו לא יותר מפסלים מעשה יְדֵי אָדָם. |
יח וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית עַל עַם יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר. יט וַיְדַבְּרוּ אֶל אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלִָם כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם. |
לשמע הדברים, חִזְקִיָּהוּ ויְשַׁעְיָהוּ הנביא מתפללים לה' וזועקים לשמיים לעזרתו. ה' שולח שליח\מַלְאָךְ אשר משמיד כל חייל וכל שליט\נָגִיד ושָׂר מלחמה בצבא אַשּׁוּר. סַנְחֵרִיב נאלץ לשוב בבושת פנים לאַשּׁוּר, וכשהוא בא להתפלל שם בבית\מקדש אלוהיו בניו\יוצאי-מֵעָיו הורגים אותו שם בֶחָרֶב [*]בגרסת מְלָכִים מפורט שמלאך ה' הכה בלילה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר 185 אלף איש. כשסַנְחֵרִיב חזר לבִירָתוֹ נִינְוֵה, ובעודו משתחווה לאלוהיו נִסְרֹךְ במקדשו, באו בָּנָיו (אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר) ורצחו אותו במכת חֶרֶב, ואז נמלטו לאֶרֶץ אֲרָרָט, ואֵסַרְחַדּוֹן בן סַנְחֵרִיב עלה למלוכה באַשּׁוּר אחריו .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ל"ה-ל"ז: לה
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
לו
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה.
לז
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר [בָּנָיו] הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
. |
כ וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל זֹאת וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּשְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו ומיציאו [וּמִיצִיאֵי] מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. |
כך ה' הושיע את חִזְקִיָּהוּ ואת תושבי יְרוּשָׁלַיִם מידי סַנְחֵרִיב ומיד כל שאר אויביהם והוביל אותם לנצחון על כל האויבים שהקיפו את יְהוּדָה. שמו של חִזְקִיָּהוּ נישא אח"כ לגובה בין כל האומות, ורבים החלו להביא מנחות לה' ביְרוּשָׁלַיִם וחפצים-יקרים\מִגְדָּנוֹת לחִזְקִיָּהוּ. |
כב וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִיַּד כֹּל וַיְנַהֲלֵם מִסָּבִיב. כג וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַיהוָה לִירוּשָׁלִַם וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי כֵן. |
שאר תולדות חִזְקִיָּהוּ: חִזְקִיָּהוּ חולה אנושות ומתפלל לעזרה. ה' נענה לבקשתו ונותן לו מופת כעדות לכך [*]ה' מביא להיפוך תנועת הצל בשעון - ראו מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים א-י"א . חִזְקִיָּהוּ מבריא אך לא משיב בטוב לה' על החסד שגמל איתו אלא הוא נעשה גאוותן\גָבַהּ-לִבּוֹ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים א-י"א: א
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה.
ב
וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה לֵאמֹר.
ג
אָנָּה יְהוָה זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל.
ד
וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא העיר [חָצֵר] הַתִּיכֹנָה וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר.
ה
שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה.
ו
וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.
ז
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי.
ח
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא יְהוָה לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יְהוָה.
ט
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה כִּי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
י
וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
יא
וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהוָה וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
[*]הכוונה לארוע (הנרמז גם בפסוק ל"א להלן) שבו חִזְקִיָּהוּ מתוך גאווה הראה לשליחי מֶּלֶךְ בָּבֶל את כל אוצרות הממלכה , וכך מביא על עצמו ועל יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם את כעס\קֶצֶף ה'
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים י"ב-י"ג: יב
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ.
יג
וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ.
.[*]יְשַׁעְיָהוּ ניבא שבגלל אותה גאווה עתידים הבבלים עוד לשוב ולקחת את כל האוצרות שראו אצל חִזְקִיָּהוּ וגם לקחת בשבי את צאצאיו . אבל חִזְקִיָּהוּ נכנע לבסוף לפני ה' בעקבות חטא הגאווה שלו, יחד עם תושבי יְרוּשָׁלַיִם, ולכן תוצאות הכעס של ה' לא באו עליהם בימי חִזְקִיָּהוּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים ט"ז-י"ח: טז
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה.
יז
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה.
יח
וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יקח [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.
.[*]ביזת יְרוּשָׁלַיִם וגלות בָּבֶל התרחשו כ-100 שנים לאחר ארועי הפרק הזה . |
כד בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ עַד לָמוּת וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וַיֹּאמֶר לוֹ וּמוֹפֵת נָתַן לוֹ. כה וְלֹא כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. כו וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ הוּא וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְלֹא בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף יְהוָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ. |
חִזְקִיָּהוּ זוכה בעושר ובכבוד רב, והוא מכין בתי אוצר לאוצרותיו הרבים, כולל לכסף ולזהב, לאבנים היקרות, לבשמים, למָגִנִּים ולשאר חפצי התענוגות היקרים [*]ראו "שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה" במובן של כלי תענוגות יקרי ערך גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ט"ז . הוא בונה גם מחסנים\מִסְכְּנוֹת לתבואת הדגן הרבה שלו, לתִּירוֹשׁ הענבים וליִצְהָר\שמן-הזַיִת, ואורוות נפרדות למיני הבהמות השונים, כולל לעדרי הצאן שקיבלו אורוות\דירים משלהם. הוא בונה עָרִים וצובר מִקְנֵה של צֹאן וּבָקָר רב, כי הוא זכה בעושר מידי ה'.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ט"ז: טז
וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.
|
כז וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאֹצָרוֹת עָשָׂה לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה. כח וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת. כט וְעָרִים עָשָׂה לוֹ וּמִקְנֵה צֹאן וּבָקָר לָרֹב כִּי נָתַן לוֹ אֱלֹהִים רְכוּשׁ רַב מְאֹד. |
ביְרוּשָׁלַיִם חִזְקִיָּהוּ סותם כאמור את מוצא מעין הגִּחוֹן שמעל נַחַל קִדְרוֹן מחוץ לחומות [*]כדי למנוע את מימיו מצבא המצור החונה מחוץ לעיר - ראו פסוק ד' למעלה ומוביל אותם מטה מערבה לתוך עִיר דָּוִד מבפנים לחומות[*]דרך נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ כדי שיהיו נגישים לתושבי העיר בזמן המצור הצפוי. המים נאספו בבְּרֵכָה - הנזכרת במְלָכִים-ב פרק כ פסוק כ .
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוק כ: כ
וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
היא כמשוער "הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה" הנזכרת ביְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ט
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ט: ט
וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה.
, המכונה כיום בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ - ראו בעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ ובמפה כאן. |
ל וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ. |
פסוק קשה, המתייחס כנראה לפרשת בוא משלחת השגרירים\מְלִיצים שנשלחו מבָּבֶל אל חִזְקִיָּהוּ כשהיה חולה כדי לחקור בעניין המופת שנזכר בפסוק כ"ד [*]ה' הביא כאמור להיפוך תנועת הצל בשעון - ראו מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים י"ב-י"ט . ה' עזב אז את המלך כדי לבחון את מחשבותיו האמיתיים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוקים י"ב-י"ט: יב
בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ.
יג
וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ.
יד
וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל.
טו
וַיֹּאמֶר מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי.
טז
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה.
יז
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה.
יח
וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יקח [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.
יט
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי.
[*]ולפי פסוק כ"ה וספר מְלָכִים המלך אמנם גילה את רגשות הגאווה שבלבו והתגאה בעושרו בפני השגרירים . |
לא וְכֵן בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי בָּבֶל הַמְשַׁלְּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ עֲזָבוֹ הָאֱלֹהִים לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת כָּל בִּלְבָבוֹ. |
שאר תולדות חִזְקִיָּהוּ ומעשיו הטובים מתועדים בדברי נבואות יְשַׁעְיָהוּ הכלולים בסֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. חִזְקִיָּהוּ מת ונקבר באזור העליון (והמכובד) של קִבְרֵי בְנֵי דָוִד, וכל תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם נתנו לו כבוד במותו. בנו מְנַשֶּׁה מולך תחתיו. |
לב וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ וַחֲסָדָיו הִנָּם כְּתוּבִים בַּחֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל סֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. לג וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ כָּל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י"ח | וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית עַל עַם יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר. |
ל | וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד.. |
וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל זֹאת וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם (כ)
וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו וּמִיצִיאֵי מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב (כ"א)
פרטי היוצר\ת
King Hezekiah on his sickbed, Wellcome Library no. 772024i. From Wellcome Images, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ עַד לָמוּת (כ"ד)