מְנַשֶּׁה מלך יְהוּדָה
אָמוֹן מלך יְהוּדָה
|
|
סיכום
מְנַשֶּׁה בן 12 מולך ביְהוּדָה 55 שנים. הוא חוטא ומחטיא את יְהוּדָה בפולחן זר. הוא נענש ונלקח בשבי ע"י צבא אַשּׁוּר, אבל חוזר בתשובה, ה' סולח לו, והוא מסיר את הפולחן הזר שהקים, וגם מחזק את ירושלים ואת יהוּדָה. בנו של מְנַשֶּׁה, אָמוֹן מולך אחריו שנתיים עד שהוא נרצח בידי עבדיו בביתו. "עַם הָאָרֶץ" מכה את הקושרים וממליך את יֹאשִׁיָּהוּ בנו.
תקציר
| הפרק מתבסס ברובו על מְלָכִים-ב פרק כ"א. מְנַשֶּׁה בן 12 מולך ביְהוּדָה 55 שנים. הוא חוטא ומחטיא את יְהוּדָה בפולחן זר שביטל אביו חִזְקִיָּהוּ: כולל פולחן בבמות, מזבח לבַּעַל, פֶּסֶל\סֶּמֶל (לאֲשֵׁרָה לפי גרסת מְלָכִים), ופולחן צבא השמיים. הוא העביר את בנו באש, עוֹנֵן ונִחֵשׁ והשתמש באוֹב וביִדְּעֹנִים, ושָׂם מהמזבחות והפסלים הללו בחצר המקדש. ה' תכנן לשים במקדש זה את שמו, ולשמור על העַם בארצו כל עוד הם מקיימים את מצוותיו. |
| א בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּתוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ג וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר נִתַּץ יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחוֹת לַבְּעָלִים וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרוֹת וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם. ד וּבָנָה מִזְבְּחוֹת בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם. ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה. ו וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנֹּם וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ. ז וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶל דָּוִיד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעֵילוֹם. ח וְלֹא אוֹסִיף לְהָסִיר אֶת רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִים לְכָל הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בְּיַד מֹשֶׁה. ט וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת רָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
| ה' מנסה לתקן את דרכי מְנַשֶּׁה והעַם (דרך נביאיו) אך הם לא מקשיבים. הוא גורם לצבא אַשּׁוּר לתקוף את הארץ והם שובים את מְנַשֶּׁה ולוקחים אותו באזיקים לבָּבֶל (שאַשּׁוּר שלטה גם בה בערך בתקופה זאת). מְנַשֶּׁה חוזר בתשובה, וה' נענה לתפילתו. מְנַשֶּׁה שב למלוך בירושלים, ומכיר בכוחו של ה'. |
| י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. יב וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. יג וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים. |
| מְנַשֶּׁה בונה חומה גבוהה סביב עיר דָוִד מאזור מעין הגִיחוֹן (שנותר מחוץ לעיר ממזרח לחומה) דרך אזור העֹפֶל ועד לשער הַדָּגִים שבצפון הר הבית (ראו מפה). הוא גם שולח שומרים לערים הבצורות. מְנַשֶּׁה מסיר את כל מקומות הפולחן שהקים בעיר ובמקדש, בונה מחדש את מזבח המקדש, וזובח בו זבחי תודה לה'. העַם עדיין חוטא ועובד (את ה') בבמות. |
| יד וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִל בְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה. טו וַיָּסַר אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת הַסֶּמֶל מִבֵּית יְהוָה וְכָל הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית יְהוָה וּבִירוּשָׁלִָם וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר. טז ויכן [וַיִּבֶן] אֶת מִזְבַּח יְהוָה וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבוֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יז אֲבָל עוֹד הָעָם זֹבְחִים בַּבָּמוֹת רַק לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. |
| תולדות מְנַשֶּׁה, כולל חטאי הפולחן שלו, תפילתו לה' (אחרי שנענש) וקבלת תפילתו, מתועדים בדברי הנביאים\הַחֹזִים\חוֹזָי הכתובים בספר דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. מְנַשֶּׁה מת ונקבר בביתו ("בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא" לפי גרסת מְלָכִים), ובנו אָמוֹן מולך אחריו. |
| יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וּתְפִלָּתוֹ אֶל אֱלֹהָיו וְדִבְרֵי הַחֹזִים הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּם עַל דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. יט וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר לוֹ וְכָל חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי. כ וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתוֹ וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
| בנו של מְנַשֶּׁה, אָמוֹן בן 22, מולך אחריו שנתיים. הוא חוזר על חטאי הפולחן של אביו, אבל לא חוזר בתשובה כמוהו. עבדיו רוצחים אותו בביתו, אך "עַם הָאָרֶץ" מכה את הקושרים וממליך את יֹאשִׁיָּהוּ בן אָמוֹן. לפי גרסת מְלָכִים אָמוֹן נקבר בגַן עֻזָּא. |
| כא בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. כב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם. כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה. כד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתוֹ. כה וַיַּכּוּ עַם הָאָרֶץ אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"א | וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. |
| י"ד | וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד.. |
אתרי החומה של מְנַשֶּׁה מלך יְהוּדָה בירושלים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
אתרי החומה של מְנַשֶּׁה מלך יְהוּדָה בירושלים. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- בפסוק י"ד נאמר: "וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד".
-
שַׁעַר הַדָּגִים נזכר גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ג פסוק י"דדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ג פסוק י"ד: יד וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִל בְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה.ובצְפַנְיָה פרק א פסוק יצְפַנְיָה פרק א פסוק י: י וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת., והוא מזוהה לרוב עם שַׁעַר אֶפְרַיִם הנזכר במְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"גמְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"ג: יג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ ויבאו [וַיָּבֹא] יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת אֶפְרַיִם והתפצלה גם מערבה לכוון יָפוֹ משם אולי הובאו הדגים לשווקי העיר.
-
מקומו של שַׁעַר הַמַּיִם שנוי במחלוקת. בנְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ו: כו וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא.הוא מופיע כנמצא ממזרח למגדל היוצא (מבית המלך העליון שבדרום הר הבית), בנְחֶמְיָה פרק ח פסוק אנְחֶמְיָה פרק ח פסוק א: א וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל."הָרְחוֹב" (הרְחָבָה) שמול השער נזכר כמקום כינוס העם לשמיעת התורה, ובנְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"זנְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"ז: לז וְעַל שַׁעַר הָעַיִן וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח.שַׁעַר הַמַּיִם נזכר כנמצא מצפון לשַׁעַר הָעַיִן. מקום השַׁעַר במפה שכאן עוקב אחרי דעתו של עמיחי מזר בספר ירושלים - תקופת המקרא לפיה נמצא שער המים בחומה המזרחית סמוך למעיין הגיחון. המעיין נסתם מאות שנים לפני ימי נְחֶמְיָה (ומֵימַיו הוסבו אל נקבת השילוח המובילה אל בריכת השילוח) וספק אם בכלל היה ידוע בימי נְחֶמְיָה, אבל יתכן שהקשר של השער למי הגיחון שרד בשמו הקדום של השער. אחרים (כולל עולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה") ממקמים את שַׁעַר הַמַּיִם במזרח הר הבית - כשער פנימי של מתחם המקדש סמוך לבית המלך.
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים.
- הסברים מפורטים יותר על האתרים של חומת ירושלים מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.