אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן (ט"ז)
|
|
סיכום
עֲזַרְיָהוּ מתנבא לאָסָא ולעַם ומעודד אותם להמשיך לעבוד את ה'. אָסָא שומע את דבריו, מבטל את עבודת האלילים (כולל הפסל לאֲשֵׁרָה שעשתה מַעֲכָה סבתו), מחדש את העבודה במזבח שבחזית המקדש, ומביא למקדש את אוצרות השלל שהוקדשו לו. העַם מתכנס בירושלים בסיוון (בשבועות?) וכורת ברית עם ה' לעבוד אותו בנאמנות.
תקציר
| על עֲזַרְיָהוּ שׁוֹרָה רוח הנבואה, והוא נואם לאָסָא ולעַם (השבים לירושלים אחרי ניצחונם): ה' יהיה איתם כל עוד יעבדו אותו, ויעזוב אותם כשיעזבו אותו. בעבר, העַם היה ללא ה', כוהניו, ומצוותיו, לא היה בטחון להולכים בדרכים, והיתה מלחמת הכל בכל. אבל כשהיה להם קשה הם ביקשו ומצאו את ה', ולכן גם עכשיו כדאי לעַם להמשיך בעבודת ה'. |
| א וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. ב וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְהוָה עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם. ג וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה. ד וַיָּשָׁב בַּצַּר לוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם. ה וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת. ו וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל צָרָה. ז וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם. |
| אָסָא שומע את דברי עֲזַרְיָהוּ ומסלק את השִּׁקּוּצִים (אלילים מתועבים) מהממלכה (כולל מהשטחים שנכבשו מישראל ע"י אביו אֲבִיָּה - ראו פרק י"ג פסוק י"טדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ג פסוק י"ט: יט
וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ.
). הוא מְחַדֵּשׁ את פעולת המִזְבַּח שבחזית המקדש (ראו פרק ד פסוק אדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק א: א
וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
). באים לממלכתו רבים מממלכת ישראל (מאֶפְרַיִם, מְנַשֶּׁה, ושִּׁמְעוֹן) אשר ראו את הצלחותיו בעזרת ה' (כמו נצחונו מול זֶרַח הַכּוּשִׁי). |
| ח וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה. ט וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ. |
| העַם מתכנס בירושלים בסיוון (בשבועות?) וזובח מהמִקְנֶה הרב שבזז (ראו פרק י"ד פסוק י"דדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ד פסוק י"ד: יד
וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם.
). הם עורכים ברית (עם ה') ונשבעים (בקול ובתרועות) לעבוד את ה' בכל ליבם, ולהעניש במוות את כל מי שלא יעבוד את ה'. העַם שמח על הברית, וה' נותן להם שלום מכל שכניהם. |
| י וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא. יא וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים. יב וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. יג וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה. יד וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהוָה בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת. טו וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב. |
| אָסָא מבטל את מעמדה של מַעֲכָה כ"גבירה"\אֵם-המלך (מַעֲכָה היתה אֵם אֲבִיָּה אבי אָסָא, ולא אֵם אָסָא ככתוב כאן - ראו פרק י"א פסוק כדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוק כ: כ
וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית.
), גורס עד דק את הפסל\מפלצת שעשתה לאֲשֵׁרָה, ושורף את האבק בנחל קדרון (ראו תיאור מקביל במְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"גמְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ג: יג
וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
). העַם עדיין המשיך בעבודה בבָּמוֹת (לה'?), אבל אָסָא עצמו היה שלם בעבודת ה'. הוא הביא למקדש את האוצרות שהוקדשו לה' משלל הכסף והזהב שלקח בעצמו ושנלקח ע"י אביו אֲבִיָּה. השלום המשיך עד שנת 35 למלכותו. |
| טז וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. יז וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל יָמָיו. יח וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים. יט וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה. |
| ט"ז | וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. |