חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה
|
סיכום
חִזְקִיָּהוּ שולח איגרות ושליחים לקרוא לעַם לחגוג את חג הפֶּסַח ביְרוּשָׁלַיִם. הם עוברים ביְהוּדָה וגם בנחלות ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר, ומזמינים את הפליטים שנותרו שם ליְרוּשָׁלַיִם. השליחים זוכים ללעג, אבל בכל זאת כמה מהפליטים מצטרפים לחגיגות. העַם מטהר את העיר, ומוסכם לדחות את החג לאִיָּר, אז חוגגים את קורבן הפֶּסַח, אחריו את 7 ימי חג הַמַּצּוֹת, ואז עוד 7 ימי חג נוספים.
תקציר
חִזְקִיָּהוּ שולח שליחים לקרוא לעם לחגוג את הפֶּסַח: חִזְקִיָּהוּ שולח איגרות לכל עם יִשְׂרָאֵל, כולל לבני יהוּדָה וגם לשאר שבטי יִשְׂרָאֵל [*]המכונים כאן בני אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, ואח"כ יובהר שמדובר בכל שבטי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר - כולל אָשֵׁר, זְּבֻלוּן ויִשָּׂשכָר שבצפון (פסוקים י-י"א ו-י"ח). הכוונה היא שחִזְקִיָּהוּ שלח את האיגרות לפליטים שנותרו בשטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר אחרי גלות אַשּׁוּר - ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוקים כ"ה-כ"ו וקורא להם לעלות למקדש ביְרוּשָׁלַיִם כדי לחגוג מול ה' את חג הפֶּסַח.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֱלֹהִים מִפְּנֵיהֶם.
כו
וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ומְלָכִים-ב פרק י"ז |
א וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. |
חִזְקִיָּהוּ מתייעץ עם שָׂרָיו ועם תושבי יְרוּשָׁלַיִם והם ממליצים לדחות את החגיגות לאִיָּר [*]נִיסָן הוא החודש הראשון כך שאִיָּר הוא השני כי בעיתוי הנכון[*]בי"ד בנִיסָן הַכֹּהֲנִים אשר אמורים לבצע את קורבן הפֶּסַח עדיין לא הספיקו להתקדש מספיק\לְמַדַּי והָעָם לא הספיק להתאסף ביְרוּשָׁלַיִם.
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ח פסוק ט"ז: טז
וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוָה.
|
ב וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. ג כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלִָם. |
ההצעה לדחות בחודש את החגיגות נראית הגיונית לחִזְקִיָּהוּ ולשאר הַקָּהָל והם מחליטים לשלוח את ההזמנה בקריאות בקול של השליחים [*]ולא רק באיגרות כפי שנאמר בפסוק א' לכל עם יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע ועד לדָּן[*]הביטוי "מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע" משמש במקרא לציון גבולות הארץ לבוא ולחגוג את הפֶּסַח לה' ביְרוּשָׁלַיִם, כי כבר זמן רב שלא קיימו כך כלשונה את המצווה הכתובה בתורה
[^]
שׁוֹפְטִים פרק כ פסוק א: א
וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ג פסוק כ: כ
וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק י: י
לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת כִּסֵּא דָוִד עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע.
מִדָּן שבצפון ועד לבְּאֵר שֶׁבַע בדרום. כאן הדברים באים להדגיש שהשליחים עברו מבְּאֵר שֶׁבַע שבממלכת יהוּדָה ועד לדָּן שבממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר.[*]כלומר לחגוג את הפֶּסַח ברוב עם במקום בו שוכן המקדש .
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוקים ב, ה-ו: ב
וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
... ה
לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
ו
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ג פסוקים י"ד-ט"ו: יד
שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה.
טו
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
|
ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. ה וַיַּעֲמִידוּ דָבָר לְהַעֲבִיר קוֹל בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן לָבוֹא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם כִּי לֹא לָרֹב עָשׂוּ כַּכָּתוּב. |
השליחים\רָצִים יוצאים עם האִגְּרוֹת של המֶּלֶךְ ועוברים בכל שטחי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה כפי שצווה הַמֶּלֶךְ, וקוראים לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לשוב לאלוהי אַבְרָהָם, יִצְחָק ויַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל [*]יַעֲקֹב מכונה כאן בשמו "יִשְׂרָאֵל" כדי להדגיש שה' הוא גם האלוהים של תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל. וכך ה' ישוב להיות אלוהיהם של הפליטים שנשארו לשבטי יִשְׂרָאֵל מבין אלה שנשלחו לגלות בידי מַלְכֵי אַשּׁוּר. |
ו וַיֵּלְכוּ הָרָצִים בָּאִגְּרוֹת מִיַּד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו בְּכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וּכְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר. |
אַל לפליטים של ממלכת יִשְׂרָאֵל לנהוג כאבותיהם או כקרוביהם הגולים שמעלו בברית עם ה', אשר העניש אותם עד שהם הביאו לידי השתוממות את כל מי שחזה באסונם, כפי שהם רואים כעת בעצמם [*]ראו דברים דומים שנאמרו בפרק הקודם גם על האסונות שבאו על תושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם בגלל חטאיהם .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ט פסוק ח: ח
וַיְהִי קֶצֶף יְהוָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וַיִּתְּנֵם לזועה [לְזַעֲוָה] לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם.
|
ז וְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים. |
לכן אַל לבני יִשְׂרָאֵל להתעקש\להקשות-עורף ולהמנע מלעלות ליְרוּשָׁלַיִם כמו אבותיהם, אלא עליהם להשמע\לתת-יד [*]ראו "לתת-יד" במובן של להשמע\להכנע גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ט פסוק כ"ד לה' ולבוא למקדש שה' הקדיש לָנֶצַח ולעבוד שם את ה' כדי שיחזיר מעליהם את כעסו\חֲרוֹן אַפּוֹ.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ט פסוק כ"ד: כד
וְכָל הַשָּׂרִים וְהַגִּבֹּרִים וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִיד נָתְנוּ יָד תַּחַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
|
ח עַתָּה אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם כַּאֲבוֹתֵיכֶם תְּנוּ יָד לַיהוָה וּבֹאוּ לְמִקְדָּשׁוֹ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ לְעוֹלָם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָשֹׁב מִכֶּם חֲרוֹן אַפּוֹ. |
כי אם הם יחזרו בתשובה לה', אז הוא יביא את שׁוֹבֵיהֶם האשורים לרחם על קרוביהם הגולים, ואף יביא בסופו של דבר לשובם של הגולים לָאָרֶץ, כי ה' הוא רחמן ומרבה לחנון את אלה שאותם העניש [*]תכונות הרחמים והחנינה מופיעות בראש רשימת תכונותיו של ה' ולא יפנה את פניו מבני יִשְׂרָאֵל אם הם ישובו אליו.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ד פסוקים ו-ז: ו
וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.
ז
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.
|
ט כִּי בְשׁוּבְכֶם עַל יְהוָה אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת כִּי חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא יָסִיר פָּנִים מִכֶּם אִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו. |
כשהשליחים עוברים בערים שבשטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר, מנחלות אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וצפונה לזְבֻלוּן, בני יִשְׂרָאֵל שנותרו שם צוחקים ולועגים עליהם, אבל בכל זאת חלק מהנותרים בנחלות אָשֵׁר, מְנַשֶּׁה וזְּבֻלוּן נכנעים לה' ובאים ליְרוּשָׁלַיִם. גם בשטחי ממלכת יהוּדָה ה' מביא להסכמה של כולם לקיים את מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים ולקיים את דְבַר ה' בעניין הפֶּסַח. |
י וַיִּהְיוּ הָרָצִים עֹבְרִים מֵעִיר לָעִיר בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְעַד זְבֻלוּן וַיִּהְיוּ מַשְׂחִיקִים עֲלֵיהֶם וּמַלְעִגִים בָּם. יא אַךְ אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן נִכְנְעוּ וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלִָם. יב גַּם בִּיהוּדָה הָיְתָה יַד הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם לֵב אֶחָד לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בִּדְבַר יְהוָה. |
העם מתכנס ביְרוּשָׁלַיִם ומתכונן לחג: המונים מתכנסים ביְרוּשָׁלַיִם באִיָּר כדי לחגוג את הַפֶּסַח\חַג-הַמַּצּוֹת. לקראת החג ההמונים קמים ומסירים את מִּזְבְּחוֹת הזבחים והקטורת המאולתרים שהיו מפוזרים ברחבי העיר [*]הכוונה למקומות פולחן לא תקניים לה' או לאתרי הפולחן הזר שעשה אָחָז ברחבי העיר , ומשליכים את הריסותיהם לנחל קִדְרוֹן
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ח פסוק כ"ד: כד
וַיֶּאֱסֹף אָחָז אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְקַצֵּץ אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם.
[*]כלומר אל מחוץ לעיר, כפי שעשו גם במהלך טיהור המקדשדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ט פסוק ט"ז .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ט פסוק ט"ז: טז
וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית יְהוָה לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְהוָה לַחֲצַר בֵּית יְהוָה וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה.
|
יג וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם רָב לַעֲשׂוֹת אֶת חַג הַמַּצּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי קָהָל לָרֹב מְאֹד. יד וַיָּקֻמוּ וַיָּסִירוּ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם וְאֵת כָּל הַמְקַטְּרוֹת הֵסִירוּ וַיַּשְׁלִיכוּ לְנַחַל קִדְרוֹן. |
הַכֹּהֲנִים שוחטים את קורבן הַפֶּסַח בי"ד באִיָּר. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם התביישו\נִכְלְמוּ על שהקורבן נדחה בחודש בגלל העיכוב שלהם [*]ראו פסוק ג' אך לבסוף הם מתקדשים כראוי ומקריבים קורבן עולָה במקדש[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. כדי לכפר על העיכוב. אח"כ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מתייצבים במקום שנקבע להם בתורה שנמסרה בידי מֹשֶׁה בשם ה', והַכֹּהֲנִים זורקים על קירות המזבח את דָּם הקורבנות שקיבלו מידי הַלְוִיִּם[*]כפי שמצווה בתורה .
[^]
וַיִּקְרָא פרק א פסוקים ה, י-י"א: ה
וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
... י
וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ.
יא
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְהוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
|
טו וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבִיאוּ עֹלוֹת בֵּית יְהוָה. טז וַיַּעַמְדוּ עַל עָמְדָם כְּמִשְׁפָּטָם כְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַכֹּהֲנִים זֹרְקִים אֶת הַדָּם מִיַּד הַלְוִיִּם. |
רבים בַּקָּהָל לא הִתְקַדָּשׁוּ עדיין כראוי כדי לשחוט את קורבן הַפֶּסַח בעצמם ולכן הַלְוִיִּם שכבר הִתְקַדָּשׁוּ שוחטים את קורבן הַפֶּסַח עבור כל מי שלא היה טָהוֹר מספיק לשם כך. במיוחד הנוכחים שבאו משבטי יִשְׂרָאֵל [*]נזכרים אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וגם שבטים צפוניים כמו יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לא הטהרו ואכלו כך את קורבן הַפֶּסַח בניגוד לכתוב בתורה, אך חִזְקִיָּהוּ מתפלל למענם כדי שה' יכפר על כל מי שחיפש\דרש את ה' בלב שלם גם אם לא הִיטָּהֵר כראוי לפני כן. ה' שומע את תפילת חִזְקִיָּהוּ ומרפא את הָעָם מחטאיו. |
יז כִּי רַבַּת בַּקָּהָל אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁוּ וְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים לְכֹל לֹא טָהוֹר לְהַקְדִּישׁ לַיהוָה. יח כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר יְהוָה הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד. יט כָּל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו וְלֹא כְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. כ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶל יְחִזְקִיָּהוּ וַיִּרְפָּא אֶת הָעָם. |
הַפֶּסַח נחגג ביְרוּשָׁלַיִם: אחרי קורבן הַפֶּסַח, חוגגים בני יִשְׂרָאֵל שהתכנסו ביְרוּשָׁלַיִם את חג הַפֶּסַח\הַמַּצּוֹת במשך 7 ימים בשמחה גדולה, כשכל יום מלווים אותם הַלְוִיִּם המשוררים בשירי תהילה, וְהַכֹּהֲנִים מנגנים בכלי הנגינה העזים\בחצוצרות [*]ראו בפרק הקודם - דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ט פסוק כ"ו . חִזְקִיָּהוּ מעודד את הַלְוִיִּם הבקיאים\מַּשְׂכִּילִים בחוקי החג שקבע ה', והם זובחים את זִבְחֵי השְׁלָמִים
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ט פסוק כ"ו: כו
וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם בִּכְלֵי דָוִיד וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת.
[*]זבחי השְׁלָמִים נאכלים ברובם ע"י מביא הקורבן - ראו בדף ספר וַיִּקְרָא של החג\מועד, ואוכלים אותם וּמִתְוַדִּים לפני ה' על חטאיהם[*]מביאי הקורבן לא הִטַּהֲרוּ מספיק בשביל לאכול את השְׁלָמִים כנהוג, ולכן הַלְוִיִּם שהתקדשו אוכלים בשמם את השְׁלָמִים ומתוודים בשמם לפני ה' . |
כא וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלִַם אֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמְהַלְלִים לַיהוָה יוֹם בְּיוֹם הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז לַיהוָה. כב וַיְדַבֵּר יְחִזְקִיָּהוּ עַל לֵב כָּל הַלְוִיִּם הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב לַיהוָה וַיֹּאכְלוּ אֶת הַמּוֹעֵד שִׁבְעַת הַיָּמִים מְזַבְּחִים זִבְחֵי שְׁלָמִים וּמִתְוַדִּים לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. כג וַיִּוָּעֲצוּ כָּל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים שִׂמְחָה. כד כִּי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הֵרִים לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וְשִׁבְעַת אֲלָפִים צֹאן וְהַשָּׂרִים הֵרִימוּ לַקָּהָל פָּרִים אֶלֶף וְצֹאן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֹהֲנִים לָרֹב. |
העַם מחליט להמשיך ולחגוג בשִׂמְחָה עוד 7 ימים נוספים. המלך תורם להם לשם כך אלפי חיות לקורבן, כולל 1000 פָּרִים ו-7000 בני צֹאן, והַשָּׂרִים תורמים להם עוד 1000 פָּרִים ו-10,000 בני צֹאן, וכוהנים רַבִּים מתקדשים לקראת הזבחים הרַבִּים הצפויים. |
כג וַיִּוָּעֲצוּ כָּל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים שִׂמְחָה. כד כִּי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הֵרִים לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וְשִׁבְעַת אֲלָפִים צֹאן וְהַשָּׂרִים הֵרִימוּ לַקָּהָל פָּרִים אֶלֶף וְצֹאן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֹהֲנִים לָרֹב. |
כל הַקָּהָל הרב שבא ליְהוּדָה חוגג בשמחה, והַקָּהָל כולל את הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, את הַקָּהָל שבא משטחי ממלכת יִּשְׂרָאֵל לשעבר, אליהם נלוו גם גֵּרִים שהתיישבו שם [*]ראו על הַגּוֹיִם שיוּשְׁבוּ בארץ ע"י מֶלֶךְ אַשּׁוּר במְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד ואת תושבי יְהוּדָה בעצמם. כך יש שמחה גְדוֹלָה ביְרוּשָׁלַיִם, כמו שלא היתה מאז ימי שְׁלֹמֹה בן דָוִד. לבסוף מברכים הַכֹּהֲנִים והַלְוִיִּם את העַם וה' שומע את תפילתם המגיעה עד למשכנו שבשָּׁמָיִם.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
|
כה וַיִּשְׂמְחוּ כָּל קְהַל יְהוּדָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הַקָּהָל הַבָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל וְהַגֵּרִים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַיּוֹשְׁבִים בִּיהוּדָה. כו וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם. כז וַיָּקֻמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י | וַיִּהְיוּ הָרָצִים עֹבְרִים מֵעִיר לָעִיר בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְעַד זְבֻלוּן, וַיִּהְיוּ מַשְׂחִיקִים עֲלֵיהֶם וּמַלְעִגִים בָּם. |
כ"ו | וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלִָם, כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם. |