וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת (א)
|
|
סיכום
עם סיום חגיגות הפֶּסַח שתוארו בפרק הקודם, יוצאים החוגגים להרוס את אתרי הפולחן הזָר ברחבי הארץ. חִזְקִיָּהוּ מְחַדֵּשׁ את עבודת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים, והַלְוִיִּם המשוררים והשומרים. תרומות המלך והעַם נערמות לערמות גדולות, והמלך מקים לְשָׁכוֹת במקדש כדי לשמור על התרומות. פקיד ועוזריו מופקדים על חלוקת התרומות לכוהנים (מגיל 3) וללְוִיִּם (מגיל 20), כולל לאלה השוהים בערי מגוריהם (בהמתנה לתור של מחלקתם).
תקציר
| עם סיום חגיגות הפֶּסַח שתוארו בפרק הקודם, יוצאים החוגגים להרוס את אתרי הפולחן הזָר מעָרֵי יְהוּדָה וגם מאזורי נחלות שבטי ישראל (מהם באו חלק מהמשתתפים לחגיגות בירושלים). אח"כ כולם חוזרים לבתיהם. |
| א וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת מִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד לְכַלֵּה וַיָּשׁוּבוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתוֹ לְעָרֵיהֶם. |
| חִזְקִיָּהוּ מְחַדֵּשׁ את עבודת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים (המתחלפות כל שבוע - ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ד) העורכים את זבחי העולות והשלמים, ואת מחלקות הַלְוִיִּם המשוררים (ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ה) והַלְוִיִּם השוערים (ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ו). המלך תרם לצורך הבאת הקורבנות כל בוקר, ערב, ובמועדים. הוא קורא לעַם לתרום למחיית הכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כדי שייתחזקו בידיעת התורה. העַם אומנם תורם (בני יִשְׂרָאֵל תורמים מַעְשַׂר תבואות, ותושבי יְהוּדָה תורמים מַעְשַׂר חיות לקורבן). התרומות נערמות בערמות. |
| ב וַיַּעֲמֵד יְחִזְקִיָּהוּ אֶת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְעֹלָה וְלִשְׁלָמִים לְשָׁרֵת וּלְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל בְּשַׁעֲרֵי מַחֲנוֹת יְהוָה. ג וּמְנָת הַמֶּלֶךְ מִן רְכוּשׁוֹ לָעֹלוֹת לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָה. ד וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה. ה וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וּדְבַשׁ וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה וּמַעְשַׂר הַכֹּל לָרֹב הֵבִיאוּ. ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה גַּם הֵם מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן וּמַעְשַׂר קָדָשִׁים הַמְקֻדָּשִׁים לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֵבִיאוּ וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת. |
| הערמות נערמות בין סִיווָן (חודש שבועות חג הקציר) לתִּשְׁרֵי (חודש סוכות חג האסיף). חִזְקִיָּהוּ ושָׂרָיו באים לראות ולברך את העַם. עֲזַרְיָהוּ הכוהן הגדול מסביר למלך שהערמות רבות למרות שכבר זמן רב הם נאכלות, כיון שה' ברך את העַם (בתְנוּבוֹת). |
| ז בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ. ח וַיָּבֹאוּ יְחִזְקִיָּהוּ וְהַשָּׂרִים וַיִּרְאוּ אֶת הָעֲרֵמוֹת וַיְבָרֲכוּ אֶת יְהוָה וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. ט וַיִּדְרֹשׁ יְחִזְקִיָּהוּ עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל הָעֲרֵמוֹת. י וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ לְבֵית צָדוֹק וַיֹּאמֶר מֵהָחֵל הַתְּרוּמָה לָבִיא בֵית יְהוָה אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר עַד לָרוֹב כִּי יְהוָה בֵּרַךְ אֶת עַמּוֹ וְהַנּוֹתָר אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה. |
| חִזְקִיָּהוּ מצווה להקים לְשָׁכוֹת במקדש שבהם יאחסנו את התרומות הרבות. הוא מפקיד על ניהול הלשכות את כָּנַנְיָהוּ ואת שִׁמְעִי כִּסְגָנוֹ, ותַּחְתָּם עוד 10 פקידים. |
| יא וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ לְהָכִין לְשָׁכוֹת בְּבֵית יְהוָה וַיָּכִינוּ. יב וַיָּבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַקֳּדָשִׁים בֶּאֱמוּנָה וַעֲלֵיהֶם נָגִיד כונניהו [כָּנַנְיָהוּ] הַלֵּוִי וְשִׁמְעִי אָחִיהוּ מִשְׁנֶה. יג וִיחִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ וְנַחַת וַעֲשָׂהאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וְיִסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ פְּקִידִים מִיַּד כונניהו [כָּנַנְיָהוּ] וְשִׁמְעִי אָחִיו בְּמִפְקַד יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַעֲזַרְיָהוּ נְגִיד בֵּית הָאֱלֹהִים. |
| קוֹרֵא - שּׁוֹעֵר מבית לֵּוִי, יושב בשער המזרחי של המקדש ושם פועל בחלוקת התרומות. יחד איתו פועלים עוד 6 פקידים שעוסקים בחלוקת התרומות לכוהנים בערי מגוריהם (שם הם ישבו בהמתנה לשבוע שבו היה תור מחלקתם לְכָהֵן). החלוקה היתה שוויונית בין הכוהנים - כל זָכָר שהתייחס ככוהן, מגיל 3, זכה בתרומה בבואו למקדש כשהגיע תור מחלקתו. גם מי שהתייחס ללְוִיִּם קיבל תרומות מגיל 20, יחד עם בני משפחותיהם. |
| יד וְקוֹרֵא בֶן יִמְנָה הַלֵּוִי הַשּׁוֹעֵר לַמִּזְרָחָה עַל נִדְבוֹת הָאֱלֹהִים לָתֵת תְּרוּמַת יְהוָה וְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. טו וְעַל יָדוֹ עֵדֶן וּמִנְיָמִן וְיֵשׁוּעַ וּשְׁמַעְיָהוּ אֲמַרְיָהוּ וּשְׁכַנְיָהוּ בְּעָרֵי הַכֹּהֲנִים בֶּאֱמוּנָה לָתֵת לַאֲחֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹת כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן. טז מִלְּבַד הִתְיַחְשָׂם לִזְכָרִים מִבֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַעְלָה לְכָל הַבָּא לְבֵית יְהוָה לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לַעֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמְרוֹתָם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם. יז וְאֵת הִתְיַחֵשׂ הַכֹּהֲנִים לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם וְהַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם. יח וּלְהִתְיַחֵשׂ בְּכָל טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְכָל קָהָל כִּי בֶאֱמוּנָתָם יִתְקַדְּשׁוּ קֹדֶשׁ. יט וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים בִּשְׂדֵי מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם בְּכָל עִיר וָעִיר אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָתֵת מָנוֹת לְכָל זָכָר בַּכֹּהֲנִים וּלְכָל הִתְיַחֵשׂ בַּלְוִיִּם. |
| חִזְקִיָּהוּ עושה את כל המעשים הטובים שתוארו מתוך אמונה אמיתית, ולכן הצליח בהם. |
| כ וַיַּעַשׂ כָּזֹאת יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל יְהוּדָה וַיַּעַשׂ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו. כא וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת.. |
| ו | ..מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן וּמַעְשַׂר קָדָשִׁים הַמְקֻדָּשִׁים לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם, הֵבִיאוּ וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת. |