סיכום
יורדת אש מהשמים ושורפת את הזבחים, וכבוד ה' ממלא את המקדש. שְׁלֹמֹה חוגג עם העַם את חנוכת הבית, את סוכות ואת שְּׁמִינִי עֲצָרֶת. ה' שוב מופיע לפני שְׁלֹמֹה בלילה ומודיע שיקיים את בקשת שְׁלֹמֹה בתפילתו ויאזין לתפילות שיאמרו במקדש. אבל אם בני ישראל יעבדו אלוהים אחרים אז הוא ינטוש אותם ואת המקדש
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק ח-מְלָכִים-א פרק ט
.
תקציר
| חגיגות חנוכת הַבַּיִת: אחרי ששְׁלֹמֹה סיים לְהִתְפַּלֵּל לה' (את התפילה שהובאה בפרק הקודם), יורדת אש מהשמים ושורפת את קורבן הָעֹלָה ואת הזבחים [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו על המזבח ולכן אינו משמש למאכל - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. ראו על הזבחים של שְׁלֹמֹה ושל העם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוק ו . כבוד ה' ממלא את המקדש וכולם נאלצים לצאת ממנו
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוק ו: ו
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.
[*]בפרק ה' נמסר שהדבר התרחש לאחר שירת ההַלֵּל של המשוררים . העַם רואה את האש ואת כניסת כבוד ה' למקדש ומשתחווה לה' ומודה לו.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוקים י"ג-י"ד: יג
וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים [לַמְחַצְּרִים] וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיהוָה וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית יְהוָה.
יד
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים.
|
| א וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַבָּיִת. ב וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל בֵּית יְהוָה כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה. ג וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד יְהוָה עַל הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
| שְׁלֹמֹה וכל הָעָם שהצטרף זובחים במזבח שמול בית ה' [*]הפסוקים כאן מקבילים למסופר במְלָכִים-א פרק ח פסוקים ס"ב-ס"ו . שְׁלֹמֹה מקריב קורבנות של 22,000 בָּקָר ו-120,000 צֹאן וכך שְׁלֹמֹה והָעָם חונכים את המקדש. הַלְוִיִּם שוב שרים ומנגנים בכלי הנגינה שעשה דָוִד לצורך שירת המשוררים, והכוהנים מכל המשמרות מנגנים מולם בחצוצרות
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים ס"ב-ס"ו: סב
וְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה.
סג
וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יְהוָה הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
סד
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
סה
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.
סו
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
[*]כפי שתואר בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוקים י"א-י"ג והעַם עומד ושומע.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוקים י"א-י"ג: יא
וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ כִּי כָּל הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ אֵין לִשְׁמוֹר לְמַחְלְקוֹת.
יב
וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרֲרִים לְכֻלָּם לְאָסָף לְהֵימָן לִידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים בּוּץ בִּמְצִלְתַּיִם וּבִנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מחצררים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת.
יג
וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים [לַמְחַצְּרִים] וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיהוָה וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית יְהוָה.
|
| ד וְהַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה. ה וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח הַבָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם. |
| שְׁלֹמֹה מקדש גם את החצר הפנימית שבחזית המקדש, כי הוא נאלץ גם להקריב קורבנות על אדמת החצר (כולל אֶת הָעֹלָה וְאֵת שומן\חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים [*]שְׁלָמִים הם כמה סוגי קורבנות של בָּקָר, כֶּבֶשׂ, או עֵז כמו שְׁלָמִים של תּוֹדָה, נֶדֶר או נְדָבָה, אשר נאכלים ברובם ע"י מביא הקורבן, מלבד הַחֵלֶב (שומן הבשר) הנשרף וניתן לה'. כי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת הענק[*]המִזְבַּח היה ברוחב ובאורך של 20 אַמּוֹת ובגובה של 10 אַמּוֹת שבחזית המקדש היה קטן מלהכיל את הקורבנות הרבים
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק א: א
וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
, כשכל אַמָּה משוערת כאורך של כחצי מטר.[*]כאן נזכרים שוב הָעֹלָה וחֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים ובנוסף גם קורבן הַמִּנְחָה. המִּנְחָה היא קורבן מן הצומח, כמו סֹלֶת מבושלת בשמן או בבושם. וראו פרטים נוספים על כל סוגי הקורבנות הללו בדף ספר וַיִּקְרָא. שהוקרבו במהלך החגיגות. |
| ו וְהַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי שִׁיר יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] נֶגְדָּם וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים. ז וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם הָעֹלוֹת וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הַחֲלָבִים. |
| אחרי חגיגת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ במשך 7 ימים שְׁלֹמֹה חוגג במשך 7 ימים נוספים את חָג הסוּכּוֹת [*]מהציון שהחָג נערך בחודש ה-7 (תִּשְׁרֵי - ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוק ג ועורך עֲצָרֶת לעם ביום השְּׁמִינִי (הוא שְּׁמִינִי עֲצָרֶת
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ה פסוק ג: ג
וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי.
) ומכך שהחגיגות הסתיימו בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי משתמע שמדובר בחג הסוּכּוֹת[^]וַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוק ל"ו: לו
שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
), יחד עם בני העם שבאו מכל קצוות הארץ - מִלְּבוֹא חֲמָת בצפון ועד נַחַל מִצְרַיִם בדרום[*]לְּבוֹא חֲמָת ונַחַל מִצְרַיִם מציינים במספר מקומות את הגבול הצפוני והדרומי בהתאמה של הארץ המובטחת . אח"כ (בכ"ג בתשרי) שְׁלֹמֹה שולח את העם לביתו שמח וטוב לב.
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוקים ג-ה, ח-ט: ג
וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה.
ד
וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה [וְהָיוּ] תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה.
ה
וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.
... ח
מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה.
ט
וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק ה: ה
וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים.
|
| ח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם. ט וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים. י וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. |
| ההתגלות השנייה של ה' לפני שְׁלֹמֹה: [*]הפסוקים להלן מקבילים למסופר במְלָכִים-א פרק ט פסוקים א-ט אחרי ששְׁלֹמֹה סיים בהצלחה לִבְנוֹת את מבני המקדש והארמון כפי שרצה
[^]
מְלָכִים-א פרק ט פסוקים א-ט: א
וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת.
ב
וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן.
ג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.
ד
וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר.
ה
וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.
ו
אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.
ז
וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים.
ח
וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק וְאָמְרוּ עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה.
ט
וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וישתחו [וַיִּשְׁתַּחֲווּ] לָהֶם וַיַּעַבְדֻם עַל כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת.
[*]ראו פרקים ג-ד נִרְאָה ה' שוב לשְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה[*]כפי שנִרְאָה לפניו כבר בְּגִבְעוֹן בראשית מלכותו ומודיע לו שהוא שמע את תפילתו ותחינתו
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק א פסוקים ז-י"ב: ז
בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ.
ח
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו.
ט
עַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ.
י
עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל.
יא
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו.
יב
הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לָךְ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה כֵּן.
[*]מדובר בתפילת שְׁלֹמֹה המובאת בפרק הקודם, ובה שְׁלֹמֹה ביקש מה' לשים לב לתפילות הנאמרות במקדש וקיבל את בקשתו לבחור את המקדש כמקום שבו יזבחו לו. |
| יא וַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל הַבָּא עַל לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּבֵית יְהוָה וּבְבֵיתוֹ הִצְלִיחַ. יב וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח. |
| אם (בעקבות חטאי העם) יעצור ה' את הגשמים, או יצווה על החגבים לאכול את תבואת הארץ או ישלח את מחלת הדֶּבֶר לפגוע בעם, אבל אז בני עם ה' יכנעו לפניו ויתפללו אליו ויבקשו שוב את קרבתו ויחזרו בתשובה מדרכי החטא שלהם, אז ה' ישמע את תפילתם בשמיים ויסלח להם וירפא את הנזקים שפגעו באַרְצָם [*]בדיוק כפי ששְׁלֹמֹה ביקש בתפילתודִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ו פסוקים כ"ו-ל .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ו פסוקים כ"ו-ל: כו
בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ מֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם.
כז
וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה.
כח
רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אַרְבֶּה וְחָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אוֹיְבָיו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה.
כט
כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.
ל
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם.
|
| יג הֵן אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהֵן אֲצַוֶּה עַל חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ וְאִם אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי. יד וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. |
| ה' מצהיר שעיניו יראו ואוזניו יהיו קשובות לתפילות שיאמרו במקדש, כי הוא כעת בחר במקדש והקדיש אותו כדי לשכן בו לָנֶצַח את שמו [*]הודגש מספר פעמים שהבית נבנה כדי להשכין בו את כְבוֹד ה' ואת שְׁמוֹ ולא את ה' עצמו וּלְשָׁם יכוון ה' את עיניו ואת תשומת לִבּוֹ כָּל הַיָּמִים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים י"א, כ: יא
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
... כ
וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
|
| טו עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה. טז וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. |
| אם שְׁלֹמֹה יקפיד ללכת בדרכי ה' כפי שהלך אביו דָוִד וישמור על כל המצוות\חוקים\משפטים של ה', אז ה' יציב את כס מלכותו על יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח, כפי שאמר לדָּוִד כשהבטיח שאף אחד מיורשיו לא יושמד\יִגְדַּע\יִכָּרֵת משושלת המלכות של בית דָוִד [*]ראו למשל מתוך דברי הצוואה של דָּוִד לשְׁלֹמֹה הכוללים אזכור של דברים אלה .
[^]
מְלָכִים-א פרק ב פסוק ד: ד
לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.
|
| יז וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְחֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמוֹר. יח וַהֲקִימוֹתִי אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל. |
| אבל אם שְׁלֹמֹה והָעָם ישובו\יסורו מללכת אחרי דרך ה' ולא ישמרו על המצוות שנתן להם, ובמקום זאת ילכו לעבוד אֱלֹהִים אֲחֵרִים ולהשתחוות להם, אז ה' ינתוש אותם ויסיר אותם מארצו שנתן להם, וינתוש גם את בית המקדש שהקדיש לשְׁמוֹ [*]ראו פסוק ט"ז וישליך אותם מפניו, ואז עם יִשְׂרָאֵל יהיה לְמָשָׁל\שְׁנִינָה אצל הגויים[*]כלעג או כדוגמא שיש ללמוד ממנה על הגורל המר של מי שהפרו את מצוות ה' . |
| יט וְאִם תְּשׁוּבוּן אַתֶּם וַעֲזַבְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְוֹתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. כ וּנְתַשְׁתִּים מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים. |
| ובית המקדש הזה אשר היה עֶלְיוֹן בכבודו יעמוד בחורבנו וכל עובר אוֹרַח שיראה אותו ישתומם ויתהה למה עשה כך ה' לארץ ולבית הזה. ואותם עוברי אוֹרַח יאמרו שה' הביא על הָעָם את כָּל הָרָעָה הַזֹּאת כיוון שהם עָזְבוּ את ה' אלוהי אבותיהם אשר הוציא אותם ממִצְרַיִם, והחזיקו באמונה באלים אֲחֵרִים, השתחוו להם ועבדו אותם. |
| כא וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן לְכָל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְאָמַר בַּמֶּה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה. כב וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם עַל כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט | וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים. |
| ט"ו | עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה. |