שְׁמוּאֵל-א ז

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Ark of the covenant, Cathédrale d'Auch, By Vassil [Public domain], via Wikimedia Commons

וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה (א)

סיכום

הארון נשמר בבית אֲבִינָדָב שבקִרְיַת יְעָרִים. העם חוזר בתשובה ומתכנס במִּצְפָּה שם שְׁמוּאֵל מתפלל לה' לעזרה ואמנם ה' עוזר להביס את הפְּלִשְׁתִּים. שְׁמוּאֵל שופט את יִשְׂרָאֵל בעודו סובב בין ערים באזור ביתו ברָמָה.

תקציר

האֲרוֹן עובר לקִרְיַת יְעָרִים: אנשי קִרְיַת יְעָרִים באים לבֵּית שֶׁמֶשׁ ולוקחים משם את האֲרוֹן ומביאים אותו לבית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה של קִרְיַת יְעָרִים, ובנו אֶלְעָזָר מוקדש כדי שיוכל לשמור על האֲרוֹן. האֲרוֹן נשאר שם במשך 20 שנה, ובני יִשְׂרָאֵל נוהגים לבוא אליו לשם במהלך שנים אלה.

א וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה. ב וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה.

שְׁמוּאֵל מחזיר את בני יִשְׂרָאֵל בתשובה: שְׁמוּאֵל קורא ליִשְׂרָאֵל להפסיק לעבוד אלוהים נכרים ולשוב לה' כדי שיושיעם מהפְּלִשְׁתִּים, והם עושים כך וחוזרים לעבוד רק את ה'.

ג וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל יְהוָה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתּוֹכְכֶם וְהָעַשְׁתָּרוֹת וְהָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל יְהוָה וְעִבְדֻהוּ לְבַדּוֹ וְיַצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. ד וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת יְהוָה לְבַדּוֹ.

שְׁמוּאֵל קורא להם להתכנס במִּצְפָּה כדי שיתפלל שם עבורם, והם עושים כך, שופכים שם מים לפני ה', צמים ומתוודים על חטאיהם כלפי ה', ושְׁמוּאֵל שופט שם את העם.

ה וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל יְהוָה. ו וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהוָה וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה.

הפלישתים שומעים על ההתכנסות במִּצְפָּה וכש-5 סַרְנֵי הפְלִשְׁתִּים עולים עליהם שם, נבהלים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ומבקשים משְׁמוּאֵל שלא ישתוק ולא יִמָּנַע מלזעוק לה'. שְׁמוּאֵל נענה ומקריב טלה בגיל יניקת חלב, מעלה אותו לקורבן עוֹלָה, וזועק לה' שיפעל לטובת יִשְׂרָאֵל, וה' אמנם נענה לזעקתו.

ז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי הִתְקַבְּצוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וַיַּעֲלוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֶל יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים. ח וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. ט וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד ויעלה [וַיַּעֲלֵהוּ] עוֹלָה כָּלִיל לַיהוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה.

בני יִשְׂרָאֵל מביסים את הפלישתים: בעוד שְׁמוּאֵל מקריב את הטלה לעוֹלָה, תוקפים הפלישתים את יִשְׂרָאֵל, וה' מרעים עליהם ברעם חזק, ומהמם אותם עד שהם מובסים בפני בני יִשְׂרָאֵל, אשר יוצאים ממִּצְפָּה ורודפים אותם עד בֵית כָּר. שְׁמוּאֵל מציב אבן באזור שבין מִּצְפָּה לבין אתר שנודע כנראה בשֵּׁן סלע בולטת שהיתה בו, וקורא לאבן - 'אֶבֶן הָעָזֶר', כעדות לכך שה' עזר לעם באותו מקום.

י וַיְהִי שְׁמוּאֵל מַעֲלֶה הָעוֹלָה וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּרְעֵם יְהוָה בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. יא וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכּוּם עַד מִתַּחַת לְבֵית כָּר. יב וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה.

הפְּלִשְׁתִּים נכנעים ולא מוסיפים לפלוש מעבר לגבול שטחי בני יִשְׂרָאֵל. ה' ממשיך להכביד על הפְּלִשְׁתִּים את ידו כל ימי שְׁמוּאֵל, והם משיבים את הערים שלקחו כולל את עֶקְרוֹן וְגַּת ואת שטחי השלטון שלהם, וכך לא היו עוד מלחמות בין יִשְׂרָאֵל לאֱמֹרִים.

יג וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לָבוֹא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יַד יְהוָה בַּפְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שְׁמוּאֵל. יד וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי.

שְׁמוּאֵל שופט את בני יִשְׂרָאֵל: שְׁמוּאֵל ממשיך לשפוט את יִשְׂרָאֵל כל חייו, בעודו עורך סבב שנתי בין בֵּית אֵל, הַגִּלְגָּל, הַמִּצְפָּה וביתו שברָמָה, שם הוא שופט את יִשְׂרָאֵל ומקים מזבח.

טו וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו. טז וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. יז וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י	וַיַּרְעֵם יְהוָה בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם, וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.