+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Justice. By Antonio Canova (1757–1822). Photo by Fondazione Cariplo. See page for more info on author. [CC-BY-SA-3.0 or CC-BY-SA-3.0]
פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט (פסוק י"א)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Judgment of Solomon, Nicolas Poussin, 1649 [Public domain], via Wikimedia Commons
רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב - פסוק י"ג (בציור - משפט שלמה)
סיכום
פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של שלטון ה' בגורל האדם, חטא הגאווה והטוב שבדרכי נועם וסובלנות, הכדאיות שבחָכְמָה ובהליכה בדרכי הצדק וביראת ה', המלוכה, ואופיו של הרָשָׁע).
תקציר
האָדָם יכול לתכנן\לערוך בסדר את מחשבותיו, ומה' באה לו גם היכולת אח"כ גם לאמר את הדברים.
א לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן.
כל אָדָם חושב שמעשיו הם מוצדקים, אבל ה' יודע לבחון את לב האָדָם האם באמת דרכו היא ישרה.
ב כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָה.
כַּוון\גַּלְגֵּל את מעשיך לה' (או תגלה ואל תנסה לשוא להסתיר אותם) ואז תּוֹכְנִיּוֹתֶיךָ יתקיימו\יִכֹּנוּ.
ג גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
כל פעולות ה' מכוונות למען דבר מה, וגם והרָשָׁע נועד לבוא על עונשו.
ד כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה.
ה' מתעב את הגאוותנים\גבהי-הלב, והם לא יִנָּקוּ\יהיו-פטורים מעונש, כמו שמי שלוחץ יד כאות להתחייבות או ברית לא יהיה פטור מעונש אם יפר אותה.
ה תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה.
אדם יכול לְכַפֵּר על חטאיו רק בעזרת הליכה בדרכי חֶסֶד וֶאֱמֶת (ולא, למשל, בעזרת זבחים וקורבנות), וירחק מעונש\רָע אם יִירָא את ה' ויעשה את מצוותיו).
ו בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָו‍ֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע.
כשה' שבע רצון מדרכיו של אִישׁ, אז האִישׁ יחיה בשלום גם עם אוֹיְבָיו.
ז בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.
טוב להשיג מעט בדרכי צדק, מאשר להניב תְּבוּאוֹת רבות לא בדרכי צדק ומשפט.
ח טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט.
אָדָם יתכנן את דַּרְכּוֹ במחשבות ליבו, אבל בסוף ה' הוא שיקבע את גורל צַעֲדוֹ בדרך שיבחר.
ט לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ.
על שִׂפְתֵי המלך שׁוֹרָה כאילו השראה פלאית כשהוא מדבר, ולכן הוא צודק ולא מועל\בוגד בדבריו כשהוא יושב לשפוט.
י קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו.
ה' שופט ומודד את הצדק או הרשע שבאדם בעזרת פֶּלֶס, מֹאזְנַיִם, ואַבְנֵי משקל בכל הגדלים הנמצאים באמתחתו\כיסו.
יא פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס.
עשיית רֶשַׁע היא תועבה אצל מלך, כי רק בעזרת מעשי צדק הוא יעמיד-ביציבות\יִכּוֹן את כס המלוכה שלו.
יב תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא.
המְלָכִים אוהבים אמירת דברי צֶדֶק ודברים יְשָׁרִים (אמיתיים).
יג רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב.
כעס\חֲמַת המֶלֶךְ יכול להוביל לשליחת שליחי מָוֶת (הוצאה להורג), אבל החָכָם יצליח לְכַפֵּר על מה שהכעיס את המֶלֶךְ.
יד חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה.
כשפְּנֵי המֶלֶךְ מאירים (משמחה) הוא יכול להביא חַיִּים לִנְתִינָיו, וכשהוא שבע רצון הוא יכול להציל את העַם כמו ענן של מַלְקוֹשׁ (גשם הבא בעונה מאוחרת וחיוני לתבואות הקיץ).
טו בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ.
עדיף להשיג חָכְמָה מאשר להשיג זהב-טהור\חָרוּץ או כָּסֶף.
טז קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף.
הדרך הסלולה של הצדיקים\יְשָׁרִים היא ע"י המנעות ממעשים רעים, ומי שרוצה לשמור על נפשו\חייו צריך לשמור\לנצור על דַּרְכּוֹ שתהיה דרך צדק.
יז מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ.
לפני כל אסון\שֶׁבֶר וכִשָּׁלוֹן היתה גאווה (אצל הנכשל, והיא שגרמה לכשלון).
יח לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.
עדיף לחיות חיים צנועים עם עניים, מאשר לחלוק עם הרשעים הגאים את השלל שהשיגו ע"י מעשיהם הרעים.
יט טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים [עֲנָוִים] מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים.
מי שמצליח בשל מה שלמד בחכמתו ימצא את הטוֹב, ומי שבוטח בה' ימצא את הצעד הנכון (את אַשְׁרָיו).
כ מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.
כדאי לחֲכַם לקרוא לחֲכַם אחר לשוחח עמו, ולהוסיף כך חכמה\לֶקַח מהדברים ה"מתוקים" שיאמר.
כא לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.
השֵׂכֶל משיג לבעליו חַיִּים כמו מעיין\מָקוֹר שופע, בעוד שהמוּסַר שהטיפשים\אֱוִלִים מצליחים למצוא הוא בעצמו טיפשי ולא מועיל.
כב מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת.
הלֵב (מקום החכמה) של אדם חָכָם גורם לפֶּה של החָכָם לאמר דברי חכמה ובכך להוסיף חכמה\לֶקַח לשומעים.
כג לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח.
דברים נעימים הם מְתוּקִים לנֶּפֶשׁ ("נֶּפֶשׁ" גם בא במשמעות של "חֵךְ" במקרא, ולכן הוא דו-משמעי בפתגם זה) כמו צוּף הפרח שהוא מקור הדְּבַשׁ, ומרפאים את הגוף (את העצמות).
כד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
לפעמים קורה שדרך הנראית לאדם ישרה מובילה לאסון (סוֹפָה\אַחֲרִיתָהּ מָוֶת). זוהי חזרה מדויקת על הפתגם ב
פרק י"ד פסוק י"במִשְׁלֵי פרק י"ד פסוק י"ב: יב יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת.
.
כה יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת.
הנֶפֶשׁ (וכאן המילה באה במשמעות של "החֵךְ" או התאבון, ראו פסוק כ"ד למעלה) מאלצת\אוֹכֶפֶת על האדם לעמול כדי להשיג אוכל לפיו.
כו נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.
נָבָל, שלא מועיל לאף אחד, חורש מזימיות וכֹּרֶה בורות של רוע, ומנסה בדבריו\שְׂפָתוֹ לגרום נזק כמו מאֵשׁ צורבת.
כז אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת.
אִישׁ שקרן (אומר תַּהְפֻּכוֹת) גורם למריבות, והאיש המַרְבֶּה לְקַטֵּר\נִרְגָּן גורם לפירוד בין אדם לאַלּוּפו (חברו הטוב, או השליט שהשקרן גורם למרידה בו).
כח אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.
איש חָמָס (שודד או רשע) ינסה לפתות אחרים להצטרף אליו בדרכו הרעה.
כט אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב.
אפשר להבחין במחשבות הרעות של אדם מתוך שפת הגוף שלו: הוא יעצום את עיניו בזמן שהוא משקר או מתכנן לחטוא, והוא יצבוט או יִנְשֹׁךְ את שפתיו בזמן שהוא מחליט לבצע דבר רע.
ל עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.
מי שהולך בדרך הצדק ימצא אריכות ימים ויזכה להגיע לגיל שֵׂיבָה, שהוא כמו כֶּתֶר\עֲטֶרֶת מפואר לחיי אדם.
לא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.
האדם הסבלני שמושל בְּרוּחוֹ ואינו ממהר לכעוס (אֶרֶךְ אַפַּיִם) עדיף מהגיבור המצליח לכבוש עיר בלהט רוּחוֹ.
לב טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר.
הגורל כבר הוטל בסתר (בַּחֵיק) וה' כבר גזר את גזר הדין במשפט. או פירוש נוסף: האדם הטיל את הגורל בחיקו, אבל ה' הוא שיכריע איך יפול הגורל (מִשְׁפָּטוֹ).
לג בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְהוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ט"ז קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף.
כ"ד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
ל"א עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה..
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Scott Bauer, USDA ARS [Public domain], via Wikimedia Commons
צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם