בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ (א)
פרטי היוצר\ת
Standing Woman. Walters Art Museum, Acquired by Henry Walters, 1912. [Public domain / CC-BY-SA-3.0 / GFDL]
לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה (ט"ז)
סיכום
קריאה לַבֵּן לקבל את דברי אביו ולשמור עליהם: לחפש חָכְמָה כמו שמחפשים מטמון כָּסֶף, ולהקשיב לה. דבריה יהיו נעימים לנפש ויצילו את הַבֵּן מדרכי רשעים. הרשעים עוזבים את הדרכים הישרות והולכים בדרכי חֹשֶׁךְ (ללא אור החָכְמָה) נפתלות, וסוטות מהדרך השלמה והטובה (מַעְגְּלוֹתָם). קריאה לַבֵּן להיזהר מלחבור לאישה הזָרָה ולהתפתות לדבריה החלקים, כי היא בגדה בבעלה ובאלוהיה, ותוביל את כל הבאים לבֵּיתָהּ לעולם המתים.
תקציר
| קריאה לַבֵּן לקבל את דברי אביו ולשמור עליהם: עליו לקרוא לחָכְמָה ולחפש אותה כמו שמחפשים מטמון כָּסֶף. עליו להקשיב לחָכְמָה ואז יבין את יִרְאַת ה' (שהיא כאמור ראשית החָכְמָה, ראו פרק קודם פסוק ז). |
| א בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. ב לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה. ג כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ. ד אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. ה אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. |
| כי ה' נותן את החָכְמָה בדבריו, ושומר את התּוּשִׁיָּה (החָכְמָה המעשית) ואת דרך הצדק למאמיניו. אז הַבֵּן יבין את הצֶדֶק ואת הדרך השלמה והטובה (מַעְגַּל טוֹב). |
| ו כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. ז וצפן [יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם. ח לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חסידו [חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר. ט אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב. |
| החָכְמָה והיֶדַע יבואו ללב ויהיו נעימים לנפש, והתכנון (מְזִמָּה) והתְּבוּנָה ישמרו על הַבֵּן ויצילו אותו מדרכי רשעים, שדבריהם הפוכים מהאמת. הרשעים עוזבים את הדרכים הישרות, והולכים בדרכי חֹשֶׁךְ (ללא אור החָכְמָה). הם שמחים במעשיהם הרעים, ודרכיהם נפתלות (עִקְּשׁות) והם סוטים (נְלוֹזִים) מהדרך השלמה והטובה (מַעְגְּלוֹתָם). |
| י כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם. יא מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה. יב לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. יג הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ. יד הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע. טו אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם. |
| קריאה לַבֵּן להזהר מלחבור לאישה הזָרָה ולהתפתות לדבריה החלקים. היא בגדה בבעלה (אַלּוּף נְעוּרֶיהָ) ובאֱלֹהֶיהָ (בו נשבעה בברית הנישואין?). בֵּיתָהּ מוריד את הבאים אליו לשאול, ודרכיה מובילות לעולם המתים. מי שיבוא אליה לא ישוב לדרכי החַיִּים. |
| טז לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. יז הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. יח כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. יט כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים. |
| קריאה לַבֵּן ללכת בדרכי הצדיקים, כי הם יחיו באָרֶץ, בעוד הרְשָׁעִים ייעקרו (יִכָּרֵתוּ, יִסְּחוּ) ממנה. |
| כ לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר. כא כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ. כב וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. |
| י"ח | כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. |
