מִשְׁלֵי י”ב

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Untitled (man with two oxen). By Edward Mitchell Bannister (1828–1901) [Public domain]

יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ (י)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Man at the Plough, by James Tissot (1836-1902) [No restrictions / Public domain], at the Brooklyn Museum, purchase by public subscription. via Wikimedia Commons

עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם (י"א)

סיכום

פתגמים קצרים נוספים, כולל בעיקר פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו (חכמה\טיפשות, גורל הצדיק\הרשע, אישה מוכשרת\טיפשה, חריצות\עצלנות, רחמים\אכזריות, דְּאָגָה\רוגע).

תקציר

זה שאוהב דָּעַת אוהב לקבל גם תוכחות מוּסָר, בעוד שהאדם הנבער (בּוּר חסר השכלה) שונא לשמוע תוכחות.

א אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.

עושה טוב יפיק שביעות רצון מה', בעוד שאיש חורש מזימות יורשע (ביום הדין).

ב טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ.

אָדָם לא יכול לבסס (יִכּוֹן) את עצמו במעשי רֶשַׁע, בעוד שהצדיק יעמיק שורשים שיחזקו אותו כך שלא יפול (יִמּוֹט).

ג לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט.

אישה מוכשרת\מצליחה היא כמו כתר\עֲטֶרֶת לבעלה, בעוד שאישה מְבִישָׁה (בטיפשותה) היא כמו רקבון בעצמותיו.

ד אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.

צדיקים חושבים מחשבות של צדק, ורשעים חושבים איך לתחבל תַּחְבֻּלוֹת ולרמות.

ה מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה.

דברי הרשעים נאמרים כדי לארוב לאָדָם ולהורגו, בעוד דברי הצדיקים היְשָׁרִים תביא להצלתם.

ו דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם.

אם רק תהפוך את הרְשָׁעִים (כשתבוא עליהם צרה) הם יעלמו, בעוד שבית הצַדִּיקִים יִשָּׁאֵר עומד ויציב.

ז הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד.

החכם יְהֻלַּל בגלל שִׂכְלוֹ, וזה שחכמתו\הלֵב מְעוּוֶּתֶת\נַעֲוֵה יהיה ללעג.

ח לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז.

עדיף להיות איש פשוט אבל עובד למחייתו (בעזרת עַבְדּוֹ), לעומת אדם חשוב שחושב שמתחת לכבודו לעבוד, ובסוף הוא רעב ללחם.

ט טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם.

הצַדִּיק מכיר ומזדהה עם נפש בְּהֶמְת העבודה שלו, בעוד שהרשע אכזר וחסר רחמים (לבְּהֶמְתּוֹ ולאָדָם).

י יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.

החרוץ שעובד את אדמתו יזכה לִשְׂבּוֹעַ לֶחֶם ממנה, בעוד שהטיפש העצלן (חֲסַר לֵב - מקום החכמה) מבזבז את זמנו ברדיפה אחרי דברי הבל.

יא עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.

הרָשָׁע אוהב להשתתף בצַיִד שהאנשים הרָעִים עושים (כשהם "צדים" את שאר בני האָדָם), אבל הצדיקים יתנו שֹׁרֶשׁ (שיעמיק ויחזק אותם אל מול הרשעים).

יב חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן.

דברי הפֶשַׁע של הרשע יהיו לו למוֹקֵשׁ, בעוד שהצדיק יֵחָלֵץ מהצרה.

יג בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק.

פיו של האיש הטוב יִשְׂבַּע מִפְּרִי מעשיו הטובים, ויוּשַׁב לו כגמולו על מעשה ידיו.

יד מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב [יָשִׁיב] לוֹ.

הטיפש בטוח שדרכו היא הנכונה\ישרה, בעוד שהחכם פתוח לשמוע עצות מאחרים.

טו דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם.

הטיפש מתרגז בקלות לעיני-כֻּלָּם\בַּיּוֹם, בעוד שהחכם\עָרוּם אינו מגיב על עלבונות\קָלוֹן שעלבו בו.

טז אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם.

האומר (נושף\מֵפִיחַ מפיו) דברים אמינים אומר דברי צדק, בעוד שעֵד שקר אומר דברי מִרְמָה.

יז יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה.

לשון הרשע\טיפש בּוֹטָה ופוגעת כמו דקירת חרב, בעוד שלשון החכם יודעת לרפא (עלבונות).

יח יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

דברי אֱמֶת יציבים לנצח, בעוד שדברי שָׁקֶר מחזיקים רק לרֶגַע (עַד אַרְגִּיעָה, מלשון רֶגַע).

יט שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.

הלֶב (מקום החכמה) של חורשי הרעות מלא במחשבות מִרְמָה, בעוד שהלֶב של המייעצים ללכת בדרכי שָׁלוֹם מלא ברגשות שִׂמְחָה.

כ מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה.

לצדיק לא יְאֻנֶּה כָּל רע\אָוֶן, בעוד שהרשע יהיה מלא בדברים רעים.

כא לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע.

ה' מתעב את השָׁקֶר, ושבע רצון מהנוהגים באֱמוּנָה.

כב תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.

החכם\עָרוּם יסתיר את דעתו (כשאין בה ענין), בעוד שהטיפש יקרא בקול רם את דעתו הטיפשית.

כג אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת.

עַם של אנשים חרוצי ידיים ימשול, ועַם של עצלנים (המְרַמִּים וממציאים תירוצים לעצלנותם) יאלץ לשלם מַס לעַם שיכבוש אותו.

כד יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.

הדְּאָגָה מכופפת (יַשְׁחֶנָּה - משורש שָׁחָה) את לֶב האָדָם, בעוד שמחשבה על דבר טוב גורמת לשמחת הלֶב.

כה דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה.

פסוק קשה. אולי: לצדיק יש יתרון על חברו (שאינו צדיק) כי דרך הרשעים מַתְעָה אותם.

כו יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם.

בשר הצַיִד שהושג בדרכי מרמה לא יועיל לצַיָּד (שלא יזכה לַחְרֹךְ\לבשל את הבשר), בעוד שהון של אָדָם שהושג בעבודה קשה\חֲרִיצוּת יהיה רב (יָקָר).

כז לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.

הדרך של מעשי הצדקה מובילה לחיים ולאַל-מָוֶת (הכוונה כנראה "לא למוות").

כח בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ד	אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ..
י	יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ..
כ	מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה.
כ"ד	יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל..