+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Jordan River park in Israel during summer 2011. By Chmee2 [CC-BY-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ (א)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Netherlandish Proverbs. Alternative title: The Blue Cloak, The Topsy Turvy World. By Pieter Brueghel the Elder (1526/1530–1569) [Public domain]. Cropped for alamapa. Original image size reduced by Allon Adir.
טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג (ט), מתוך הציור "מְשָׁלִים הולנדים" של פיטר ברויגל האב.
סיכום
פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של מלוכה, שלטון ה', צדיק ורשע, גאווה, עצלנות, אישה מציקה, עזרה לעניים, שוחד, נהנתנות, וחסכנות).
תקציר
ה' מַטֶּה את לֶב המֶלֶךְ (כלומר את רצון המֶלֶךְ שאותו המֶלֶךְ מבצע) כמו שהוא מַטֶּה פַּלְגֵי מַיִם (נחלים) לאיזה ערוץ שהוא חפץ בו.
א פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ.
כָּל אִישׁ הולך בדֶּרֶךְ הנראית לו הדֶּרֶךְ הנכונה\יְשָׁרָה, אבל ה' בוחן\תֹכֵן את לֵב האָדָם (ויודע את מחשבותיו וקובע את דרכו).
ב כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו וְתֹכֵן לִבּוֹת יְהוָה.
ה' מעדיף לראות עשיית מעשי צדקה ומשפט צדק מאשר לקבל זבחים וקורבנות. ראו גם
פרק ט"ו פסוק חמִשְׁלֵי פרק ט"ו פסוק ח: ח זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ.
.
ג עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהוָה מִזָּבַח.
הגאווה (הרמת העיניים מעלה, ותאווה\רְחַב-לֵב) הם הנֵר לרגלו של הרשע המנחה אותו בדרכי החטא.
ד רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת.
האדם החָרוּץ שלא מתעצל ומשקיע במַחְשְׁבוֹת של תכנון זוכה ביתרון, בעוד שהאדם הפזיז הממהר לרוץ בלי תכנון מראש צפוי להביא על עצמו מַחְסוֹר.
ה מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר.
אוֹצָרוֹת המתקבלים כתּוֹצָאָה\פֹּעַל של רמאות\לְשׁוֹן-שָׁקֶר יעלמו כמו אדים\הֶבֶל ויובילו למָוֶת.
ו פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת.
לרְשָׁעִים יבואו אסון\שֹׁד ופחד\יְגוֹרֵם בגלל שהם לא היו מוכנים ללכת בדרך הצדק.
ז שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.
פסוק קשה. אולי: דרך הרשע היא הֲפַכְפָּכָהּ ומוזרה, ואילו לאיש הנקי\זַךְ מכל חטא והיָשָׁר צפויות תוצאות\פָּעֳלים טובים.
ח הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ.
עדיף לשהות בפינה לא נוחה כמו על פינה של גָּג, מאשר בבית ("בֵית חָבֶר" הוא בית מָלֵא בשפת אוּגָרִית) שבו אישה המְחַרְחֶרֶת מריבות ללא סוף.
ט טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר.
הרָשָׁע מזיק לסביבתו - נפשו מבקשת\מתאווה לעשות רָע, והוא לא רוצה לנטות חסד ורחמים (לחנון) לאנשים שסביבו.
י נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע לֹא יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ.
גירסא נוספת לפתגם ב
פרק י"ט פסוק כ"המִשְׁלֵי פרק י"ט פסוק כ"ה: כה לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת.
. את הטיפש (לֵץ קל דעת ופֶתִי המאמין לכל דבר) אפשר להחכים בעזרת עונשים. ואילו את החכם אפשר להצליח ללמד (בדברים) כך שיִקַּח דָּעַת.
יא בַּעְנָשׁ לֵץ יֶחְכַּם פֶּתִי וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת.
פסוק קשה. אולי: הצַדִּיק יצליח\יַשְׂכִיל לבלבל ולעקם\לסַלֵּף את דרכי החוטאים שבבית הרָשָׁע, ולהובילם לסוף רָע.
יב מַשְׂכִּיל צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָע.
מי שיסרב לשמוע את זעקות הקריאה לעזרה של העני\הדָּל, גם הוא לא יֵעָנֶה (ע"י ה') כשיבוא תורו לקרוא לעזרה.
יג אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.
מַתָּן\שֹׁחַד הניתן בסודיות (בַּסֵּתֶר, בַּחֵיק החזה) יכול לְשַׁכֵּךְ כעס (אָף\חֵמָה) חזק.
יד מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה.
הצַּדִּיק מחשיב את עשיית הצדק כמקור לשִׂמְחָה, בעוד החוטאים\פֹעֲלֵי-אָוֶן רואים בצדק מקור לאסון ושבר\מְחִתָּה.
טו שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן.
אָדָם הסוטה מדרך החָכְמָה, יִתְעֶה בדרכו ויגיע לעולם המתים שם ינוח עם שאר הרְפָאִים.
טז אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ.
אָדָם המעביר את כל זמנו בשְׂמָחוֹת, שתיית יַיִן, וסִיכַת הגוף\ראש בשֶׁמֶן, סופו שיסבול ממַחְסוֹר ועוני.
יז אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר.
הצַּדִּיק\יָשָׁר יְחַלֵּץ מצרה אחרי שהרשע יִפֹּל באותה צרה, ויסבול שם "במקומו"\תַּחְתַּיָו (ובכך הרשע כאילו שילם את הכֹּפֶר\קנס לצדיק כדי לשחררו מהצרה). ראו גם
פרק י"א פסוק חמִשְׁלֵי פרק י"א פסוק ח: ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו.
.
יח כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד.
גירסא נוספת לפתגם שבפסוק ט למעלה: עדיף לשהות במדבר, מאשר עם אישה המְחַרְחֶרֶת מריבות\מִדְיָנִים וכעסים ללא סוף.
יט טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר מֵאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] וָכָעַס.
החכם שומר בחסכנות על רכושו במעונו\בְּנָוֵהוּ, בעוד הטיפש מבזבז\יְבַלְּע אותו.
כ אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ.
אָדָם המבקש בחייו לעשות צְדָקָה וָחָסֶד עם אחרים, יזכה בעצמו לקבל חַיִּים, צְדָקָה, וְכָבוֹד (מה' ואדם).
כא רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד.
החכמה חזקה מהגְּבוּרָה: החָכָם יצליח לעלות ולכבוש עִיר של גִּבֹּרִים, ולהפיל\להוריד את מגדל העֹז שבתוכה (המגדל החזק שבתוך העיר, הנותן בטחון למגיניה).
כב עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה.
מי שממעיט בדיבורים מיותרים ומדבר רק באופן מחושב, שומר על חייו\נַפְשׁוֹ מִצָּרוֹת.
כג שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.
הלֵץ (קל הדעת) הוא רָע (זֵד), גאוותן, רגזן (עוֹשֶׂה בְּעֶבְרָה), ועושה דברים רָעִים (זָדוֹן).
כד זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן.
התַּאֲוָוה של העצלן להתבטל ואי רצונו לַעֲשׂוֹת דבר ביָדָיו יובילו למותו.
כה תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת.
האדם הנכנע לתַּאֲווֹתָיו (או העצלן מהפסוק הקודם שלא פועל כדי להשיג את תַּאֲווֹתָיו) לא משיג הרבה, בעוד שהצַדִּיק משיג את מה שהוא צריך, ואפילו יוכל לתת לאחרים ולא לחסוך.
כו כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹׂךְ.
ה' מתעב לקבל זֶבַח וקורבנות מרְשָׁעִים, וקל וחומר כשבשר הזֶבַח הושג בדרכי רשע ותאווה\זִימָּה.
כז זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה אַף כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.
פסוק קשה. אולי: האדם המספר כְּזָבִים על רֵעֵהוּ ייענש. אבל, למרבה הצער, הכְּזָבִים שסיפר יישארו, ומי ששמע אותם יְדַבֵּר בהם לָנֶצַח כאילו היו נכונים.
כח עֵד כְּזָבִים יֹאבֵד וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר.
פסוק קשה, ובעיקר לא ברור הקשר בין חלקיו. אולי הפתגם מדבר ברָשָׁע חצוף (עַז פָּנִים, שדרכו אובדת), לעומת הצדיק היָשָׁר ההולך בדַּרְכּוֹ בתבונה. או אולי, הצדיק מעֵז לעמוד בפני הרָשָׁע, ויצליח לתכנן בחכמה את דרכו הישרה.
כט הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא יכין דרכיו [יָבִין דַּרְכּוֹ].
אף תחבולה, או מחשבה על תוכנית, או קבלת עֵצָה חֲכָמָה, לא יעזרו כנגד רצון ה'.
ל אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְהוָה.
הישועה במלחמה תבוא רק מה', ללא קשר למצב מוכנות הצבא (הסוּסִים).
לא סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַיהוָה הַתְּשׁוּעָה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ט טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר.
י"ג אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.