+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Gyps fulvus, by Markel Olano, goierritarra1 [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
נֶּשֶׁר (י"ז, י"ט)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Rock Hyrax, by Derkarts [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם (כ"ו)
סיכום
קובץ 6: מיוחס לאָגוּר בִּן יָקֶה. הוא מצהיר שהוא נִבְעָר מכל אָדָם, ולא מבין את נפלאות ה' בימי בריאת העולם. הוא מבקש רק לְהִמָּנַע משקר, ולהיות לא עני מדי ולא עשיר מדי בחייו, וגם ממליץ לא להלשין על עֶבֶד בפני אֲדֹנָיו. לסיום, הוא מלא ביקורת על חטאי הדּוֹר שלו.

קובץ 7: קבוצות של מְשָׁלִים: 4 תופעות חסרות שׂוֹבַע בעולם, 4 תופעות טבע נפלאות, 3 תופעות בלתי נסבלות אצל בני האָדָם ההופכות סדרי עולם, 4 חיות קטנות וחֲכָמוֹת מאוד, 4 מטיבי לכת הצועדים בבטחון, ועוד כמה פתגמים שונים.
תקציר
פתיחת הקובץ ה-6 של הספר. תוכן הפתיחה לא ברור, ורבות הפרשנויות. אולי: להלן דברי אָגוּר בִּן יָקֶה (לפי השם, כנראה חכם נכרי - השמות ו"אָגוּר" ו"יָקֶה" נמצאו בכתבים ערביים קדומים). אֵלֶּה דברי מַּשָּׂא (מַּשָּׂא הוא גם הכנוי הנפוץ לדברי הנביאים - ראו למשל
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק איְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק א: א מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ.
, או
נַחוּם פרק א פסוק אנַחוּם פרק א פסוק א: א מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי.
) או אולי אָגוּר היה ממוֹצָא מַּשָּׂאי (מבני ישמעאל - ראו ). אָגוּר נאם את דבריו לתלמידיו - אִיתִיאֵל (שם שהוזכר גם ב
נְחֶמְיָה פרק י"א פסוק זנְחֶמְיָה פרק י"א פסוק ז: ז וְאֵלֶּה בְּנֵי בִנְיָמִן סַלֻּא בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן יוֹעֵד בֶּן פְּדָיָה בֶן קוֹלָיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה בֶּן אִיתִיאֵל בֶּן יְשַׁעְיָה.
) ואֻכָל. או שהוא מתלונן לעת זקנה ש"לָאִיתִי\התעייפתי - אֵל!, וכָלִיתִי\נגמרתי".
א דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.
אָגוּר מצהיר שהוא נִבְעָר (חסר ידע כמו בהמה) מכל אָדָם, ואפילו תבונה רגילה אין לו. הוא גם לא למד דבר, ולכן גם אינו מבין את נפלאות אלוהים\קְדֹשִׁים. כאן באות שאלות רטוריות הקשורות בבריאה שתשובתן ה': מי עלה וירד מהשמים, מי אסף את הרוּחַ בבִּגְדוֹ (או בידיו) ואת המים בעננים (הנמשלים לשִּׂמְלָה)? מי ברא את כל קצוות האָרֶץ, מה שמו ושם בנו?
ב כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. ג וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע. ד מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע.
דברי ה' נמשלים למתכת צרופה (מחוברת חזק ממתכת טהורה נטולת פסולת) והם (דברי ה') נותנים מגן לחוסים בהם. לכן אל תוסיף או תגרע דברים מתורת ה', אחרת תזכה לתוכחות מה' ותתאכזב.
ה כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ. ו אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ.
אָגוּר ביקש 2 משאלות לפני מותו: (1) לְהִמָּנַע משקר (שלו או של אחרים?) (2) לא להיות עני\רֵאשׁ או עשיר אלא לאכול כל יום מזון\טרף במידה קבועה מספקת (לֶחֶם חוק). כי אם יהיה שָׂבֵעַ מדי הוא עלול לבטוח יותר מדי בעצמו ולזלזל בכוח ה'. ואם יהיה עני\אִוָּרֵשׁ הוא עלול לגנוב, ובכך לגרום לחילול השם.
ז שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת. ח שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. ט פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי.
אין להלשין על מעשיו של עֶבֶד בפני אֲדֹנָיו. אחרת, המלשין יהיה אשם בחטא, ולכן תתקיים בו הקללה שהעֶבֶד עלול לקלל אותו.
י אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אדנו [אֲדֹנָיו] פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ.
ביקורת על בני הדּוֹר של אָגוּר: הם מקללים את הוריהם, הם חושבים את עצמם לטהורים למרות שהם מזוהמים (בצואה ובחטאים), הם מרימים את עיניהם בגאווה, והם טורפים את העֲנִיִּים\אֶבְיוֹנִים ביותר בשיניהם, הנמשלות לחרבות ולסכינים\מַאֲכָלוֹת.
יא דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ. יב דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. יג דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ. יד דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.
פתיחת הקובץ ה-7 של הספר. לַעֲלוּקָה (תולעת מוצצת דם) יש 2 בנות חמדניות הרוצות לקבל עוד ועוד (קוראות הַב הַב). 3 תופעות בעולם הן חסרות שׂוֹבַע (כמו העלוקות), ואפילו 4 תופעות לא אומרות אף פעם די\הון: (1) השְׁאוֹל הרוצה לבלוע עוד ועוד מתים (2) העֲקָרוּת\עֹצֶר-רָחַם השואפת ללא הפסקה לצאצאים (3) אדמה יבשה הסופגת מיד את כל מַּיִם הבאים עליה (4) והאֵשׁ שלא מפסיקה לאכול כל עץ או דלק אחר הבא עליה.
טו לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן. טז שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן.
עַיִן שלועגת לְאָב ולא נשמעת לאֵם (יקֲּהה היא "משמעת", וראו
בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק יבְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק י: י לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שילה [שִׁילוֹ] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
), עורבים ינקרו אותה (את עיני הגופה של החוטא) ויאכלו אותה נשרים (כלומר החוטא לא יובא לקבורה).
יז עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר.
3 ואפילו 4 תופעות טבע נפלאות בעיני הדובר: (1) איך הנֶּשֶׁר יכול לעוף? (2) איך הנָחָשׁ מתקדם בקלות בין הסלעים? (3) איך האֳנִיָּה מצליחה לשוט על פני המים? (4) איזה פלא קורה כשגֶּבֶר ואישה מקיימים יחסים (המביא ילדים)? כל התופעות הללו חסרות הסבר וגם לא משאירות סימן אחריהן.
יח שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וארבע [וְאַרְבָּעָה] לֹא יְדַעְתִּים. יט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.
כך גם דרכה של האישה הנואפת - היא חושבת לעצמה שאם היא מנקה את פִיהָ אחרי שאכלה (משל לרחצת הגוף לאחר הניאוף) הרי היא נקייה (מחטא) - כמו תופעות הטבע שהוזכרו מעלה שאינן מותירות סימן אחריהן.
כ כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן.
3 תופעות בלתי נסבלות אצל בני האָדָם, ההופכות סדרי עולם (גורמות לרעש אדמה), ו4 כבר הארץ לא יכולה עוד לשאת: (1) עֶבֶד העולה לגדולה ומולך (ראו גם
פרק י"ט פסוק ימשׁלֵי פרק י"ט פסוק י: י לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים.
) (2) רשע\נָבָל המצליח במעשיו (3) אישה שְׂנוּאָה המצליחה לגרום לגבר לקיים איתה יחסים (4) ושִׁפְחָה העולה במעמדה עד שהיא (דרך בָּנֶיהָ) יורשת את מקומה של גְּבִרְתָּהּ (העקרה - וראו
בְּרֵאשִׁית פרק ט"ז פסוקים א-טבְּרֵאשִׁית פרק ט"ז פסוקים א-ט: א וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר. ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי. ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה. ד וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. ו וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ. ז וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר. ח וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. ט וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.
ו
בְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים א-כ"גבְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים א-כ"ג: א וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. ב וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן. ג וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה. ד וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב. ה וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. ו וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן. ז וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. ח וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי. ט וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. י וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. יא וַתֹּאמֶר לֵאָה בגד [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד. יב וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. יג וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר. יד וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. טו וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. טז וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. יח וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר. יט וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְּיַעֲקֹב. כ וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן. כא וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. כג וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי.
).
כא תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת. כב תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם. כג תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.
יש 4 חיות קטנות וחֲכָמוֹת מאוד: (1) הנְמָלִים חסרות הכח\עָז המצליחות בכל זאת לאגור בימי הקַּיִץ מזון לחורף (2) השְׁפַנִּים (ראו צילום) הקטנים המצליחים לחיות במקומות קשים, כמו בין הסלעים (3) האַרְבֶּה שאין לו מנהיג אחד\מֶלֶךְ, והוא בכל זאת מצליח לשגשג לגם להתחלק למחלקות כמו צבא (יֵּצֵא חֹצֵץ?) (4) השְׂמָמִית המצליחה לטפס על קירות בידיה, ומצליחה לחדור כך גם להיכלי המלכים.
כד אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים. כה הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם. כו שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם. כז מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ. כח שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ.
יש 3 ואפילו 4 מטיבי לכת הצועדים בבטחון: (1) אריה\לַיִשׁ הגיבור שבחיות שלא פוחד מאף אחד (2) זַרְזִיר מָתְנַיִם - חיה לא ברורה ורבות ההשערות - אולי תרנגול גאוותן? (3) תָיִשׁ (זכר העֵז, הידוע בעקשנותו) (4) מֶלֶךְ הצועד עם צבא (קום בערבית), או בלי מישהו שיקום כנגדו.
כט שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת. ל לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. לא זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ.
אִם חטאת בעשיית מעשי נבלה, התנשאות, וזָמַמְתָּ מזימות, עדיף שתשתוק, כי מכעס\אַפַּיִם אפשר לסחוט מריבות, כמו שמחלב אפשר לסחוט חֶמְאָה, או מהאף (שהִכּוּ אותו) אפשר לסחוט דָם.
לב אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה. לג כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ט"ו לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת..
י"ט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.
כ"ב ..עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ..
ל"ג מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

H. Krisp [CC-BY-3.0], from Wikimedia Commons
לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת (ט"ו)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

A Raven (Corvus corax), By National Park Service (http://www.nps.gov/brca/images/raven300.jpg) [Public domain], via Wikimedia Commons
עֹרֵב (בתמונה עורב ממין עורב שחור שהיה פעם נפוץ בארץ)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Snake-on-rock. By psyberartist [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
נָחָשׁ עֲלֵי צוּר (י"ט)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Formiga com Folha. By Vanessa Salustriany [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם (כ"ה)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

אַרְבֶּה אוכל, By Compton Tucker (NASA) [Public domain], via Wikimedia Commons
מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה (כ"ז)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

A gecko, by Casc2282 at German Wikipedia [Public domain]
שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ (כ"ח)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Lion roaring by minka2507 [Pixabay License (https://pixabay.com/service/license/)], via Pixabay. Original image size reduced by Allon Adir.
לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה (ל)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Scapegoats of Askifou-Highplain on Crete, Greece, By Oliver Deisenroth [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
התַּיִשׁ (ל"א) הוא זכר העֵז