פרטי היוצר\ת
User:Xvlun [CC-BY-SA-2.5], from Wikimedia Commons
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה (א)
_stealing_good_fruit_from_their_barrels._LOC_cph.3b11030.jpg){kind=link}
סיכום
החָכְמָה בָּנְתָה את ביתה ובו 7 עמודים, וערכה שולחן לסעודה, אליה היא מזמינה את חסרי הדעת, כדי שיבואו ויקבלו ממנה מהלחם ומהיין שלה (משל לדברי החָכְמָה). הטיפשות נמשלת גם היא לאישה היושבת בפתח ביתה הגבוה וקוראת לקהל לבוא לביתה, אך היא תוביל את אורחיה לשְׁאוֹל - ארץ הרְפָאִים. לא כדאי ללמד טיפשים ורשעים כי הם יחזירו רק בּוּז, אלא כדאי להוסיף חָכְמָה לחכמים וצדיקים שיחזירו אהבה גם על נזיפות. מקור החָכְמָה הוא יראת ה'.
תקציר
| החָכְמָה בָּנְתָה את ביתה ובו 7 עמודים. היא טָבְחָה (שחטה בעל חי כדי לאוכלו), מזגה יין, ערכה שולחן, ושלחה את נַעֲרֹתֶיהָ לקרוא (או שילחה אותן כדי שתקרא בעצמה) ממרומי העיר\קָרֶת אל כל החסרים חָכְמָה לבוא ולקבל מהלחם והיין, לעזוב את הטפשים, ולחיות ולצעוד (אִשְׁרוּ) בדרכי החָכְמָה. |
| א חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. ב טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ. ג שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת. ד מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ. ה לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. ו עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה. |
| מי שמנסה ללמד מוּסָר את קל-הדעת\לֵץ או להראות לרָשָׁע את הפגם\מוּם שבו יקבל בתמורה מהם רק בּוּז\קָלוֹן. לכן אין לתת דברי נזיפה\תּוֹכָחָה ללֵץ שרק ישנא את הדובר, אלא לְדַבֵּר תּוֹכָחות לחָכָם שיאהב את הדובר. כדאי לכן לאמר דברי חָכְמָה לחָכָם ולצַדִּיק כדי שישתפרו עוד יותר. |
| ז יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ. ח אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ. ט תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח. |
| מקור החָכְמָה הוא יראת ה'\קְדֹשִׁים (ראו גם פרק א פסוק זמִשְׁלֵי פרק א פסוק ז: ז
יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ.
), כי כך הלומד ירבה את שנות חייו. האָדָם מרוויח מחָכְמָתוֹ באופן אישי, וכך גם נושא הלֵץ את מחיר טִפְּשׁוּתוֹ. |
| י תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה. יא כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים. יב אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא. |
| הכְּסִילוּת (טיפשות) נמשלת גם היא (כמו החָכְמָה, ראו למעלה) לאישה היושבת בפתח ביתה במרומי העיר\קָרֶת וקוראת לכל החסרים חָכְמָה לבוא אליה ולשמוע את דבריה. אבל בניגוד לחָכְמָה היא מרעישה\הֹמִיָּה דברי הבל שאינה מבינה בעצמה, ומנסה להסיר את הבאים מהדרך הישרה ולהוביל את אורחיה\קְרֻאֶיהָ לשְׁאוֹל - ארץ הרְפָאִים. למשל היא מלמדת את הבאים אליה שמַיִם גְּנוּבִים ולֶחֶם שהושג בדרכים אפלות הִינָּם טובים (יותר ממַיִם ולֶחֶם שהושגו ביושר). |
| יג אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה. יד וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת. טו לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם. טז מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ. יז מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. יח וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| א | חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. | |
| י"ז | מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. |