+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

From The Seven Deadly Sins by Hieronymus Bosch or follower (circa 1450 –1516) [Public domain]
אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ (כ)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Portrait of the Artist's Mother. By Albrecht Dürer (1471–1528) [Public domain]
אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ (כ"ב)
סיכום
אִימְרוֹת חכמה נוספות באורכים משתנים. האִימְרוֹת נמסרות לתלמיד (הסופר?), ועוסקות כאן בכללי התנהגות הראויים לסופר מלומד. נושאי הפתגמים הם: נימוסי שולחן אצל שליטים, המנעות מסעודה אצל קמצנים, ובכלל מגרגרנות ושתייה יתרה בסעודה. חינוך, כיבוד הורים, והִמָּנְעוּת מרדיפת עושר, מהסגת גבול, מזונות, ומשִׁכְרוּת.
תקציר
הקפדה על נימוסי שולחן כשיושבים לאכול (לחם) על שולחן השליט\מוֹשֵׁל: יש להביט במנה שלְפָנֶיךָ (ולא בזו של השכן). אם אתה רעבתן (בַּעַל נֶפֶשׁ, וראו נֶפֶשׁ במובן תאבון ב
פרק ו פסוק למִשְׁלֵי פרק ו פסוק ל: ל לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב.
) אז מלא את פיך בקוצים\שַׂכִּין (כדי להגביל את האכילה), ואַל תאכל בתאווה גדולה מדי את המטעמים, כדי שהם לא יהיו לך ללֶחֶם כְּזָבִים (כלומר למכשול, בשל הרושם הרע שתיצור אצל השליט).
א כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. ב וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. ג אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.
אַל תגזים ברדיפת העושר, וחדל גם לחשוב יותר מדי על העושר. כי בהרף עין העושר נעלם, וממהר להמריא ולַעוּף כמו נֶשֶׁר לשָּׁמָיִם.
ד אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל. ה התעוף [הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר ועיף [יָעוּף] הַשָּׁמָיִם.
אַל תתאווה לסעוד אצל הקמצן (רַע עָיִן), כי הוא מחזיק בשָׁעַר (כלי מידה) בנפשו (בו הוא מודד כל מאכל המוגש ונאכל). הוא אולי יאמר לך לאכול ולשתות, אך בעצם, לִבּוֹ לא יהיה אִיתְּךָ. בסוף תסיים בהקאת פת הלחם שאכלת, ויֵצֵא שלַשָּׁוְוא דיברת אליו דברים נְּעִימִים.
ו אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תתאו [תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו. ז כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ. ח פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים.
אין טעם לאמר דברי חָכְמָה לטיפש, כי הוא בכל מקרה יָבוּז לדברים.
ט בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.
אין לשנות את גבולות הנחלות, ולהסיג אותן אחורנית ובכך לפגוע בבעלי הנחלה המקוריים שירדו מנכסיהם (כמו יְתוֹמִים). כי יש לחלשים האלה גואל חזק - הוא ה', שייאבק בך עבורם. ראו גם
פרק כ"ב פסוק כ"חמִשְׁלֵי פרק כ"ב פסוק כ"ח: כח אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.
.
י אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. יא כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ.
קָרֵב את לִבְּךָ (מקום החָכְמָה) לדברי המּוּסָר, וקָרֵב את אוזניך לשמוע דברי חָכְמָה.
יב הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת.
אַל תִּמָּנַע מלהכות במקל\שֵּׁבֶט את התלמיד כדי להכניס בו את דברי המוּסָר, כי בכך שאתה מַכֶּה אותו, אתה מציל אותו ממוות.
יג אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. יד אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל.
האָב יִשְׂמַח בלִבּוֹ אם יש חָכְמָה בלב (מקום החָכְמָה) של בְּנוֹ, ויִשְׂמַח בכִּלְיוֹת (מקום הרגשות) כשבְּנוֹ ידבר דברים ישרים (צדיקים וחכמים).
טו בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. טז וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים.
אַל לתלמיד\לבֵּן לְקַנֵּא בחוטאים (כשהוא רואה אותם מצליחים) אלא עליו לְקַנֵּא באֵלֶּה שיְרֵאִים את ה', כי כך הוא יזכה לעתיד טוב (אַחֲרִית) ותקוותו לא תהרס.
יז אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה כָּל הַיּוֹם. יח כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.
קריאה לבֵּן להחכים ולצעוד\לאַשֵּׁר בדרך שלִבּוֹ (מקום החָכְמָה) מוביל בה. אַל לו לחבור למשתכרים ולגרגרנים\זוללים. כי השיכור והזול יִהְיֶה לעני (יִוָּרֵשׁ), ותנומת השיכור "תלביש" אותו בבגדי עוני קרועים.
יט שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. כ אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כא כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה.
הַבֵּן נקרא לשמוע לדברי אָבִיו, ולא לבוז לדברי אִמּוֹ הזקנה. לרכוש מהם חָכְמָה ולא לִמְכֹּר אותה (לְהִפָּטֵר ממנה, או לדרוש עבורה כסף מאחרים). כך ההורים ישמחו\יְגֻלּוּ בִּבְנָם הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם.
כב שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. כג אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. כד גול יגול [גִּיל יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק יולד [וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח [יִשְׂמַח] בּוֹ. כה יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
קריאה לבֵּן לשים לב לדברי אָבִיו ולשמור\לנצור על דרכיו: אַל לבֵּן ללכת לזוֹנָה (האישה הזרה שהוזכרה בפרקים הקודמים?), כי היא כמו בור עמוק, או באר צרה שקשה לצאת ממנה. הזוֹנָה אורבת לקורבנותיה כמו שודד\חוטף בדרכים, ומוסיפה את הבאים אליה לקבוצת הבוגדים.
כו תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה [תִּצֹּרְנָה]. כז כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה. כח אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף.
שיר על השיכור: למי בא אסון? ומי מרבה במריבות, פציעות, ועיניים אדומות? השיכור נשאר ער עד מאוחר, כדי לשתות יָּיִן שנמזג\נִמְסַךְ. אל תתפתה למראה היין האדום, ואם תסתפק רק בראייתו תוכל להמשיך לצעוד בקו ישר (או אולי הושמטה כאן ה'לא', והכוונה שמי שיביט ביין לא יצעד ישר). השיכור יהיה מעולף כמו אדם שהכיש אותו נחש שהפריש בו את האֶרֶס. השיכור יתחיל לחזות בדברים מוזרים, ולדבר שטויות. הוא ירגיש כאילו הוא מתנדנד כמו על ראש החבלים שבתורן של אֳנִיָּה ביָם. השיכור קורא לְהַכּוֹת אותו כדי שלא יחלה, אבל כשיתעורר הוא יחפש עוד יָּיִן.
כט לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים [מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. ל לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בכיס [בַּכּוֹס] עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. לב אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. לג עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. לד וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. לה הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
כ אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ.
כ"ב ..וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.
ל"א אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ..
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Gyps fulvus, by Markel Olano, goierritarra1 [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
נֶשֶׁר (ה)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Hans Holbein [Public domain]
בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל (י"ד)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

אֶפְעֶה, By Saleem Hameed <saleemham at rediffmail.com> (Saleem Hameed <saleemham at rediffmail.com>) [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ (ל"ב)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Drunken Peasant. By Adriaen Brouwer (circa 1605/1606–1638) [Public domain], from Städel Museum, via Wikimedia Commons
עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת (ל"ג)