הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ (א)
פרטי היוצר\ת
Kleuske [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
פסוק ל"ד
סיכום
החָכְמָה עומדת בשער העיר וקוראת לקהל לשמוע את דבריה הישרים והיקרים מכָּסֶף, מזהב, ומִפְּנִינִים. היא משמשת מְלָכִים ושאר שליטים למשול בצֶדֶק, ומעניקה עֹשֶׁר וכָבוֹד לאוהביה. ה' ברא את החָכְמָה בראשית כל הבריאה (של האָרֶץ, התהומות, המעיינות, ההָרִים והגבעות, עָפְרוֹת הארץ, השמים, והפרדת הים מהיבשה). החָכְמָה היתה אז כמו תינוקת ששִׁיעְשְׁעָה את ה' ושיחקה בעולם החדש שברא.
תקציר
| החָכְמָה עומדת במקום מוּרָם, על הדרך בבֵּית נְתִיבוֹת (צומת או חאן?), בשְׁעָרִים שבכניסה לעיר (קָרֶת), וקוראת ושרה (תָּרֹנָּה) בקול לקהל, ובמיוחד קוראת לכסילים לשמוע ולהבין את דְּבָרֶיהָ. |
| א הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ. ב בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה. ג לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה. ד אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם. ה הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב. |
| כי הדברים היוצאים מפיה הם כנְגִידִים (אצילים\מנהיגים) וישרים ואמיתיים, כי שפתיה שונאות רֶשַׁע. דְּבָרֶיהָ הם של צֶדֶק ואין בהם כל דבר מפותל או עקום\עִקֵּשׁ, והם ברורים לנבונים המוצאים את הדָעַת. החָכְמָה קוראת לקהל לקחת את דבריה שהם יקרים מכָּסֶף, מחָרוּץ (זהב טהור), ומִפְּנִינִים, וכל רְכוּשׁ האָדָם לא שווה לה (ראו משל כמעט זהה ב פרק ג פסוקים י"ד-ט"ומִשְׁלֵי פרק ג פסוקים י"ד-ט"ו: יד
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
טו
יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
). |
| ו שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים. ז כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע. ח בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ. ט כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת. י קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר. יא כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ. |
| החָכְמָה מעידה על עצמה שהיא נמצאת עם העָרְמָה והמְזִמּוֹת (במובן החיובי של חכמת התכנון). יִרְאַת ה' שהיא מקור החכמה (ראו פרק א פסוק זמִשְׁלֵי פרק א פסוק ז: ז
יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ.
) היא שִׂנְאַת הרוע, הגאווה, והשקר (פִי תַהְפֻּכוֹת). |
| יב אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא. יג יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי. |
| החָכְמָה משמשת את השליטים (מְלָכִים, רוֹזְנִים, שָׂרִים, נְדִיבִים, ושופטים) למשול בצֶדֶק. החָכְמָה מחזירה אהבה לאוהביה ונמצאת ע"י המחפשים אותה. היא נותנת עֹשֶׁר, כָבוֹד, הון עָתֵק (עתיק\מכובד), וצדק. היא מניבה פֵּירוֹת של זהב טהור (חָרוּץ ופָּז) וכֶּסֶף, ונותנת לאוהביה רכוש (יֵשׁ) ואוצרות. |
| יד לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה. טו בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. טז בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק. יז אֲנִי אהביה [אֹהֲבַי] אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. יח עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה. יט טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר. כ בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּך בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. כא לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. |
| ה' ברא (קָנָה) את החָכְמָה לפני כל שאר הבריאה, וכך היא היתה כנסיכה (או כשמן נסוך) מראשית היות האָרֶץ. היא נולדה (חוללה) כשעוד לא נבראו התהומות (המים התת-קרקעים), המעינות מלאי המים, לפני ששׁוּקְּעוּ ההָרִים (והיו ליסודות הארץ), ולפני בריאת הגבעות, האזורים הפתוחים, וראשוני המינרלים (עָפְרוֹת). |
| כב יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. כג מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ. כד בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם. כה בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי. כו עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל. |
| החָכְמָה נכחה בבריאת השָׁמַיִם, כשה' חקק את חוּג השמים (האופק) על תְהוֹם הים, כשחיזק את השמים למקומם וחיזק (עזז) את המעיינות התת-קרקעיים, וכשקבע גבול\חֻקּוֹ לַיָּם (וליבשה) שהמַיִם לא יעברו, וכשה' חקק את צורת יסודות האָרֶץ. |
| כז בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. כח בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם. כט בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ. |
| אז ה' היה כמו אוֹמֵן (מטפל בתינוקות) לחָכְמָה, והיא שִׁיעְשְׁעָה אותו ושיחקה לפניו בעולם החדש שברא ובבני האָדָם. |
| ל וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. לא מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם. |
| קריאה לַבָּנִים לשמוע ולשמור ולא להזניח (תִּפְרָעוּ) את מצוות החָכְמָה. מאושר הוא האָדָם הנשאר כל יום לשמור על דלת החָכְמָה כדי לשמוע את דְּבָרֶיהָ, כי הם מקור חַיִּים ואהדת ה', בעוד ששונאי החָכְמָה החוטאים לה מביאים על עצמם את הרס נפשם ואת המָוֶת. |
| לב וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ. לג שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל תִּפְרָעוּ. לד אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. לה כִּי מֹצְאִי מצאי [מָצָא] חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה. לו וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. |
| כ"ז | בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. |
כֶסֶף
חָרוּץ - זהב טהור
פרטי היוצר\ת
Freshwater clam with cultivated pearls. By Hannes Grobe/AWI [CC-BY-3.0], from Wikimedia Commons
פְּנִינִים