+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Phillip Medhurst [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ (ח)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Isaac Israëls [Public domain]
טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם (י"ז)
סיכום
פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - תקבולת "מנוגדת" (דיבור נעים, חיוך, וסובלנות\רוגז, חכמה\טיפשות, צדיק\רשע, עוני\עושר, לקיחת-שוחד\טוהר-מידות) ופתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של השגחת ה' על הכל, שמחה בחלקך, גאווה).
תקציר
המשיב לכועס במילים נעימות יפייס אותו, והעונה ברוגז\עֶצֶב יגביר את הכעס.
א מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף.
דברי חכמים יוסיפו חכמה לשומעיהם, בעוד שהכסילים יאמרו רק דברים טפשיים.
ב לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.
ה' משגיח בכל מקום על מעשי האָדָם - הרשע והצדיק.
ג בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי יְהוָה צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים.
לשון רָפֶה\רכה (או מרפאת) היא כמו עֵץ החַיִּים (בגן העדן), בעוד שהלשון המוציאה דברים מסולפים\מעוותים יכולה לשבור את רוחו של השומע.
ד מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.
הטיפש מְנָאֵף (בוגד או מבזה) את תוכחות המוסר של אביו, בעוד שזה ששומר עליהם יַחְכִים\יַעְרִם.
ה אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם.
ביתו של הצדיק עומד בחוזקה, בעוד שפרי-מעללי-הרשע\תבואתו מתקלקלת\מזדהמת\נֶעְכָּרֶת.
ו בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת.
חֲכָמִים יפזרו\יְזָרוּ חכמה משִׂפְתֵיהֶם, בניגוד לטפשים.
ז שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן.
ה' מתעב את הזֶבַח של הרשעים, ושבע רצון מתפילת הצדיקים.
ח זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ.
ה' מתעב את דרכו של הרשע, ואוהב את זאת של רודף הצדק.
ט תּוֹעֲבַת יְהוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב.
תוכחות המוּסָר יתממשו לרעה אצל זה שעוזב את דרך הישר, וזה ששונא לשמוע את התוכחות סופו שימות.
י מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת.
עולם המתים (האֲבַדּוֹן), השְׁאוֹל שבקצה העולם, אפילו הוא תמיד לעיני ה', לכן קל וחומר שגם מה שבלִבּוֹת בְּנֵי האָדָם גם כן לעיניו.
יא שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד יְהוָה אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם.
הטיפש קל-הדעת (הלֵץ) לא אוהב שמוכיחים אותו על שגיאותיו\חטאיו ולכן לא הולך ללמוד אצל החכמים.
יב לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ.
כשהלֵב שָׂמֵחַ, הדבר ניכר בפָּנִים הטובות, וכשהלֵב עצוב שׁוֹרָה (על הפָּנִים?) רוּחַ דִּכָּאוֹן.
יג לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה.
הלֵב (מקום החכמה) של החכמים יבקש להוסיף דעת, והפה של הטיפשים יוציא\יוביל (כמו רועה) את הטיפשות\אִוֶּלֶת.
יד לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת ופני [וּפִי] כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת.
חיי העָנִי הם קשים, אבל מי שליבו טוב עליו (ושמח בחלקו) בכל זאת חי את חייו כאילו הם מִשְׁתֶּה\מסיבת-יין.
טו כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד.
רכוש מועט אבל שנרכש ביושר (בְּיִרְאַת ה') טוב מאוֹצָר רָב שהוּשַּׂג תוך עושק\מְהוּמָה (ראו
עָמוֹס פרק ג פסוק טעָמוֹס פרק ג פסוק ט: ט הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ.
).
טז טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת יְהוָה מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ.
ארוחה צנועה (של ירקות, וללא בשר יקר) אשר שׁוֹרָה בה אחווה ואַהֲבָה בין הסועדים, טובה מסעודת עשירים הכוללת בשר שור מפותם, אשר שׁוֹרָה בה שִׂנְאָה בין הסועדים.
יז טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ.
אָדָם המלא כעס גורם למריבות\מָדוֹן סביבו, ואָדָם סבלני שלא ממהר לכעוס (אֶרֶךְ-אַפַּיִם) מפייס את הרָבִים (ראו פתגם דומה ב
פרק י"ד פסוק כ"טמִשְׁלֵי פרק י"ד פסוק כ"ט: כט אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת.
).
יח אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב.
דרכו של העצלן מלאה במכשולים כמו מְשׂוּכָה (גדר חיה) של קוצים (קוץ החֵדֶק הנזכר גם ב
מִיכָה פרק ז פסוק דמִיכָה פרק ז פסוק ד: ד טוֹבָם כְּחֵדֶק יָשָׁר מִמְּסוּכָה יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם.
), בעוד שדרך הצדיקים\הישרים סְלֻלָה היטב.
יט דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה.
בֵּן חָכָם יביא שמחה לאביו, ובן טיפש יבזה\יביא-בּוּשָׁה לאימו.
כ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ.
הטיפש (חסר הלֵב, מקום החכמה) שמח\מסתפק בטיפשותו, בעוד שהחכם מנסה ללכת בדרך הישר.
כא אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת.
מי שמתכנן דבר מה לבדו בלי "להסתודד" עם יועצים, בסוף מחשבות התכנון שלו יוּפְרוּ\יבוטלו. ומי שחושב ביחד עם יועצים רבים, תוכניותיו יתקיימו.
כב הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם.
האָדָם שמח כשהוא מוצא תשובה טובה לבעיה המוצבת לפניו. והדבר טוב עוד יותר כשהוא מצליח למצוא את התשובה הטובה בזמן הנכון (כלומר מיד כשהשאלה נשאלת, ולא אחרי זמן רב).
כג שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
דרכו של המַשְׂכִּיל (המצליח בעזרת חכמתו) מובילה למעלה, וכך הוא נמנע מלהגיע לשְּׁאוֹל תחתיות.
כד אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה.
ביתם של הגֵּאִים (העושקים את החלשים) יִסַּח\ייִשָּׁבֵר\יֵעָקֵר ע"י ה', שיגן על גְּבוּל אדמתה\ביתה של האַלְמָנָה מפני עושקים כאלה.
כה בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה.
ה' מתעב מחשבות זדון, וטהורים בעיניו דברים נעימים של צדיקים (המנסים לפייס מריבות).
כו תּוֹעֲבַת יְהוָה מַחְשְׁבוֹת רָע וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם.
מי שלוקח לעצמו שוחד מתוך בצע כסף מקלקל\מזהם\עֹכֵר כך את ביתו, בעוד שמי שמתרחק משוחד (מַתָּנֹת) יאריך חיים.
כז עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.
הצדיק יחשוב\יֶהְגֶּה לפני שימהר לתת תשובה, בעוד שהרשע נובע דברים רעים (כמו מעין נובע).
כח לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת.
ה' מתרחק ולא שומע את בקשות הרשעים, אבל כן שומע את תפילות הצדיקים.
כט רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע.
פנים מאירות עיניים גורמות לשמחה (אצל הרואה אותם), ושמיעת דברים נעימים מענגת את הגוף (תְּשַׁמֵּן\תְּדַשֶּׁן את העצמות).
ל מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם.
אוזן החכמים המוכנה לשמוע תוכחות הנוגעות לדרך החיים הנכונה, תשמור את הדברים לאורך זמן (תָּלִין אותם בליבה).
לא אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין.
מי שמבטל לגמרי את תוכחות המוּסָר שהוא מקבל ממוריו, כאילו מוֹאֵס בחייו\נַפְשׁוֹ. ומי ששומע ברצון את התוכחות קונה בכך חָכְמָה לְלִבּוֹ (מקום החָכְמָה).
לב פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב.
לפתגם נמסרו פירושים שונים. אולי - שלבי הלימוד הם, קודם כל יִרְאַת ה', אח"כ הטפת מוּסַר, ואז משיגים את החָכְמָה. ולפני שמגיע הכבוד על החכמה על התלמיד להפגין צניעות\עֲנָוָה.
לג יִרְאַת יְהוָה מוּסַר חָכְמָה וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
י"ז טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ.
כ"ז ..שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.
ל מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם.