מִשְׁלֵי י”ג

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Byzantine period oil lamp dating from the 4th or 5th century AD. The object is terracotta red., By Sébastien F. Monnaie-romaine.be (Template:Liban) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ (ט)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Hans Holbein [Public domain]

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ (כ"ד)

סיכום

פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו (חכמה\טיפשות, צדיק\רשע, חריצות\עצלנות, עושר\עוני, שליח נאמן\רע) ופתגמים המדגישים טענה ע"י הבאת שני פנים לה (פזרנות וקמצנות, תקווה, וחינוך).

תקציר

בֵּן חָכָם ישמע את תוכחות המוּסַר של אביו, בעוד הבֵּן הלֵץ\קל-דעת לא שומע את גערות אביו.

א בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.

פיו של האיש הטוב יִשְׂבַּע מִפְּרִי מעשיו הטובים, בעוד שנֶפֶשׁ הבוגדים\רשעים תזכה רק לחָמָס (שוד ושבר). ראו גם .

ב מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס.

הנזהר במה שהוא מוציא מפיו שומר על נַפְשׁוֹ, והפותח את פיו לרווחה בדיבורים יביא על עצמו שבר\מְחִתָּה.

ג נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ.

העצלן לא משיג את מה שנפשו רוֹצָה\מִתְאַוָּה, בעוד שהחרוץ מְדַשֵּׁן (מְשַׁבֵּחַ בשומן) את נפשו.

ד מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן.

הצדיק שונא לאמר שקר, בעוד שהרשע מצחין\מבאיש מרוב שקריו ונעשה מטרה לבּוּז (יַחְפִּיר).

ה דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר.

מעשי הצְדָקָה שומרים על ההולך בדרך הנקייה\ישרה, בעוד מעשי הרשע מסלפים\מעוותים את דרך החטא.

ו צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת.

יש (פזרן) המוציא כסף כאילו היה עשיר למרות שאין לו דבר, ויש (קמצן) הנוהג כעני למרות שיש לו הוֹן רָב.

ז יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב.

העשיר יכול להיעזר בעושרו כדי לשלם את כֹּפֶר נפשו (למשל כדי שיסלחו לו אם רצח בשוגג), בעוד שהעני אם לא שמע את האזהרות שנתנו לו, לא יוכל לְהֵחָלֵץ מצרה באופן דומה.

ח כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.

האוֹר שכאילו בוקע מ(פְּנֵי) הצדיקים מביא שִׂמְחָה (או יִבְעַר חזק ובשִׂמְחָה), בעוד שנֵר הרשעים יִכְבֶּה\יִדְעָךְ.

ט אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.

דברי זָדוֹן (כוונה רעה) גורמים רק למריבות\מַצָּה אצל שומעיהם, בעוד שהמוכנים להתייעץ (ולשמוע דברי פְּשָׁרָה?) מקבלים דברי חָכְמָה.

י רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה.

הוֹן המושג במִרְמָה ובדרכי הֶבֶל סופו שיִמְעָט ויעלם, בעוד שהוֹן הנאסף\מְקוּבָּץ בעבודת ידיים לאט לאט סופו שיַרְבֶּה עוד ועוד.

יא הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה.

תקווה\תּוֹחֶלֶת שלא מתממשת זמן רב מביאה חולשה\מַחֲלָה ללֵב, בעוד שתַּאֲוָה הבָאָה אל המְקַוֶּוה לה היא כמו עֵץ חַיִּים בשבילו.

יב תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה.

מי שבָּז לדברי מוֹרָיו סופו שיאלץ לְמַשְׁכֵּן את רכושו בשביל כסף (יֵחָבֶל), בעוד שמי שירֵא את מצוות מוֹרָיו יזכה לקבל את תשלום שכרו.

יג בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם.

הדברים שלומד החָכָם הם עבורו מְקוֹר חַיִּים ועוזרים לו להמנע ממלכודות\מֹּקְשֵׁי מוות.

יד תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.

החכם פועל בדרכי חֵן, בעוד שהרשע\בוגד פועל בדרכים כוחניות\באֵיתָן.

טו שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן.

החכם\עָרוּם יפעל בחכמה (אבל יסתיר את דעתו כשאין בה ענין), בעוד שהטיפש פורש את דעתו הטיפשית לעיני כולם. ראו פתגם דומה ב.

טז כָּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת.

שליח\מַלְאָךְ\צִיר רשע יִפֹּל בעצמו בשל דבריו הרעים, בעוד שהשליח הנאמן לשולחיו מביא מַרְפֵּא בשליחותו.

יז מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא.

מי שפּוֹרֵעַ את דברי המוּסָר שהוא מקבל ממוריו יזכה לעוני\רֵישׁ ולקָלוֹן\בושה, בעוד שמי שנשמר בעקבות דברי התוכחה שהוא מקבל יזכה לכבוד.

יח רֵישׁ וְקָלוֹן פּוֹרֵעַ מוּסָר וְשׁוֹמֵר תּוֹכַחַת יְכֻבָּד.

הטיפש לא זז מדרכו הרעה ולא עומד בפיתוי התַּאֲוָוה הנעימה\עֲרֵיבָה לנפש כשהיא מתממשת.

יט תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.

השׁוֹהֶה בין חֲכָמִים מַחְכִים בעצמו, והמתרועע בין טפשים יִינָּזֵק\יֵרוֹעַ.

כ הלוך [הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ.

הרָעָה\העונש רודפת אחרי החטאים, בעוד שהטוב ישיג את הצדיקים (וישולם להם).

כא חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב.

מעשיו הטובים של אָדָם יביאו לו דברים שיוכל להוריש כנחלה לצאצאיו, ובנוסף גם נִשְׁמַר לצדיק עושרו\חֵילו של החוטא.

כב טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא.

פסוק קשה. אולי: יבול חריש\נִיר האדמה של העניים (רָאשִׁים) המושג ע"י עבודה, יכול להשיג להם תמיד אוכל רב, בעוד שכֹּל הרכוש (יֵשׁ) של העשיר יכול לְהִלָּקַח ממנו גם ללֹא מִשְׁפָּט (בשוד או באסון).

כג רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט.

מי שלא מעניש את בנו בהכאה במקל\שֵׁבֶט (על טעויות או חטאים ובכך לא עוזר לו להשתפר) כאילו שונא אותו. בעוד שמי שאוהב את בנו נותן לו דברי תוכחות מוּסָר כל הזמן (שִׁחֲרוֹ - כל בוקר).

כד חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.

צדיק זוכה לְהַשְׂבִּיעַ את נפשו (בטוב), בעוד הבטן (הנפש?) של הרשע נשארת רְעֵבָה.

כה צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ג	נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ..
כ"ד	חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ..