פרטי היוצר\ת
Notobasis syriaca, photo by © Hans Hillewaert / [CC-BY-SA-4.0]
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם (ה)
פרטי היוצר\ת
אריה ממתין בנמיביה, By Kevin Pluck [CC-BY-2.0], from Wikimedia Commons
אֲרִי בַחוּץ (י"ג)
סיכום
קובץ 2 מסתיים בפתגמים קצרים נוספים, בנושאים של שֵׁם טוב, שלטון ה', חכם וטיפש, רשע וצדיק, צניעות, חינוך, עשיר ועני, העצלן, וזהירות מהאישה הזרה המְפַתָּה. בפסוק י"ז מתחיל קובץ 3 של ספר מִשְׁלֵי: קובץ אִימְרוֹת חכמה נוספות באורכים משתנים. האִימְרוֹת נמסרות לתלמיד (הסופר?), ועוסקות כאן בכללי התנהגות הראויים לסופר מלומד (לא לעשוק עניים, לא לכעוס, לא לתת ערבות, ולא לשנות גבול נחלות).
תקציר
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
| פתיחת הקובץ ה-3 של הספר הכולל אִימְרוֹת חכמה. המורה\האב קורא לתלמידו להקשיב לדברי החכמה שלו, ואם ישמור עליהם (ולא ירבה בדיבור סתם) יובטח לו שהדברים יהיו יציבים\יִכֹּנוּ גם בפיו. ראשית החכמה שהמורה מודיע לתלמידו היא לבטוח בה'. למורה יש עוד 30 אִימְרוֹת חכמה (ויש המשערים שמדובר ב30 אִימְרוֹת המוזכרות ב"הוראת א'מֶנ-מ-א'פֶּת", ספר חכמה מצרי המשוער כאחד המקורות של ספר מִשְׁלֵי). אלה אִימְרוֹת אֱמֶת (קֹשְׁטְ משמעה אֱמֶת בארמית) שיעזרו לתלמיד להשיב בחכמת אֱמֶת לשולחיו (אם ישרת כסופר חכם למלך או לשרים). | ||
| יז הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי. יח כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ. יט לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה. כ הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום [שָׁלִישִׁים] בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת. כא לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ. | ||
| אין לגזול או להשפיל את העניים, כי אולי הם חלשים אבל ה' נלחם עבורם, ויגזול\יקבע את חייהם של גוזלי\קֹבְעֵי העניים. | ||
| כב אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר. כג כִּי יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. | ||
| אַל לתלמיד להתרועע עם אנשים כעסנים, פֶּן הוא יתחיל בעצמו לחקות את דרכם, ובכך ישים מלכודת לנפשו. | ||
| כד אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא. כה פֶּן תֶּאֱלַף ארחתו [אֹרְחֹתָיו] וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ. | ||
| אזהרה לתלמיד שלא לתת ערבות למלווים הלוואות\מַשָּׁאוֹת, כי אם לא יהיה לו איך לשלם את חובו אז ייקחו ממנו אפילו את מיטתו בעודו שוכב עליה. | ||
| כו אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת. כז אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ. | ||
| אין לשנות את גבולות הנחלות (ולהסיג אותן אחורנית ובכך לפגוע בבעלי הנחלה המקוריים), כי הם נמסרו בימי האבות לשבטים ולבתי האב. | ||
| כח אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ. | ||
| קריאה לתלמיד לראות וללמוד מעבודת הסופר המהיר לפני המלך (הסופר, כלומר הלבלר המלומד, מכונה "מָהִיר" בכמה מקומות במקרא, כמו ב עֶזְרָא פרק ז פסוק ועֶזְרָא פרק ז פסוק ו: ו
הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ.
). על התלמיד לשאוף לעבודה כזאת, כדי שלא יאלץ לעבוד אצל אנשים נבערים\חֲשֻׁכִּים. |
||
| כט חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| יג | אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ. |
| כ"ט | חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב.. |