+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Lion roaring by minka2507 [Pixabay License (https://pixabay.com/service/license/)], via Pixabay. Original image size reduced by Allon Adir.
נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף (י"ב)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Hummus at Urban Bites, Telok Ayer Street, Singapore. By yeowatzup [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת (כ"ד)
סיכום
פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של טיפש וחכם, עני ועשיר, עד שקר, המלוכה, המשפחה, עצלנות, וסובלנות).
תקציר
עדיף עני\רָשׁ הנוהג בתום לב, מטיפש המוציא מפיו דברים עקומים\עִקֵּשׁים. ראו פתגם עם פתיח זהה ב
פרק כ"ח פסוק ומִשְׁלֵי פרק כ"ח פסוק ו: ו טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר.
, שם הרָשׁ מֻשְׁוֶוה באופן יותר טבעי לעשיר.
א טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל.
מי שלא בוחן את עצמו\נפשו בשיקול דעת, וממהר לרוץ ולהחליט על דרכו, סופו שיחטיא את מטרתו.
ב גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא.
טיפשותו של אדם מסלפת את דרכו (מובילה אותו באופן עקום לצָרָה), ואז אותו טיפש מאשים את ה' בלִבּוֹ כאילו ה' ולא הוא עצמו אשם בצָרָה.
ג אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ.
לבעל הון ועושר יתווספו ידידים\רֵעִים רַבִּים, ואילו ידידי העני\דָל יִפָּרדו ממנו.
ד הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד.
אדם המוסר עֵדות שקר, ומפזר\מפִיחַ שקרים לא יִמָּלֵט מעונש.
ה עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.
אנשים רבים יבקשו\יְחַלּוּ את האדם החשוב\הנָדִיב, וירצו להיות ידידיו\רֵעַיו של העשיר הנותן מתנות למבקשים אותו.
ו רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן.
כל האחים של העני\רָשׁ שונאים את קרבתו, לכן ברור שגם רֵעָיו של העני יִרְחֲקוּ ממנו. סוף הפסוק לא ברור. אולי - העני רודף את חבריו שרָחֲקוּ וקורא להם בדברים\אֲמָרִים (החברים היו לו ליַעַד של מִּרְדָּף קריאות).
ז כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים לא [לוֹ] הֵמָּה.
מי שקונה לעצמו חכמה\לֵּב הרי הוא אוהב את חייו\נַפְשׁוֹ, ומי ששומר על החכמה ימצא בעזרתה את הטוב בחיים.
ח קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב.
זהה לפתגם שבפסוק ה: אדם המוסר עֵדות שקר, ומפזר\מפִיחַ שקרים לא יִמָּלֵט מעונש.
ט עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד.
איש טיפש החי חיי עושר ותַּעֲנוּגות הוא מַחֲזֶה נלעג (ולא יפה\נָאוֶה). עֶבֶד העולה לגְּדֻלָּה ומושל בשָׂרֵי ממשלה מכובדים גם הוא מַחֲזֶה נלעג ולא יפה.
י לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים.
אדם חכם נוהג בסבלנות ולא ממהר לכעוס (הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ), ותִפאַרְתּוֹ של החכם היא העלמת עין מִפְּגִיעָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בו.
יא שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע.
מֶלֶךְ כועס\זועף הוא כמו אריה\כְּפִיר שואג\נוהם, אבל כשהוא שבע רצון הוא מיטיב עם נְתִינָיו כמו טַל עַל עֵשֶׂב.
יב נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ.
אב המשפחה יסבול שֵׁבֶר-לב\הַוֹּת מבֵּן טיפש, ומריבות\מִדְינים עם אישתו יהיו לו מטרד בחיים כמו גג דולף מים.
יג הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה.
אדם יורש את ביתו ורכושו מאבותיו, אבל אישה מַשְׂכָּלֶת (חכמה ומוצלחת) היא מתנה מה'.
יד בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת.
עצלנות גורמת לשינה-עמוקה\תַּרְדֵּמָה, והרמאות של העצלן (המוצא תירוצים לחוסֶר הַמַּעַשׂ שלו) בסוף תביא אותו עד רעב.
טו עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב.
מי ששומר על מִצְווֹת הוריו\מוריו שומר בכך על חייו, ומי שיבזה את המִצְווֹת בכך שילך בדרך בזויה - הדבר יוביל למותו.
טז שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יומת [יָמוּת].
מי שמרחם\מעניק\חוֹנֵן לעני\דָּל יקבל על כך בחזרה את גמולו הטוב (מה').
יז מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ.
אל תאבד תקווה מלחנך את בִּנְךָ הסורר ואל תהסס לייסר אותו כדי לחנכו, כי אחרת הרי אתה כאילו מבקש להמית אותו (כי טיפשות וחטאים מובילים למוות).
יח יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ.
אדם המרבה לכעוס (גְּדָל חֵמָה) בסוף יענש ויסבול מכך, ואם מישהו ינסה להצילו ולהרגיעו מהכעס אז זה רק יוסיף לכעסו ויגביר אותו.
יט גרל [גְּדָל] חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף.
כדאי לאדם לקבל עצה וגם הטפת מוסר מאדם חכם, כי כך הוא יאריך ימים בחוכמתו.
כ שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ.
אָדָם יתכנן את דַּרְכּוֹ במחשבות ליבו, אבל בסוף ה' הוא שיקבע את גורלו. ראו פתגם דומה ב
פרק ט"ז פסוק טמִשְׁלֵי פרק ט"ז פסוק ט: ט לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ.
.
כא רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם.
פסוק קשה. אולי: האָדָם מתאווה לקבל חֶסֶד, אבל הוא יעדיף אדם עני\רָשׁ שלא יכול להעניק לו חסדים מאשר עשיר המבטיח חסדים ולא מקיים (אִישׁ כָּזָב).
כב תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ וְטוֹב רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָב.
אדם בעל יִרְאַת ה' יקבל ממנה חַיִּים, ילך לישון\יָלִין שָׂבֵעַ, ולא יפקוד אותו כל רָע.
כג יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע.
העצלן הוא כל כך עצלן עד שגם כשהכניס כבר את יָדוֹ בַּצַּלָּחַת ואחז באוכל, הוא יתעצל ולא ירים את ידו אל פיו.
כד טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה.
את הטיפש (לֵץ קל דעת ופֶתִי המאמין לכל דבר) אפשר ללמד (והוא יחכים\יַעְרִם) בעזרת מכות. ואילו את החכם אפשר ללמד (כך שיָבִין דָּעַת) בדיבורים (בעזרת תוכחות).
כה לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת.
בֵּן רשע, המביא לעצמו בּוּשָׁה (מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר), שודד את רכוש אביו ומבריח את אִמּוֹ מהבית.
כו מְשַׁדֶּד אָב יַבְרִיחַ אֵם בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר.
פסוק קשה. אולי: האָב מזהיר את בנו שאם יחדל לשמוע את דברי המוּסָר שלו אז הוא יִשְׁגֶּה (יטעה ויתרחק) מהתועלת שבדברי חכמה.
כז חַדַל בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵאִמְרֵי דָעַת.
אדם בְּלִיַּעַל (רשע שלא מועיל לאף אחד) מעיד דברי שקר נלעגים (יָלִיץ) והרְשָׁעִים יהיו מוכנים לקבל את עדויות השקר הללו (ולבלוע אותם בפִּיהֶם).
כח עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע אָוֶן.
לקלי הדעת (לַלֵּצִים) הוּכְנוּ עונשים\שְׁפָטִים (בידי ה'), ולטיפשים הוּכְנוּ מַכּוֹת לַגַּב (כפי שנהוג היה לעשות לתלמידים סוֹרְרִים).
כט נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
כ"ד טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת..
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

טַל, böhringer friedrich [CC-BY-SA-2.5], from Wikimedia Commons
כְטַל עַל עֵשֶׂב (פסוק י"ב)