מִשְׁלֵי י”ז

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

חָרָשׁנָפַח, By Balaram Mahalder [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons

מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב (ג)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

דוב (סורי), By SuperJew [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons

דֹּב שַׁכּוּל (י"ב)

סיכום

פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של עוני ועושר, צדק ורשע, ילדים והורים, חוכמה וטיפשות, מריבות ושלום, ידידות, מתן ערבות, שוחד, וחסכון בדברים).

תקציר

ארוחה של לחם\פַּת יבש\חֲרֵב (כלומר אפילו לא טבול בשמן או חומץ) הנאכל באווירה טובה עדיף על סעודה חגיגית (בה אוכלים את בשר הזֶבַח) הנאכלת באווירה של רִיב.

א טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.

לפעמים נהפכות היוצרות בבית והעֶבֶד הוא חכם ומוצלח יותר מאחד הבנים, והעֶבֶד רודה באותו בן מביש (במקום ההיפך) ואפילו מקבל חלק בירושה יחד עם שאר האחים.

ב עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה.

ה' בוחן את לב האדם ובורר בין הצדיקים לרשעים, כמו שצורף מתכות מתיך את הכֶּסֶף והזָּהָב בתנור\כּוּר כדי לברור את המתכת הטהורה מהפסולת.

ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.

רשע\מֵרַע הוא מי שמקשיב\מאזין\מֵזִין לדברי חטא\אָוֶן (רכילות שקרית וזדונית).

ד מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת.

מי שלועג לעני\רָשׁ כאילו מקלל\מְחָרֵף בדברי הלעג שלו את ה' בוראו\עֹשֵׂהוּ, ומי ששמח על אסונו\אֵיד של אחר לא יהיה נקי מעונש.

ה לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה.

הנכדים מביאים שמחה וגאווה לסָבֵיהֶם, והם כמו כתר\עֲטֶרֶת על ראשם. כך גם האבות הם תִפְאֶרֶת וגאוות הבָּנִים.

ו עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם.

לאיש הפשוט\נָבָל (איש בעל מעמד חברתי נמוך) לא מתאים ויפה\נָאוֶה לדבר בגאווה כאילו יש לו יתרון רב על אחרים. כך גם לאדם המכובד\נָדִיב בחברה לא נאה לדבר בשפה נמוכה ומלאת שקרים.

ז לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר.

מי שנוהג לתת שֹּׁחַד רואה את השֹּׁחַד כאילו הוא אֶבֶן חֵן יקרה המאפשרת לו להצליח\לְהַשְׂכִיל בכל מעשיו.

ח אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל.

מי שסולח ומְכַסֶּה על עָוֶול שעשה לו ידידו, הרי הוא מבקש בכך להשיב לו את האַהֲבָה בין הידידים, ומי שחוזר שוב ושוב (שֹׁנֶה) להזכיר את העָוֶול הרי שבכך הוא מפריד בין עצמו לבין ידידו\אַלּוּפו.

ט מְכַסֶּה פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף.

גְּעָרָה (דברי תוכחות מוסר) מפחידה\תֵּחַת את החכם\מֵבִין יותר מש100 מכות (מלקות בשבט כפי שהיה נהוג להעניש את התלמיד) מפחידות את הטיפש.

י תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה.

אדם סורר ומורה רק יספיק לִרְצוֹת לעשות דבר רָע, ומיד יְשׁוּלְּחוּ אליו מלאכים (שליחים) אכזרים להעניש אותו.

יא אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ.

עדיף לפגוש דֹּב כשהוא שַׁכּוּל (דּוּבָּה שבדיוק שָׁכְלָה את גּוּרָהּ ולכן היא זועמת ומסוכנת - ראו גם ) מאשר לפגוש כְּסִיל כשהוא מתנהג בטיפשות.

יב פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ.

מי שמחזיר רָעָה למי שעשה לו טוֹבָה, הרָעָה לא תעזוב את ביתו.

יג מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תמיש [תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ.

אחרי שהָרִיב\מָדוֹן כבר התחיל הוא פורץ\פּוֹטֵר כמו מים המתפרצים פתאום בחוזק עד שקשה להשתלט עליהם. לכן עדיף לעצור את הָרִיב לפי שהוא מגיח\מתְגַּלַּע.

יד פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ.

ה' מתעב שופט שמכריז על רָשָׁע כצַדִּיק (ופוטר אותו מעונש), וגם כשהוא מרשיע צַדִּיק (ומעניש אותו).

טו מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם.

מה מועיל לטיפש להחזיק בעושר\מְחִיר אם הוא לא יכול לקנות לעצמו חָכְמָה, בהיותו חסר לֶב (מקום החָכְמָה).

טז לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן.

ידיד-האמת\הָרֵעַ אוהב כל הזמן, בזמנים קשים כטובים, ובעת צָרָה הידיד ישתתף בצָרָה ויעזור לחברו כמו אח חדש.

יז בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד.

רק טיפש\חֲסַר-לֵב יסבך את עצמו כשיתחייב במתן ערבות כספית לרֵעֵהוּ.

יח אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.

הרשע אוהב מריבה\מַצָּה, והגאוותן, המגביה את פתח ביתו (או מדבר גבוהה מפתח פיו) מזמין לעצמו שוד ושבר.

יט אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר.

בעל שֵׂכֶל\לֵב מעוות\עִקֶּשׁ לא ימצא טוב, ועל בעל לשון חלקלקה או שקרן תיפול רָעָה.

כ עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.

הכְּסִיל\הנָבָל גורם לעצב\תוּגָה לאביו\יוֹלְדוֹ.

כא יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל.

לֵב שָׂמֵחַ משפר את הבריאות\גֵּהָה, ודכאון\רוּחַ-נְכֵאָה מייבשת את העצמות (פוגעת בגוף).

כב לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם.

(שופט) רָשָׁע יקח שֹׁחַד בהחבא (מֵחֵיק) כדי להטות את מהלך המִשְׁפָּט (לטובת המְשָׁחֵד).

כג שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט.

(התלמיד) החכם מֵסֵב את פניו אל החָכְמָה (של מוריו), בעוד הטיפש לא מרוכז בדברים וכאילו מביט רחוק לקְצֵה האָרֶץ.

כד אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ.

בֵּן טיפש מכעיס את אָבִיו ומְמָרֵר את החיים לאימו\יוֹלַדְתּוֹ.

כה כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ.

יש להימנע מעונש לא ראוי, כמו הענשת צַּדִּיק חף מפשע, או הכאת אנשים רמי-מעלה\נְדִיבִים בגלל הדברים הכֵּנִים (עַל יֹשֶׁר) שהעיזו לאמר.

כו גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר.

אדם החוסך בדברים ושרוּחַ פיו יְקָרָה לו הוא חָכָם.

כז חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר [יְקַר] רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה.

טיפש שנמנע מלדבר ואוטם את שְׂפָתָיו, לא חושף את טיפשותו, וכך יֵחָשֵׁב לחָכָם\נָבוֹן.

כח גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ה	לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה.
כ"ח	גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן.
י"ד	פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ.